העיתונאית שהואשמה מגיבה לנכדתו של רבין

התגובה למתקפה: העיתונאית קרוליין גליק הגיבה הערב (שני) לראשונה לדבריה של נכדתו של יצחק רבין ז"ל, נועה רוטמן, שהאשימה אותה אמש בכך שהעלתה לטוויטר פוסט מסית בו כינתה את ראש הממשלה לשעבר "בוגד".

"אתמול נודע לי שנכדתו של רבין תקפה אותי בלהט ובזעם בנאום שנשאה בטקס הרשמי לזכרו של סבא שלה" כתבה בעמוד הפייסבוק שלה. "בהתחלה חשבתי כמה משונה זה שלצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אני נבחרתי לשמש שק החבטות של השמאל ביום השנה של הירצחו של רבין. הרי אני לא רצחתי אותו, אני עבדתי בשבילו".

"בשנים 1994-1996 כסרן בקבע, כיהנתי כמרכזת המשא ומתן האזרחי עם אש"ף" הוסיפה והסבירה. "הייתי חברה קבועה בצוות המשא ומתן. סיכמתי את הדיונים, הכנתי את כל המסמכים לקראת דיונים, וגם דיווחתי על הפרות ההסכמים שבוצעו בידי הרשות הפלשתינית".

הפוסט המלא:

בהמשך הוסיפה כי "לא הייתי מקבלת החלטות, אבל ניסיתי ממעמדי לעשות את שלי למען ביטחון ישראל. ומי ששימשו מקור השראה עבורי היו רבין ואנשיו". עם זאת, גליק הבהירה כי "רבין לא היה אידיאולוג של שלום. הוא גם לא יזם את תהליך אוסלו. הוא אולץ לקבל אותו כפועל יוצא מהחתרנות של שמעון פרס ויוסי ביילין שניהלו את המגעים עם אש"ף מאחורי גבו של רבין".

"לאחר שקיבל את המסגרת, רבין פעל, ביחד עם אנשיו, להפוך לימון ללימונדה ולהשתמש במסגרת הבעייתית של אוסלו כאמצעי להבטיח ולבצר את ביטחונה של ישראל לאורך זמן" הסבירה. "זאת הייתה המגמה שלו. והנטייה הזאת, והמסירות הזאת של רבין למטרה אחת ויחידה זאת באה לידי ביטוי גם בהתנהלות של אנשיו בתוך המשלחת".

"קולות שרבין בחר לא להקשיב להם"

הפוסט של גליק המשיך להציג סיפורים אנשים שדאגו לטענתה לשפר את הסכמי אוסלו, ובסופם גליק אמרה כי "לנוכח ההערכה שהייתה לי אז ועד היום לרבין, הופתעתי כאשר הטלפונים ממערכות החדשות התחילו לזרום אליי אתמול וביקשו שאגיב למתקפה האיומה של נכדתו עליי. אבל כשהתחלתי לחשוב על זה, הבנתי כי הגיוני מאוד שזה קורה".

"לאחר רציחתו, השמאל כמחנה אידיאולוגי סגר שורות וגם מוחות" טענה העיתונאית. "אידיאולוגיית השלום של שלום עכשיו, שרבין בז לה, הפכה לאידיאולוגיית המחנה כולו. מדי שנה, הקולות הנשמעים ביום השנה לרצח הם קולות שרבין עצמו בחר לא להקשיב להם בחייו, אלא הקולות שעשו דמוניזציה למתנגדי אוסלו גם לפני מותו".

"אין כאן האשמה בבגידה"

בסיכום דבריה הגנה על הפוסט שזכה לביקורת של רוטמן: "אשר לצילום בקולאז' של רבין לוחץ יד לערפאת שמתחתיו כתוב "פשענו" אז א', אין כאן האשמה של רבין בבגידה. וב', אחרי כל מה שחווינו ברבע המאה מאז לחיצת היד ההיא, אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה שבסופו של דבר, מאמציו של רבין לקחת את המעטפת של אוסלו ולצקת בתוכה תוכן שישמור על ישראל כשלו".

"המעטפת הזאת הביאה במישרין לרציחתם של כ-1,600 ישראלים ופציעתם של עוד עשרת אלפים. היא הביאה לפגיעה אסטרטגית במעמד הבינלאומי של ישראל תוך העצמת ארגון טרור אש"ף. העובדה שבשמאל עדיין מתכחשים לכישלון אוסלו איננה אומרת כי העמדה של המחנה רציונאלית או מוסרית. היא לא. המילה "פשענו" קשה. אבל אנחנו פשענו. אני מצטערת אם מישהו באמת ובתמים מרגיש פגוע מהפוסט ששיתפתי. אבל אינני טומנת את ראשי בחול גם לא הפעם".

"רבין שסלח לקצינה צעירה כשנרדמה בכניסה לחדר הישיבות שלו באותו יום באוגוסט 1995 היה בז לדרכו האורווליאנית של אלדד יניב" סיכמה. "רבין לא פחד מקולות חופשיים ומנומקים בעלי דעה אחרת ואני הוכחה לכך. מבחינתי, יהיה זה עלבון למורשתו של רבין אם אשתוק או אתכופף לנוכח המתקפה הנוכחית של חבריו של אלדד יניב. על כן, אינני שותקת. אני אמשיך לחקור, לנתח ולהגן על הדרכים לביסוס ביטחונה וחוסנה של מדינת ישראל ללא מורא, כפי שרבין ואנשיו לימדו אותי".