"אם הצבא רוצה חיילים דתיים הוא חייב להתחשב בהם"

הממשלה תדון הבוקר (א') על המשך הפעלתו של 'חוק טל', המאפשר תוכנית גיוס מקוצרת לבחורי ישיבה חרדיים החל מגיל 22 והלאה.

בשיחה עם יו"ר ארגון איגוד ישיבות ההסדר, איתן עוזרי הוא אומר ל'סרוגים', כי גם אם יופסק מסלול 'חוק טל' מסלול ישיבות ההסדר לא ייפגע ממנו.

"ההסדר בין הישיבות ובין הצבא, היה קבוע ומעוגן עוד הרבה לפני חוק טל. לכן גם אם החוק יפול, אנחנו לא מודאגים".

"זהו חוק שנועד עבור בחורי ישיבות שלא התגייסו והפסיקו את לימודיהם, ולכן הוא נוגע בחלק שולי מאוד בישיבות ההסדר".

ומה דעתך על החוק, האם הוא צריך להמשיך?

"זהו דבר טוב שלמי שלא לומד, תהיה תוכניות גיוס כאלה ואחרות. הגיוס דרך חוק טל הוא למי שישב ולמד במשך ארבע או חמש שנים ועכשיו מעוניין להפסיק את הלימודים ולהתגייס. אין מישהו שצריך להתנגד לו."

ולהערכתך, החוק ימשיך?

"גם אם החוק במתכונתו הנוכחית יפול, הוא ימשיך בצורות אחרות ובמסלולים אחרים. אין לי ספק שבכל תצורה תהיה הסדרה של הדרך למתגייסים. גם בלי חוק טל תהיה אפשרות להתגייס לצבא במסלולים שונים המותאמים לציבור שמתגייס".

"אם הצבא רוצה לגייס חיילים דתיים וחיילים חרדיים, הוא חייב להתחשב בהם. למדינה יש אינטרס שגם הציבור החרדי יתגייס וצריך לפעול לכך שלכל אחד יהיה את מסלול הגיוס והדרך שמתאימה לו".

ישיבה חילונית

אחד הדברים מהם נהנים באיגוד ישיבות ההסדר, מ'חוק טל' הוא הסמכות לקבוע מי תצטרף למסלול ההסדר.

על הקריטריונים לקביעת הישיבות שיצטרפו ל'הסדר' אומר עוזרי: "ההסדר הוא בין ראשי הישיבות והצבא. חשוב שיהיה גוף שיפקח על הישיבות ויסדר את הגיוס בתוך הישיבות".

"אנחנו בוחנים ברצינות כל בקשה חדשה של ישיבה להצטרף למסלול, כשהקריטריונים הם מספר הישיבות הקיימות, מספר הישיבות באותה עיר, מי עומד בראש הישיבה, מספר התלמידים ועוד."

יש ישיבה חילונית הטוענת כי למרות שלומדים בה תורה, אתם מסרבים להכניס אותה למסלול ההסדר?

"אי אפשר לקרוא למוסד חילוני "ישיבה". מקום שלא מתפללים בו 3 תפילות ביום הוא לא ישיבה, גם אם לומדים שם תורה."

"אין לנו בעיה שיעשו הסדר פרטי עם הצבא, אני אפילו תומך בזה, שאנשים כאלה שמפגינים רצינות, יקבלו קיצור שירות בשביל ללמוד ולהעמיק, אבל אנחנו לא יכולים להכניס אותם לתוך הגדרה של ישיבה".