הוכפל עונשו של הלוחם שהרג פורע 'פלסטיני'

ארבעה חודשים אחרי שבית המשפט המחוזי גזר על לוחם מג"ב בן דרי עונש מאסר של תשעה חודשים באשמת גרימת מוות ברשלנות של נער 'פלסטיני' במהלך עימותים בין מתפרעים לכוח צה"ל, הבוקר (ראשון) החליט בית המשפט העליון להחמיר את עונשו והטיל עליו עונש מאסר כפול- 18 חודשי מאסר.

נזכיר כי בתחילה הורשע דרי בהריגה אך הפרקליטות טענה כי הוא הכניס למחסנית של נשקו כדור חי במקום כדור גומי. עם זאת, במסגרת הסדר הטיעון הוגש כתב אישום מתוקן בו נטען כי הכדור החי השתרבב למחסנית בטעות ודרי נידון ל-9 חודשי מאסר בפועל.

בהחלטת בית המשפט הבוקר כתב השופט נועם סולברג שניסח את דעת הרוב: "חייל או שוטר המצוי במצב לחימה עלול לטעות ואת מעשיו יש לבחון על רקע הסיטואציה המורכבת. הנשק שניתן לדרי על מנת להציל את הנפש, שימש – בשל כוונת זדון לפצוע, ורשלנות חמורה שנלוותה לה – לשפיכות דמים. במבחן הזה כּשל דרי ועליו לתת את הדין".

סולברג מתח בקורת על קלות העונש שגזר בית המשפט המחוזי על דרי: "לא ניתן בגזר הדין ביטוי הולם דיו לערך חיי האדם שנגדעו על-ידי דרי, וגם לא לשיקולים שבבסיסם חובת ההקפדה על עקרון טוהר הנשק, הרשלנות הכפולה של דרי בכך שלא וידא שהמחסנית מכילה תרמילים 'חסרי קליע', ושלא טען את נשקו בכדור גומי היא חמורה. אך חמורה ממנה היא כוונתו של דרי לפצוע את המנוח כשלא נשקפה ממנו סכנה לכוח, והתוצאה – מוות".

עוד הוסיף סולברג כי "העונש שגזר עליו בית המשפט המחוזי אינו קרוב לבטא את החומרה שבמעשה מכוּון שכזה, כאשר מצרפים אליו את הרשלנות החמורה שגרמה למותו של המנוח", כתב סולברג. "אחריות אדירה מוטלת על חייל ועל שוטר האוחזים בנשק. לא 'יד קלה' על ההדק, לא 'יד כבדה'; יד אחראית על ההדק, להבחין בין הצלת נפש לבין שפיכות דמים".

השופט יוסף אלרון שהתנגד לדעתו של סולברג וניסח את דעת המיעוט כתב: "אין לשלול את האפשרות שעל אף שמבחינה אובייקטיבית 'לא נשקפה (מהמנוח) סכנה לכוח', כאמור בכתב האישום המתוקן, חש המשיב תחושה סובייקטיבית של סכנה או איום מהמנוח, שהשתתף ביידוי האבנים והפרת הסדר, וארבע דקות בלבד לאחר מכן צעד לעבר הכוח מסיבה שאינה ברורה, באופן שבהחלט יכול היה לעורר את חשדו של המשיב".

עוד הוסיף השופט כי "בעת האירוע היה המשיב חייל בשירות סדיר, ש'נשלח על ידי המדינה', לביצוע תפקידו. המשיב ניצב מול גל של מתפרעים, המון מוסת, שהשליך לעברו אבנים על מנת לפגוע בו, ובנסיבות אלה חש איום על חייו. מסיבה זו, עלינו לנהוג בזהירות יתירה שעה שאנו בוחנים את פעולותיהם של אנשי כוחות הביטחון סביב פעילות מבצעית או במצבי לחימה. בחינה זו אינה יכולה להיות 'סטרילית', בתנאי מעבדה, תוך הפעלת חכמה שלאחר מעשה, אלא עליה לקחת בחשבון את נסיבות האירוע, תנאי השטח ותחושות הנפשות הפועלות בזמן אמת".

בסוף דבריו כתב אלרון: "אין להמעיט בתוצאות מעשיו של המשיב, שגבו את חייו של נער צעיר. אין חולק גם כי המשיב צריך לתת את הדין על מעשיו", כתב אלרון. "יחד עם זאת, משלא נוהל הליך הוכחות, דעתי היא כי אין לייחס למשיב כוונת זדון, ואין לראות במעשיו פעולת עונשין, אלא יש לראות את מעשיו על רקע מכלול נסיבות האירוע. בראיה זו יש לבחון את עונשו של המשיב".