הבחירות האחרונות בליכוד הציגו בפנינו תמונה חדשה-ישנה: אנשים שיצביעו ביום הבחירות למפלגות כמו האיחוד הלאומי, מתפקדים ואף נבחרים בריש גלי להיות חברי מרכז ליכוד. מבלי לעסוק בשאלות הפוליטיות של הסוגיה, מן הראוי להתעכב על המגמה שמאחוריה.

הרעיון לכך מגיע מנקודה לגיטימית: בואו "נשפיע מבפנים"- ניכנס לתוך המערכת ונדאג שילכו אחרינו. אלא שהשפעה מבפנים היא מונח המתייחס ליכולתו של האדם לאזן מערכת ציבורית על מנת שתהיה קשובה לכל הדעות ולא רק לאחת. כך למשל, אני מאמין כי יש להשפיע על התקשורת ועל מערכת המשפט מבפנים. קרי, עליך ללכת לגל"צ ע"מ שבתקשורת ישמיעו את כל הדעות ולא רק את חלקן.

לעומת זאת, בתוך מערכת בעלת אידאולוגיה עצמאית, ניסיונות של אנשים בעלי אידאולוגיה שונה "להשפיע מבפנים", אינה אלא דרך של שקר.

אם למשל, כמי שמזדהה עם ערכי תנועת בני עקיבא, אנסה לחדור לתנועת הנוער "אריאל", ע"מ "להשפיע מבפנים" ולגרום לה להיות תנועה מעורבת – זו חתרנות פסולה.

בימים אלו אני עד למספר ניסיונות כאלו, הנעשים בתחומים שונים. מטרת ה"חתרנים", שאינם רבים כלל ועיקר, היא ל"תקן" את המערכות מבפנים לפי "הדרך הנכונה", קרי הדרך שאליה התחנכו בישיבה בה למדו. כוונתם יפה והיא באה ממקום טוב, אלא שבחירה בדרך של שקר הינה פסולה ובעיקר מזיקה, גם לערכי חתרנים עצמם.

החתרנות גורמת לאיבוד האמון של בני האדם במערכות הסובבות אותם ולהתנהגותם באופן מכליל כלפי כל מי שנראה מעט חשוד. כך למשל, מספיק משפט אחד מיותר של דמות רבנית ידועה, בכדי שהחילוני המצוי, שאינו בקי ברזי ההלכה, לא יבחין בין חייל שמתנגד לחיתוך גבינה בסכין בשרית לבין חייל שיוצא בהפגנתיות מטכס זיכרון בגלל שירת נשים. מבחינתו שניהם מבטאים ניסיון חתרני להשתלטות הדתיים על מנהגי הצבא.

יתרה מכך, גם בתוך הבית פנימה, בתוך המחנה הציוני דתי, החתרנות משבשת את המערכות. בנוהג שבעולם, אם קבוצת הורים רוצה להוסיף שעת "תלמוד תורה" אל תוך מערכת השעות השבועית, אף אחד לא היה מתנגד ובלבד שכל קבוצה תקבל מענה לרצונה.

ואולם, החשש שמא השעה הבודדה אינה אלא "רגל בדלת" של קבוצה חתרנית, לשם הפיכת כל בית הספר לתלמוד תורה, גורמת לשיתוק. הפחד שמא לא מדובר בבקשה תמימה אלא במגמה ארוכת טווח לצד אחד, כפי שאכן היתה במקומות אחרים, מונעת כל ניסיון לפשרה והכל רק בגלל פחד שלעיתים אין לו רגליים.

כמעט מידי שבוע אני נאלץ להיכנס לעומקו של מקרה, סביב מערכת חינוכית זו או אחרת, שבו כולם תוהים האם הרצון לשינוי הינו טבעי והגון או שמא מדובר בניסיון חתרני ל"מהפכה אמונית". הפחד לכאן או לכאן, משתק את כל הסובבים ומונע קבלת החלטות סבירה והוגנת. יועיל לכולנו אם נפעל בשדות הציבוריים ולא ניכנס כסוסים טרויאנים אל תוך מערכות אידאולוגיות עצמאיות.

==

שמואל שטח הוא מנכ"ל נאמני תורה ועבודה.