אורבך: חרדים, איפה "ואהבת לרעך כמוך" שלכם?

1

במקום להעתיק ביקורת אנטי חרדית מעיתונים חילוניים תלמד..

מ | 01-05-2010 22:25

את הנושא לעומק. שאלת המפתח היא למה הם נדחפים דוקא למקום שלא רוצים בהם.

2

כדאי לכם לדעת:

| 02-05-2010 3:00

מתועד בספרים שהאשכנזים באירופה שלפני השואה, התנהגו זה אל זה בדיוק כמו שהם מתנהגים היום לספרדים. גם שם היו להם "מעמדות" של עשירים ועניים, יהודים ממזרח אירופה וממערב אירופה, בנות "מיוחסות" יותר, ובנות "מיוחסות" פחות, חסידים, מתנגדים, ליטאים, ומה עוד. אלו לא דיברו עם אלו, ואפילו הילדים שלהם לא שיחקו ברחוב ביחד. הגזענות והפירוד בין ה"מעמדות" היו שם בצורה חריפה (כמו שקורה היום בעמנואל). עד שעלה חרון אף ד' בהם, הוא הושיב את כולם בקרונות של בהמות, בדרך למשרפות. את הגבירים עם הדלים, את החסידים עם המתנגדים, את המיוחסים יותר עם המיוחסים פחות. כולם היו ערומים בקרון אחד, בדרך לאושוויץ. למרבה הצער (והצער הוא גדול), האשכנזים פשוט מסרבים ללמוד לקח ממה שקרה להורים שלהם, ולסבא וסבתא שלהם. הם פשוט לא רוצים לפקוח את העיניים ולהבין שגזענות בתוך עם ישראל הוא דבר שנוא מאד לפני הקדוש ברוך הוא, וכשמצערים יהודים אחרים ללא סיבה, אם אין דין למטה, הנקמה מגיעה מהר מאד מלמעלה. קיבלנו הזדמנות, אחרי כמעט אלפיים שנה בגלות, לחזור לכאן ולהוכיח שנגמלנו מהיצר הרע הזה של שנאת חינם, ועוד השטן הזה מרקד בינינו. נקווה שהקב"ה לא יזרוק אותנו שוב לגלות בגלל זה, אחרי עוד איזה שואה קטנה.

3

אורבך קרא:

בני | 02-05-2010 5:44

עמנואל זה גם אנחנו מה אנחנו - ציונים דתיים – עושים מול האפליה העדתית בעמנואל? מצקצקים בלשוננו – זה חרדים ולא אנחנו. אז זהו שלא תרזה פרנקל פורסם: 01.05.10, 22:14 שתף זו כבר הפעם השלישית או הרביעית שבג"ץ דן בהפרדה הפסולה בין תלמידות אשכנזיות לספרדיות בבית הספר בית יעקב בעמנואל. כל פעם המערכה מסלימה – בית המשפט קובע שאסור, בית הספר מתחכם, ההורים מסרבים לשלוח את הבנות, פותחים בית ספר חדש, מוחים – "זו לא אפליה על רקע עדתי, זהו עניין דתי", ועוד. ואנחנו – ציונים דתיים – מה אנחנו עושים אל מול הבושה?! מצקצקים בלשוננו, מגלגלים עיניים לשמיים, מפטירים בחצי פה: "אוי לאותה בושה", ומיתממים – "זה הם ולא אנחנו". אז זהו שלא, עמנואל זה גם אנחנו! רק מתוחכם יותר, מוסתר יותר, מוסווה, שהבושה לא תיראה. זה לא סוד שבמוסדות בית יעקב יש הפרדה מוחלטת בין תלמידות ספרדיות לאשכנזיות, בכל המוסדות, לא רק בעמנואל. אלא מה? עוד לא קם האמיץ שימחה על כך בשאר המוסדות, כמו שנעשה בעמנואל. לפני כשנתיים הוזמנתי לפגישה במסגרת עבודתי באחד ממוסדות בית יעקב בירושלים. כשהגעתי לבית הספר המטופח ורחב הידיים הסתבר שטעיתי וזהו לא בית הספר אליו הוזמנתי. אחרי חיפוש ממושך, וללא שאיש יודע היכן המוסד הנעלם, הגעתי לבית הספר השני, המוסתר והזנוח, שנמצא בקומה תחתונה של אותה כתובת, בבית דירות שקומה אחת ממנו הפכה לבית ספר, עם חצאי קירות של "אופן ספייס", בתנאים לא תנאים. בהסתכלות מהירה הבנתי שאני בבית הספר של המזרחיות. וכן, שם למעלה, בלי שהן יודעות שמתחתן יש עוד מוסד, שוכן בית הספר האשכנזי, העליון, הנעלה. אני נשבעת, כמעט ביקשתי מהמנהלת והמורות שם סליחה שנולדתי אשכנזייה. האפליה וההשפלה, כמבקרת מבחוץ, הייתה בשבילי פשוט בלתי נסבלת. אבל מה? זה ממש לא רק אצלם. אצלנו זה פשוט מעודן יותר, אנחנו מייפים את זה ואז מגלגלים עיניים לשמיים ומתהדרים בצדקתנו. אז זהו שלא, אין לנו במה להתהדר. אצלנו יש בתי ספר אליטיסטיים שנפתחים חדשות לבקרים, מן היסודי ועד לסוף התיכון, אליהם מתקבלים ילדים לכיתה א' "על פי התרשמותה של היועצת החינוכית", במקום אחד, או על פי הרקע התורני של ההורים, במקום אחר. אבל אחוז הילדים האשכנזים בתוכם מגיע לשמיים, וזעקת העשוקים נשארת בבתי הספר שאינם ממיינים ואינם מפלים, העושים עבודת קודש של חינוך לרב תרבותיות והכלת כל העולמות בתוכם. במעבר לכיתה ז' זה כבר יותר מתוחכם, מתקבלים כבר על פי התעודה של כיתה ה' או ו', ועל פי ציון המבחן. המבחן המוטה תרבותית – לאשכנזים ומשוכנזים בלבד. במעבר לכיתה ט' החגיגה כבר בעיצומה, כבר אין בושה, הרי רוב בתי הספר הם פרטיים בשלב הזה, ואפשר לדחות תלמידים גם בלי סיבה. סתם. כי "הילד/ה לא מתאים לרוח בית הספר". לכל אלה שקוראים עכשיו וכועסים על דבריי – עשו מבחן קטן, עמדו ליד בית ספר תיכון יוקרתי דתי באזור מגוריכם בבוקר יום אחד, וסיפרו כמה אשכנזים נכנסים. עכשיו עשו אותו תרגיל בבית הספר העירוני המקומי. מה גיליתם? החברה הדתית ציונית שקועה עמוק עמוק בתוך האפליה שלה, במסווה של תלמודי תורה, כיתות בית מדרש, בתי ספר למצוינות, שמתהדרים בנתוני ציוני הבגרות הגבוהים בארץ, ועוד ועוד. ההודאה היא תנאי ראשון לחזרה בתשובה, אומר הרמב"ם ולכן עלינו לומר לעצמנו בכנות וביושר שגם אנו נגועים במה שיש "להם", לחרדים . בשלב הבא, כל אחד שמאמין שאפליה היא דבר פסול, פוגע, מבזה ומשפיל, יכול וחייב, מוסרית ודתית, לשלוח את ילדיו לחינוך שאינו מפלה. אם כולנו נשלח לשם, נוכל להביא לתיקון המצב. תרזה פרנקל היא מורה לאזרחות, וחברה ב"נאמני תורה ועבודה". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3883302,00.html

4

אורבך קרא:

בני | 02-05-2010 5:57

עמנואל זה גם אנחנו מה אנחנו - ציונים דתיים – עושים מול האפליה העדתית בעמנואל? מצקצקים בלשוננו – זה חרדים ולא אנחנו. אז זהו שלא תרזה פרנקל פורסם: 01.05.10, 22:14 שתף זו כבר הפעם השלישית או הרביעית שבג"ץ דן בהפרדה הפסולה בין תלמידות אשכנזיות לספרדיות בבית הספר בית יעקב בעמנואל. כל פעם המערכה מסלימה – בית המשפט קובע שאסור, בית הספר מתחכם, ההורים מסרבים לשלוח את הבנות, פותחים בית ספר חדש, מוחים – "זו לא אפליה על רקע עדתי, זהו עניין דתי", ועוד. ואנחנו – ציונים דתיים – מה אנחנו עושים אל מול הבושה?! מצקצקים בלשוננו, מגלגלים עיניים לשמיים, מפטירים בחצי פה: "אוי לאותה בושה", ומיתממים – "זה הם ולא אנחנו". אז זהו שלא, עמנואל זה גם אנחנו! רק מתוחכם יותר, מוסתר יותר, מוסווה, שהבושה לא תיראה. זה לא סוד שבמוסדות בית יעקב יש הפרדה מוחלטת בין תלמידות ספרדיות לאשכנזיות, בכל המוסדות, לא רק בעמנואל. אלא מה? עוד לא קם האמיץ שימחה על כך בשאר המוסדות, כמו שנעשה בעמנואל. לפני כשנתיים הוזמנתי לפגישה במסגרת עבודתי באחד ממוסדות בית יעקב בירושלים. כשהגעתי לבית הספר המטופח ורחב הידיים הסתבר שטעיתי וזהו לא בית הספר אליו הוזמנתי. אחרי חיפוש ממושך, וללא שאיש יודע היכן המוסד הנעלם, הגעתי לבית הספר השני, המוסתר והזנוח, שנמצא בקומה תחתונה של אותה כתובת, בבית דירות שקומה אחת ממנו הפכה לבית ספר, עם חצאי קירות של "אופן ספייס", בתנאים לא תנאים. בהסתכלות מהירה הבנתי שאני בבית הספר של המזרחיות. וכן, שם למעלה, בלי שהן יודעות שמתחתן יש עוד מוסד, שוכן בית הספר האשכנזי, העליון, הנעלה. אני נשבעת, כמעט ביקשתי מהמנהלת והמורות שם סליחה שנולדתי אשכנזייה. האפליה וההשפלה, כמבקרת מבחוץ, הייתה בשבילי פשוט בלתי נסבלת. אבל מה? זה ממש לא רק אצלם. אצלנו זה פשוט מעודן יותר, אנחנו מייפים את זה ואז מגלגלים עיניים לשמיים ומתהדרים בצדקתנו. אז זהו שלא, אין לנו במה להתהדר. אצלנו יש בתי ספר אליטיסטיים שנפתחים חדשות לבקרים, מן היסודי ועד לסוף התיכון, אליהם מתקבלים ילדים לכיתה א' "על פי התרשמותה של היועצת החינוכית", במקום אחד, או על פי הרקע התורני של ההורים, במקום אחר. אבל אחוז הילדים האשכנזים בתוכם מגיע לשמיים, וזעקת העשוקים נשארת בבתי הספר שאינם ממיינים ואינם מפלים, העושים עבודת קודש של חינוך לרב תרבותיות והכלת כל העולמות בתוכם. במעבר לכיתה ז' זה כבר יותר מתוחכם, מתקבלים כבר על פי התעודה של כיתה ה' או ו', ועל פי ציון המבחן. המבחן המוטה תרבותית – לאשכנזים ומשוכנזים בלבד. במעבר לכיתה ט' החגיגה כבר בעיצומה, כבר אין בושה, הרי רוב בתי הספר הם פרטיים בשלב הזה, ואפשר לדחות תלמידים גם בלי סיבה. סתם. כי "הילד/ה לא מתאים לרוח בית הספר". לכל אלה שקוראים עכשיו וכועסים על דבריי – עשו מבחן קטן, עמדו ליד בית ספר תיכון יוקרתי דתי באזור מגוריכם בבוקר יום אחד, וסיפרו כמה אשכנזים נכנסים. עכשיו עשו אותו תרגיל בבית הספר העירוני המקומי. מה גיליתם? החברה הדתית ציונית שקועה עמוק עמוק בתוך האפליה שלה, במסווה של תלמודי תורה, כיתות בית מדרש, בתי ספר למצוינות, שמתהדרים בנתוני ציוני הבגרות הגבוהים בארץ, ועוד ועוד. ההודאה היא תנאי ראשון לחזרה בתשובה, אומר הרמב"ם ולכן עלינו לומר לעצמנו בכנות וביושר שגם אנו נגועים במה שיש "להם", לחרדים . בשלב הבא, כל אחד שמאמין שאפליה היא דבר פסול, פוגע, מבזה ומשפיל, יכול וחייב, מוסרית ודתית, לשלוח את ילדיו לחינוך שאינו מפלה. אם כולנו נשלח לשם, נוכל להביא לתיקון המצב. תרזה פרנקל היא מורה לאזרחות, וחברה ב"נאמני תורה ועבודה". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3883302,00.html

אורבך: חרדים, איפה "ואהבת לרעך כמוך" שלכם?

הירשמו לניוזלטר שלנו