הציבור הימני ובתוכו חלק גדול מהציונות הדתית טוענים, לעיתים בצדק, שכשמדובר באנשי המחנה שלו השמאל נוהג בסלחנות על האשמות כאלה ואחרות שאם היו מתגלים על איש מהימין הם היו מרעידים עליהן את הארץ. כך למשל, טוענים חלק מהימניים, בפרשת חיים רמון והחיילת קשה היה לאתר דמויות מהשמאל שקראו לרמון להתפטר לאלתר. עם זאת, בפרשת ינון מגל- שנגמרה ללא כלום לעומת פרשת חיים רמון- מיד צצו כל שופטי השדה וקראו למגל להתפטר מהכנסת ולנפתלי בנט יו"ר מפלגתו להראות לו את הדרך החוצה.

אך אם נסיר רגע את העיניים הבוחנות ממחנה השמאל, ונביט על עצמנו; האם הציונות הדתית לא מפגינה סלחנות יתרה כלפי אנשי שלומה? האם הכיפה הסרוגה לא גורמת לנו לנסות פתאום להבין את הצד המואשם?

די להסתכל באירועי הימים האחרונים כדי להבין שגם אנו מסתנוורים כאשר מדובר באנשי המחנה שלנו. כאשר הגיחה לעולמנו פרשת אופק בוכריס מיד היו כאלו שהגנו עליו בחירוף נפש מבלי להכיר בכלל את הנסיבות. "הכל האשמות שווא", "זה חיסול ממוקד כדי למנוע ממנו להיות רמטכ"ל", "הצבא מפחד מהכיפות הסרוגות", היו רק חלק מהתגובות שהמחנה הסרוג הצליח לייצר תוך כמה שעות בלבד אחרי התפוצצות הפרשה.

האם אלה היו התגובות כאשר הוטחו האשמות קשות בחבר הכנסת איתן ברושי לפני מספר שבועות? האם הטענות הללו הושמעו גם כאשר החלו שמועות סביב השחקן משה אבגי על הטרדות מיניות? לא. כשמדובר במחנה האחר אנחנו השופטים. אך כשמדובר באנשי המחנה שלנו אנו מיד עוטים על עצמנו את חליפת הסניגור.

קחו למשל את סערת עופר וינטר, הרב לוינשטיין, הרב קלנר, הרב אלי סדן, ועוד סערות רבות וטובות שהתעוררו בגלל משפט אחד או שניים שנויים במחלוקת (לטענת השמאל) שנאמרו על ידי מנהיגי הציונות הדתית. זוכרים מה זעקנו מיד? "זו התנכלות למחנה שלם", "רודפים את הציונות הדתית", "בגלל משפט אחד מוחקים עבר מפואר של רב/ ראש ישיבה/ ראש מכינה/ שר/ חבר כנסת (מחקו את המיותר)".

ועכשיו עצרו רגע ותענו לעצמכם: האם זה לא מה שאנו עושים לאלוף יאיר גולן בימים האחרונים? האם אנו לא דורשים שיבלמו אותו בגלל משפט (נורא ו) שנוי במחלוקת שאמר לפני שנתיים? האם אנו לא מוחקים בהינף מקלדת קריירה צבאית מפוארת בגלל ציטוט אחד?

זה בדיוק מה שאנחנו עושים. ולמה? כי הוא לא משלנו. אז זה קל וזה נוח. את דלתות מחסני הסלחנות אנו מוכנים לפתוח רק כאשר איש שלומנו דופק עליהן, ומי שלא שייך לנו? שישאר בחוץ. כשמדובר במישהו ששייך למחנה הנכון אנו טוענים ש"הוא חף מפשע עד שתוכח אשמתו", אך כשמדובר במחנה הנגדי, "כולם אשמים עד שתוכח חפותם".