אחרי חוק ההמלצות ויוזמת החוק הצרפתי, לירושלים מגיעה חוק החסינות. בליכוד נוקטים מהלך שימנה מראש הממשלה לעמוד לדין. לפיו, בטרם הגשת כתב אישום נגד חבר כנסת, יהיה צורך קודם בהסרת החסינות על ידי ועדת הכנסת. אם יאושר, החוק עשוי להשפיע גם על – חיים כץ ודוד ביטן.

לפי סעיף ב'חוק חסינות חברי הכנסת' ששונה לפני 13 שנה ומאז ועד היום לא נעשה בו שימוש, חבר כנסת יכול לאחר הודעת היועץ המשפטי לבקש שלא להסיר את חסינותו, אם "כתב האישום נגדו הוגש שלא בתום לב או בתוך הפליה".

נבחרי ציבור יהיו מוגנים מרדיפה פוליטית

לדברי זוהר, "הצעת החוק שהגשתי נועדה להשיב את המצב לקדמותו ולהביא לכך שנבחרי ציבור יהיו מוגנים מפני רדיפה פוליטית כיוון שכתב אישום יוכל להיות מוגש נגדם רק באישור ועדת הכנסת. אין חולק שהדמוקרטיה הישראלית חייבת להבטיח קודם כל את רצון העם ולמנוע מגורמים לא אובייקטיבים לפגוע ברצונו, רק העם יקבע מי יהיו נבחרי הציבור שלו ורק בידיו יהיה להחליט מי ראוי ומי לא. על כן, לעניות דעתי, כתב אישום בזוטי דברים ובמיוחד כשהוא קנטרני ולא הוגן המגיע עקב לחץ תקשורתי או פוליטי כלפיי נבחר ציבור מוטב לו שיוכרע רק על ידי הציבור.

על מנת למנוע לזות שפתיים ראוי לציין כי הצעת החוק הזו מגיעה על דעתי בלבד ונועדה להגן על כל חברי הכנסת מימין ומשמאל ואין לרה"מ כל נגיעה ליוזמה החשובה הזו".

באופוזיציה תוקפים: "ישראל היא לא מלוכה, נתניהו לא יושב על כס, אסור להישאר אדישים לחוקים שמנסים להגן על ״המלך״", טען יו"ר סיעת המחנה הציוני, יואל חסון.

ח"כ אלעזר שטרן הגיב גם הוא, "כמי שישב שנים בוועדת הכנסת, הייתי עד לכך שהוועדה משמשת בשנים האחרונות כלי בידי הקואליציה להעברת כל החלטה שהיא רוצה. אין שם דיון אמיתי. יש סיבה טובה לכך שיש בישראל הפרדת רשויות, אין זה מתפקידם של חברי הכנסת לשפוט מי ראוי לחסינות ומי לא".