מתוקף איזה חוק, אסור ליהודים להתפלל בהר הבית?

האפרטהייד בהר הבית מגיע לקיצו. פנייה מקורית של הרב יובל שרלו אל עמותת "מוקד", גררה עתירה ראשונה מסוגה, בתביעה להסרת השלט של ההוראות המפלות שהציבה המשטרה בכניסת היהודים להר הבית, וביטול כל האיסורים הקבועים שם ללא כל סמכות חוקית.

לטענתם, המשטרה לא יכולה להציב שלט כזה ללא שהמחוקק חוקק זאת, ואל לה לממשלה להסתתר מאחורי המשטרה לקביעת הוראות מפלות כאלו נגד היהודים כבר למעלה מחמישים שנה.

בית המשפט מתבקש בעתירה להורות למשטרה לנמק או להסיר תוך ששה חודשים את השלט המפרט את האפליות המוחלות על יהודים בהר הבית, ככל שלא ייחקק עד אז חוק המתיר לרשויות לנקוט בהר הבית באפליה קבועה על רקע לאומי ודתי.

תשובת המדינה – מיד אחרי החגים

בג"צ הורה למדינה להגיב לעתירה בתוך 60 יום. לדרישתו של שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, 60 ימי התגובה יכללו גם את ימי הפגרה. כך שתגובת המדינה לעתירה צפויה להינתן מיד לאחר החגים.

הטענה המרכזית בעתירה הינה כי פסיקות בית המשפט העליון, כמו גם סעיף 4א לפקודת המשטרה, לא מתירות למשטרה לחוקק ולפרסם באמצעות שלט, הוראות הפוגעות בזכויות אדם באופן קבוע. אלא אך ורק ליתן פתרונות "אד הוק" זמניים, וזאת בהתאם לנוסח הסעיף, הקשרו, תכליתו וההיסטוריה החקיקתית שלו.

התקדים – החזרת גופות מחבלים

טענה מרכזית נוספת היא שלאור פס"ד עליאן (בג"ץ החזרת גופות המחבלים), כאשר פעולות גורמי הביטחון פוגעים בזכויות אדם, הם חייבים להצביע על מקור חוקי ספציפי שנותן להם סמכות לעשות כן, והם אינם יכולים עוד להסתמך על ההגדרה הכללית של תפקידם כמי שמופקדים על הביטחון או על הסדר הציבורי. בהתאם לעקרונות שנקבעו בפס"ד עליאן, העתירה דורשת כי יחוקק הסדר חקיקתי מאוזן ומידתי גם ביחס להתנהלות בהר הבית.

העותרת טוענת כי במדינת חוק תפקידה של הרשות המבצעת בכלל, ושל המשטרה בפרט, ליישם את החלטות המחוקק, ולא לחוקק את חוקי הקבע בעצמה, כפי שאירע בנושא הר הבית, בו החלטה "זמנית" הפכה מזמן למצב של קבע, והכל ללא כל חקיקה המסדירה את הנושא ומסמיכה את המשטרה להפלות בין אזרחים על רקע לאומי ודתי.

המשטרה תפרט את הערכות המצב

העתירה מצביעה גם על סתירה חמורה שעולה מתגובות הנתבעים בעתירה. כאשר על ידי נציגת היועץ המשפטי לממשלה נטען כי המשטרה מבצעת הערכות "מעת לעת" בנושא המשך איסור תפילת יהודים בהר הבית, ועל כן מדובר במצב "זמני", על אף שזה נמשך למעלה מ-50 שנים, ומתגובת המשטרה עולה כי היא מסתמכת על החלטת ממשלה משנת 67' ולא נראה כי מתבצעות הערכות "מעת לעת" כנדרש.

במסגרת העתירה, נדרשת המדינה לציין את התאריכים שבהם התקיימו הערכות מצב אלו, מי השתתף בהם וכו', וזאת על מנת לבדוק האם אכן מתקיימות הערכות מצב שכאלו "מעת לעת".

עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין ועו"ד אמיר פוגל מעמותת "מוקד – המרכז הישראלי לקידום הדמוקרטיה והגנה על זכויות אדם" שהגישה את העתירה, מעריכים, כי במצב המשפטי הנוכחי, יש סיכוי סביר שבג"ץ יתן בעתירה זו סעד דומה לסעד שניתן בפס"ד עליאן. שם נקבע כי מאחר והפעולה מבוצעת בחוסר סמכות, אך הימנעות מיידית מביצועה עלולה להביא לפגיעה בביטחון, ניתנת אורכה של שישה חודשים לממשלה לחוקק חקיקה המסדירה את הנושא, וככל שלא תהיה חקיקה – לא ניתן יהיה להמשיך לפעול באופן הנוכחי.