אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

בלעדי: סיכום הדיונים מכנס ארגון הרבנים 'בית הלל'

ביום חמישי התקיים בנתניה כנס היסוד של ארגון הרבנים החדש 'בית הלל', סרוגים מביא את הסיכומים מהדיונים שעסקו במעמד האישה, בחינוך וביחס לשלטון ולדמוקרטיה בישראל. וגם על הביקורת הפנימית שנשמעה נגד בחירת השם ה"דוקרני והפוגע" ו"למה לא רואים כאן רבנים אחרים?".

בלעדי: סיכום הדיונים מכנס ארגון הרבנים 'בית הלל'
  הרב נויבירט בכנס 'בית הלל' (יח"צ)

אז מה היה בכנס היסוד של 'בית הלל'?

כפי שדיווחנו ב'סרוגים' ביום חמישי, לכנס עצמו הגיעו כ-80 רבנים וכעשרים רבניות. המשתתפים הגיעו בשיטת "חבר מביא חבר" כשכל אחד מתשעת המארגנים של הארגון, מפיץ את דבר הארגון לחבריו.

בין ראשי המועצה הזמנית של הארגון נמצאים: הרב צחי הרשקוביץ, גיסו הרב רונן נויבירט, הרב חיים נבון, הרב רונן לוביץ' הרב אוהד טהר לב, הרב אלישיב קנוהל, הרב מאיר נהוראי, הרב אמנון בזק ואושרה קורן.

ההזמנות נשלחו לרבנים המשמשים כרבני קהילה או לחלופין לר"מים או ראשי ישיבה גבוהה או הסדר. אצל הנשים נשלחו הזמנות לר"מיות וראשי מדרשות לבנות.

על פי המארגנים, כמאה שלושים רבנים ו20 רבניות הביעו הסכמה בארגון ובמטרותיו. לכנס עצמו הגיעו כאמור רק כ-90 רבנים, רובם בגילאי 35-50, כשחלק קטן מאוד עבר את גיל השישים.

בין הרבנים שהגיעו לכנס, ניתן למנות את הרב אלי בלום, ראש ישיבת נהריה, הרב ביגמן, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי, וכן הרב יואל בן נון, לשעבר ראש ישיבת הקיבוץ הדתי והרב אהרן כ"ץ, לשעבר ראש הכולל בבר אילן.

לאחר השלב הראשון של הברכות, הגיע שלב הדיונים, הנאספים התחלקו לשלוש קבוצות דיון שעסקו בחינוך, ביחס לנשים וביחס למשפט ולדמוקרטיה.

לאחר כשעה של דיון, חזרו הנאספים לאולם הגדול וראשי הדיונים תמצתו את הקולות שעלו בדיון ואת ההחלטות שהתקבלו.

רשות הדיבור גם לנשים

הדוברת הראשונה בשלב הסיכומים הייתה מיכל טיקוצ'ינסקי, ראש בית המדרש לנשים בבית מורשה, שניהלה את הדיון בנושא היחס לנשים.

"הנשים מרגישות פיצול אישיות, בעוד שבציבור הכללי הם שוות, בעולם הדתי הם נחותות: הם לא נספרות למניין, הם לא יכולות לקחת חלק פעיל בתפילות ובטקסים, הם לא מעידות ועוד", אמרה טיקוצ'ינסקי.

"השאלה שעמדה לפנינו היא האם אנחנו צריכים ללכת בכיוון שיאפשר לנשים אפשרויות בתוך ההלכה כמו מנייני נשים, קריאת מגילה לנשים וכו' או שכל הנושא נוגע בתרבות שזרה לנו.". על השאלה הזו לא התקבלה תשובה.

על הדיון עצמו היא אמרה כי "החשיבות של הדיון היא לא במסקנות שלו אלא עצם מתן האפשרות לנשים לדבר בו. קשה לנשים שאומרים להן מה הן חושבות ומה הן מרגישות, בדיון שהתנהל הערב, הנשים עצמן אמרו מה מתאים להן ומה הם צריכות."

טיקוצ'ינסקי הוסיפה כי "יש צמיחה מאוד גדולה בלימוד תורה לנשים, שהוא צעד ראשון של כניסה של נשים לשיח התורני- הרבני."

הנושא השני עסק בחברה ובדמוקרטיה בניהולו של הרב רונן לוביץ', רב הישוב ניר עציון.

הרב לוביץ אמר כי "לנושא יש השלכות על מערכת המשפט על הצבא, כיבוד החוק ושאלות שנושקות ליחס לחברה הכללית, כפייה דתית, יחס לנוכרים ועוד." נושאים שבהם הם בחרו שלא לעסוק, והעדיפו לקחת מקרה מבחן אחד, שעלה לכותרות והוא חיילים דתיים בצבא ביחס לשירת נשים.

"חשוב לנו שלא תהיה כפייה חילונית על החיילים", סיכם הרב לוביץ' את הדיון, "אבל יחד עם זאת, הרגשנו מסביב לשולחן שערכים יסודיים ביותר, ערכים מכוננים קצת נזנחו וצריכים רענון. אחד מהם הוא כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה ומהווה ויתור של הפרט למען הכלל. ערכים אלו צריכים לחזור למקומם הנכון."

בסיכומו של דבר "יש לשמור על ההלכה, אבל לזכור את הדעות המקלות כשנכנסים לקונפליקטים עם ערכים אחרים."

את נושא החינוך ריכז הרב מאיר נהוראי, רב המושב משואות יצחק.

"השאלה שעמדה לפנינו היא להיכן פנינו בהקשר החינוכי, חינוך למורכבות או לדרך סלולה." פתח הרב נהוראי.

"כשאנחנו מחנכים למורכבות יש בלבול שאופף אותנו, האם אנחנו צריכים להציג לילד ולנער קדושה מורכבת אותנטית עם כל הסיבוכים של החיים או לעשות הפרדה ולחנך אותו ליראת שמים נטו ורק לאחר מכן בגיל יותר מאוחר לפתוח בפניו את התכנים."

"המסקנה שאליה הגענו היא כי הדרך שלנו צריכה להיות חינוך למורכבות, אבל שיש לה אג'נדה, לנסות ולפנות גם לקהלים שונים מאיתנו, חרד"לים וחילונים, להבין איך ללמוד מהם ולהכניס את הערכים שלהם אל תוך החינוך שלנו."

לא מקבלים מימון מהקרן החדשה

בדברי הסיכום של כנס היסוד אמר הרב רונן נויבירט כי לפי הסקר האחרון: "80% מאמינים בקב"ה אבל רק 30% מגדירים את עצמם כשומרי מצוות. זה אומר שיש עוד בערך 50% מהציבור שאנחנו מפספסים."

את המטרה של הארגון, הגדיר הרב נויבירט, כך: "לפני שמדברים על ה"מה" צריך לדבר על ה"איך", אנחנו מבקשים לשנות את השיח הציבורי לשיח לא מתלהם, לשיח לא תוקפני."

הארגון עצמו יתנהל בצורה דמוקרטית מלאה, ללא היררכיה, הבחירות למועצת הארגון תתקיים פעם בשנה וכל אחד מהחברים יוכל להבחר.

"אנחנו מבקשים להביע ולהציג את הדעות של כולכם ונבקש להתכנס כדי לגבש עמדות להביא מצע שישמש את הארגון לעתיד."

גם שאלת היחסים בין הארגון ובין רבני צהר עלתה בכנס: "רובנו חברים בארגון צהר, נמשיך לעבוד ולתרום לצהר, אנחנו לא מתחרים בצהר ומבקשים לתרום להם. הם מתעסקים בעשייה, היכולת שלהם זה לאחד רבנים מכיוונים שונים, עם זאת אסור שהדבר יכבוש את הקול כי אנחנו רוצים להשמיע אותו."

הרב נויבירט טוען כי "הם לא מסכימים לקבל כסף מהארגון שאסור לומר את שמו", כשהכוונה כמובן לקרן לישראל החדשה. לדבריו הוצע לארגון סיוע מכמה ארגונים, הם שוקלים את ההצעות אך מבקשים להשאר עצמאיים ולא להיות קשורים תחת ארגון כלשהו.

מי לא בא לכנס?

לצופה מהצד, נראה הכנס כמו מפגש מחזור בישיבה, כשנראה שכולם מכירים את כולם ומעלים זכרונות. הרב רונן נויבירט שניהל את הכנס, נאלץ לבקש מהמתאספים, להפסיק את השיחות ביניהם ולהכנס לאולם להמשך הדיונים.

על ההומוגניות של הכנס תהה גם הרב דניאל שילה (לשעבר רב הישוב קדומים), שתהה בסיכומם של הדיונים: "בדיון היום כולם הסכימו עם כולם וזה נהדר, אבל חסר קול אחר וזה וחבל שזה יהפך למה שלא צריך להיות."

"אני לא רואה כאן את אנשי עלי וקשת או עוד מכינה קדם צבאית וזה לא צריך לקרות". כצפוי לא נראו בכנס רבנים מישיבות הקו או ישיבות בית אל והר ברכה, אך גם ישיבות הסדר אחרות נעדרו מהדיונים.

אפילו בתוך המעגל של הרבנים המתונים והליבראליים, נרשמו היעדרויות. הרב בני לאו, מבית מורשה, סרב להצטרף לארגון משום שהוא רוצה להשאר עצמאי ללא הצורך בתכתיבים מארגון הרבנים.

החסרון הבולט בכנס, היה היעדרות של רבנים מבוגרים. כאמור, רוב הרבנים שנכחו בכנס היו בגילאי צעירים יחסית ולא נראו בו כמעט רבנים מעבר לגיל ששים.

לאחרונה נערך כנס של רבני הציונות הדתית שעברו את גיל שבעים, מכל הזרמים. היחיד שהגיע לשני הכינוסים הוא הרב דניאל שילה, מה שמסביר כנראה את התרעומת שלו על חוסר היכולת לפרוץ למעגלים נוספים. קשה יהיה ל'בית הלל' לבוא ולהביע עמדה כשאין מאחוריו רבנים בעלי שיעור קומה ובעלי ניסיון ארוך שנים.

בצדק העיר רב מסוים, כי לבית הלל היה הלל, אבל לארגון 'בית הלל' אין הלל שאפשר להסתמך עליו.

ואיך השם?

הרב שילה הביע גם ביקורת על השם שנבחר לארגון. " כשהייתי צעיר שאלו אותי למה אתה לא לומד בישיבה אמיתית ואחר כך למה אתה לא בישיבה קדושה. כי רק אצל החרדים יש ישיבה שהיא קדושה". אמר הרב.

"השימוש בשם 'בית הלל' הוא שבלוני. הוא דוקרני ופוגע ואני מציע להשתמש בשם אחר."

לעומתו הרב צבי קורן, רב קהילת כינור דוד ברעננה, ענה לו כי השם מוצלח ומחייב. "השם הזה מחייב כי הוא נכנס לשאלות של קולא וחומרא של אסור ומותר וזו אחת מהסוגיות שעומדות לפנינו."

"אם אני שוקל את הדעות ומכריע קצת לכאן וחברי קצת לשם, אז לא אמרתי שכל האמת אצלי, אלא שהחלטתי להכריע לצד מסוים." אמר הרב קורן.

החלטנו לא להחליט

הערב הסתיים בשירת התקווה, שמהוו גם כן מעין סוג של אמירה.

בסופו של הערב, נראה כי ההחלטות שהתקבלו היו צפויות. הקולות נגד סירוב פקודה, וחיפוש הצדדים המקלים בסוגיות הקשורות לצה"ל ולמדינה, הן לא חדשות אצל המתכנסים.

מצד שני על נושאים הלכתיים שנויים במחלוקת כמו מנייני נשים וקריאת מגילה לנשים, החליטו לא להחליט.

בנושאים האלה, עומדים רבני 'בית הלל' בין הפטיש לסדן, פסיקה מקלה (אולי יותר נכון לומר ליברלית) שלהם תביא עליהם את הכעס והקצף מצד גורמים שמרניים בציונות הדתית שיכנו אותם רפורמים. מצד שני, פסיקה שמרנית תביא קריאות מצד גורמים ליברליים, על כך ש'אין כל חדש תחת השמש'.

בשלב הזה נראה כי ב'בית הלל' יעדיפו לעסוק בסוגיות מיינסטרים, לפחות בשלב הראשון, עד שיתפסו תאוצה ומעמד ורק אז יעסקו בסוגיות שנויות במחלוקת.

עד להודעה חדשה

מעבר להחלטות שהתקבלו או שלא התקבלו, הגדיר את מטרת הכינוס ח"כ אורי אורבך, כי מדובר במעין "קבוצת תמיכה" לרבנים, להראות להם ש"אל תחשוב שאתה לבד, יש עוד רבים שחושבים כמוך ובוא נפעל ביחד".

בציבור הרבני בינתיים מסרבים להתייחס לארגון החדש. הרב שלמה אבינר, ברך את הארגון אך גם ביקר אותו על שילוב הנשים בהנהגה הרבנית. בכינוס עצמו אמרו כי "הרב אבינר הוא רב חשוב וכבודו במקומו מונח, אבל בנקודה הזו אנחנו לא מסכימים איתו".

האדישות של הרבנים לכנס, נובעת בין השאר, מכך שהארגון עוד לא אמר כלום, מעבר להתכנסות. על שילוב הנשים נשמעה כאמור תרעומת, אבל לא בסדר גודל שתצדיק מאמר חריף או תגובה נזעמת.

לארגון החדש, השקט הוא האויב הכי גדול. אחד המארגנים של הכנס אמר כי "הפחד הכי גדול שלנו הוא שלא יקרה כלום ונחזור שוב לנקודת ההתחלה".

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
18 תגובות - 18 דיונים מיין לפי
1
מה שאפיין את בית הלל (התנאים), היה ענוה.
מהיהודים | 05-02-2012 16:40
2
לזכור את התאריך
דן | 05-02-2012 18:03
יום חמישי ט שבט התשעב זה הולך להיות בכיה לדורות
3
נו, שוין...
| 05-02-2012 18:57
מצ"ד, נאמני תורה ועבודה, מימד, רבני הקיבוץ הדתי, אותם 6 רבנים עם 16 שמות מפוצצים, ומעל הכל פשרנות כתפיסת עולם וכאדיאל
4
ל-3 דומה שדרך ארץ ומידות היא תפיסת העולם בבית הלל
| 05-02-2012 21:03
ומעל הכל קידוש שם שמים ואהבת חינם. ככל הנראה הציבור קץ ברבנים שכתפיסת עולם וכאדיאל נוהגים לבזות ולהשפיל את זולתם.
5
ל 3: שכחת עוד...
המדריך לנאורפורמים | 05-02-2012 22:08
מכון הרטמן, קולך, בית מדרש בארי, הפקולטעה לתלמוד בר אילן, "סדר נשים","דיאלוג ביקורתי עם אבותינו ו "חז"לינו", ישעיהו ליבוביץ
6
לא מתרגשים
יוסף | 05-02-2012 23:06
מי שזוכר איך הרה"ג ר' אברום שפירא זצוק"ל היה מתייחס לדברים כאלו - "כקצף על פני המים". כך היה אומר. הם עושים הרבה רעש בהתחלה, מאוד מתרגשים, מקימים עמותה, והתקשורת מלווה אותם - ואז הם נעלמים כלא היו. בקיצור, תנו ל"רבעלעך" כדברי הרב שפירא זצ"ל, להרגיש שגם הם ב"מזרח".
7
ל-4
לוי | 05-02-2012 23:56
הטענה שלך נשמעת הרבה פעמים כנגד החרדלים ובאמת זו טענה טובה לכאורה אם היית רואה ילד קטן שקופץ לכביש אתה היית שואג עליו ואפילו דוחף אותו חזק העיקר שלא יידרס אם היית רואה מישהו עומד לפול מצוק היית זורק עליו אבן שיכאב לו חודש אבל שיישאר בחיים כי כשיש משהו חשוב להפסיד הנימוס נדחה למקום שני יסוד תפיסת ההשקפה היהודית טמון בדברי הגמרא גדול המחטיאו יותר מן ההורגו כיון שלפי התורה העולם הזה הוא פרוזדור בפני העולם הבא הכנה לעולם הבא מקום שבו אנו צריכים לקיים מצוות תוך עמידה בנסיונות לכן נזק רוחני קשה יותר מנזק גשמי כי הגשמי נועד רק לשרת את הרוחני ממילא כשהחרדלניקים משוכנעים שעמיתיהם הדלי״ם גורמים לקרירות ביראת שמים ומקילים נגד גדולי ישראל הם צריכים למחות בשיא הבוטות הקיימת ובמקסימום חרמות ואיומים הסיבה שאתם עדינים ונחמדים כי לא כואב לכם שחילוני מחלל שבת ומורד בבוראו והוא נדון לגיהנום למצח נצחים לא כואב לכם שבעקבות הפסיקה של הרב שרלו שתנועה מעורבת זה לכתחילה נגד כל הרבנים בעבר ובהווה בני נוער רבים נכשלים באיסור דאורייתא גמור של נגיעה בנדה כי כל הפנויות היום נדות כשכואב צועקים ולנו כואב בגללכם
8
החליטו סוף סוף
יהודונצי'ק | 06-02-2012 1:09
בבית הלל החליטו לא להחליט, בואו נקוה שהם ישארו עם ההחלטה הזאת לעולם....
9
ל- 7 בדור הזה רק באהבת חינם ובדרכי נועם
| 07-02-2012 15:04
כל דרך אחרת תרחיק את מי שהיה קרוב, חשב שהוא קרוב או רוצה להתקרב ותגרום לקצר ולנתק . ולכן מי שנוהג בדרך אחרת עלול לגרום בכך עוול לזולתו. ואם בשגגה עושים כן לאחר זמן ובמחשבה נוספת צריך לדאוג לתקן את העוול שנעשה ואם לא מתקנים? סימן שלא באמת כואב!
10
אתה בעצם אומר
לוי | 07-02-2012 16:07
שנכון שיש מצב קשה אבל כדי לפתור אותו צריך להתאפק ולעבוד בדרכי נעם אתה צודק במאה אחוז זה מה שכתב הרב קוק במאמר הדור שהדור הזה מוכשר לשוב רק מאהבה ולא מיראה הבעיה היא שזה לא עובד דרך הבאהבה ננצח נכשלה כשלון מהדהד בפינוי העצוב של גוש קטיף אפילו צהל היה בהלם מרמת הסמרטוטיות שהגענו אליה והנה דוגמה אקטואלית: הרב רפי הולך בשיא הדרכי נעם האם הצבא סופר אותו בגלל זה? האם הוא הלך מילימטר לקראתו בגלל זה? נאדה אלא אם כן לזרוק שני צוערים מקורס קצינים בגלל שהם רוצים להתפלל זה נקרא יחס הוגן
11
ל-10 על מגורשי גוש קטיף הוטלה שליחות היסטורית
| 07-02-2012 22:38
על מגורשי גוש קטיף הוטלה שליחות היסטורית . הם עמדו בעוז ובגבורה במבחן אהבת החינם ולכן הם נשלחו לכל קצוות הארץ להקים גרעינים תורניים שיעזרו בהחזרת עם ישראל בתשובה. רק מי שעבר נסיון כל כך גדול ועמד בו יכול להביא לגאולת ישראל בפועל. כך שדרך אהבת החינם לא רק שלא נכשלה אלא היא אות ומופת לדורי דורות. ובעזרת ד' בזכותה עוד נשוב. הרבצ"ר הוא ניסיון אחר העומד דוקא לפתח גדולי הדור והרבנים החייבים להוכיח לעם שהם מצליחים למרות חלוקי הדעות לפתור את האתגרים שעל הפרק בדרכי נעם באהבת חינם ובקידוש שם שמים. בלי שנאת חינם ובלי לשון הרע והכפשות הדדיות. והציבור צריך להתפלל עליהם שהקב"ה יתן בהם חכמה בינה ודעת לעשות כן. ברכה והצלחה!
12
זה שאלוקים
לוי | 07-02-2012 23:47
הוציא מר ממתוק גרעינים תורניים מחורבן ושבר אמוני כל כך גדול לא אומר שכך היו צריכים לפעול אין שום הגיון בדרך כזו בלי שום סיבה המדינה מתעללת באזרחים נאמנים בשום מקום בעולם זה לא היה עובר ככה בשתיקה לרקוד עם המגרשים כמו שעשה הרבצר דנן הראיה הכי טובה לכך שצריך להיות יותר תקיפים היא הציבור החרדי הם לא רואים בעין ואיתם המדינה לא מתעסקת עליהם צהל מיהר להודיע שההנחיות החדשות לגבי שירת נשים לא תקפות אבל אנחנו הפראיירים של המדינה!!!!! נחמדים וטובים ישרים והגונים וכל הזמן כל הזמן נדפקים מכל הכיוונים!!!! נמאס לי להיות פרייאר בלי שאף אחד מעריך את זה!!! הדרך שלך גורמת לנוער סלידה!!! הוא רוצה מנהיגות לא סמרטוטים
13
ל-12 אתה חייב להפריד בין הדברים.
| 08-02-2012 18:38
א. שתיקה - בהחלט לגדולי דור ולרבנים אסור לשתוק על עוול שנעשה לא בזמן ביצוע העוול ולא לאחריו ומי מהם שרואה עצמו כמנהיג העם חייב מתוקף שליחותו לעשות כל שביכולתו למנוע עוול, אך הכל במסגרת חוקי מדינת ישראל. הציבור רוצה להניח ומקווה שאכן גדולי הדור שמופקדים על הנהגתו עשו הכל ובכל זאת אלו הם פני הדברים ולכן נקודת ההנחה היא שזו גזירה שלא תלויה בהם. ב. המדינה- ההחלטה התקבלה באופן דמוקרטי.גם אם מקומם.ובכל זאת אלו פני הדברים. ג. הציבור- אם היו חלקים בציבור ששתקו על העוול אין מה לעשות זו בחירה חופשית שלהם. חלקים נרחבים בציבור לא שתקו ועשו כמיטב יכולתם. ד.פראיריים - לצערי אכן זו תחושה של רבים ולא רק שלך. אבל במבט אמוני ארוך טווח להיות אדם המוסיף אהבת חינם ומקדש שם שמים בדרכי נועם למרות הקשיים והנסיונות המאד מאד קשים זה לא להיות פרייאר אלא זו דרך חיים בה הלכו הולכים וילכו גדולי הדור והמנהיגים הגדולים בעם ישראל לדורותיו.ואחריהם הציבור כולו. ה. הערכה- ממי אתה מצפה להערכה? מהמעגל הקרוב אליך? מהחברה? מהמדינה ? מהציבור ? מההנהגה? מהרבנים? אתה יכול לצפות להערכה רק מאותם אנשים שיש לכם ערכים משותפים. ו. נוער- הנוער לא חש סלידה מהערכים שציינתי, אלא הוא התאכזב קשות מהפערים בין הספרים, המאמרים, השיעורים, ההרצאת, השיחות ההבטחות ועוד ועוד לבין מה שקרה בפועל. ז. מנהיגות - צודק בהחלט. העם רוצה מנהיגות שתיישם הלכה למעשה את מה שהיא מטיפה לו- אהבת חינם קידוש שם שמים ואמת!
14
תשובה ל13
יאיר קליין | 08-02-2012 21:20
א. רק פראיירים טיפשים מתנהגים לפי החוק עם דיקטטור רשע חסר לב ב. עיין א׳ ג. הכוונה לאותם ׳רבנים׳ שחינכו לאיפוק ורקדו עם המגרשים חסרי המצפון. דור חדש של הנהגה יקום ולו יהיה מעט כבוד עצמי והוא לא יסכים שירמסו אותו בצורה כזו. דמוקרטיה היא לא תירוץ לרשעות ד. איפה אתה חי? אין אף גדול פראייר! החרדים לא פראירים והרב שפירא הגדול של הסרוגים ברוך ה׳ לא ממלכתי לפחות הוא נתן תקווה להנהגה שפויה ה. מהעם. אם אנחנו מובילים בהתיישבות ובצבא לא ייתכן שלא נקבל יחס הוגן. כשהקיבוצניקים היו בשיא תרומתם המדינה המתוקה שלך שפכה עליהם ים דולרים אך כשאנחנו מחליפים אותם אנחנו מקבלים אלות בראש ותהומות של רשע מצד שופטי הבגץ אטומי הלב ו. לא יודע על איזה נוער אתה מדבר ז. שוב אהבה ושוב אהבה! די! אתה לא מבין שכשאנחנו משדרים אהבת חינם הם עונים בריסוק גולגלות? אתה לא מבין שכמרביצים לנו אנחנו צריכים להתגונן ולא לדקלם כמו נמושות באהבה ננצח! רק בגלל אנשים כמוך גוש קטיף נחרב
15
דרך ארץ קדמה למה?
משה בן לוי | 08-02-2012 21:26
למר לוי הרואה את הדברים שחור לבן, השיטה שאתה מציע היא אילוף, כי אתה בדרך של שלום עכשיו, מחפש פתרונות מיידיים ועכשויים. אך בחינוך קוצרים לאחר זמן, וזו הדרך שלום בטוח. האם החשיבה החרדית שהכל או הרבה בא ע"י כח, לא הוביל אותם באופן אישי להתנהג כך עם חבריהם ראה למשל בכיכר השבת על השרוף בחסידות סקווירא, זה בא מאילוף ולא מחינוך. עלינו לעמוד על דעתינו בנחישות מתוך כבוד הדדי, ולשמור על דרכינו. אי אפשר לומר שהדרך באהבה ננצח נכשלה, שהרי עיקרון זה נאמר כבר ע"י שלמה המלך לשון רכה תשבר גרם, ורבים הסיפורים שמאששים זאת. אלא עלינו לעמוד איתן על דרכינו, והרפיסה היא לא באה מתוך דרכי נועם, אלא חוסר אישיות.
16
לא מבין מה אתה אומר
לוי | 08-02-2012 23:55
לא אמרתי רק בכח אמרתי לא להיות פראייר לא להיות נוצרי שמגיש את הלחי השניה ממשיך לשרת את המדינה שמתעללת בו אם המדינה היתה ככה מתנכלת למגזר אחר הוא היה שובר כלים מזמן וזה לא צריך להיות דווקא אלימות מה הקשר לשלמה? בדרך כלל צריך בדרכי נעם אבל אביו גם אמר בתהלים עם עקש תתפל עם יסמניק תהיה יסמניק ולא יפה נפש שרוקד עם מפניו בזמן הגירוש אני הייתי שמיניסט מלא אמוציות והתחושה שלי, שהתחזקה בעמונה, היתה שאנחנו פראיירים מארץ הפראיירים. עד היום, אלפי מאמרים ושיחות, לא שכנעו אותי שתחושתי לא נכונה הרב מלמד הוא התקווה היחידה שלי ושל רבים כמותי דרכו של הרבצר דנן נכשלה לחלוטין
17
אם כך אתה מסכים עמי
משה בן לוי | 09-02-2012 8:59
יש להבחין בין להיות ,פרייאר' כלשונך שהיא רפיסות מחשבתית וחוסר עמוד שדרה. שאני מתנגד בכל תוקף. לבין שמוש בכח ובהתנגדות לכל דבר ללא פשרות. שאף לזה איני מסכים. איני מצדיק את הרבצר, אך מה שרואים משם לא רואים מכאן. עלינו לשמור על הערכים שלנו לא רק בין אדם למקום, אלא אף ובעיקר בין אדם לחבירו החשיבה החרדית לא להסכים לשום ויתור, כי הוא בהכרח מוביל לויתור נוסף, זה לא הוכיח את עצמו, ראה ערך גיוס לצבא, אמונת חכמים, ועוד ערכים שהמציאות היא שהשתנתה. ובהזדמנות נרחיב בנושא. במהלך פינוי גוש קטיף, היתה רפיסות מצד המחנה הלאומי, הרבנים בחלקם פחדו. ורק הרב שפירא עמד בעוז כי הוא ידע שכאן אין לוותר, ויש לסרב פקודה. זו הדרך שיש לדבוק בה שהמדינה היא שלנו ואנו מעורבים בה והיא חלק מאיתנו. ועלינו לדעת היכן לדבוק והיכן לשחרר. ומה מאד מצער אותי ארגון בית הלל, שבשם הליברליות, הם מנציחים רפיסות וכפיפות קומה, ולא אתפלא שהם יקראו לעצמם הרבנים השפויים, הנאורים.
18
למשה בן לוי
לוי | 09-02-2012 11:26
חותם על כל מילה שלך במיוחד שתי הפסקאות האחרונות