נציגי יהודה ושמרון תוקפים היום (שני) את ההחלטה להדיר נציגים מאזור יהודה ושומרון בגוף הבוחר של מועצת הרבנות הראשית. "מדובר בשערורייה שאין כמותה", האשים יו"ר האיחוד הלאומי השר אורי אריאל את המשרד לשרותי דת. במקביל, חה"כ שולי מועלם החברה בגוף הבוחר את מועצת הרבנות הראשית הודיע כי תעצור את כלל הפעילות כל עוד העניין לא יוסדר.
מוקדם יותר נחשף בוואלה כי נאסרה השתתפות של נציגים מיהודה שומרון שלא יוכלו להיות חלק מהגוף הבוחר של מועצת הרבנות הראשית. הטענה: במשרד המשפטים מתייחסים "רק לישראל הקטנה".
בישיבה שהתקיימה בחודש שעבר במשרד לשירותי דת של הוועדה לבחירת מועצת הרבנות הראשית לישראל, הצהיר נציג הלשכה המשפטית כי תושבי יהודה ושומרון הוסרו מהגוף, מכיוון שלפי עמדת המשרד "אנו מתייחסים רק ל'ישראל הקטנה'" כלשונו, כשהוא מתכוון להתיישבות שמחוץ לשטחי הקו הירוק.
לא יקום ולא יהיה; חוצפה שנושא כזה עולה בכלל
ח"כ בצלאל סמוטריץ' זעם: "לא יקום ולא יהיה. חוצפה שנושא כזה עולה בכלל אחרי חמישים שנות התיישבות מפוארת. אזרחי ישראל תושבי יהודה ושומרון אינם אזרחים סוג ד' ולא ניתן להפלות אותם על רקע מקום מגוריהם"
הוא הוסיף כי יפנה בימים הקרובים לראש הממשלה ולשרים הממונים – שר הדתות, שר הביטחון ושרת המשפטים, בדרישה לבצע לאלתר את התיקונים הנדרשים בחוק כדי שתושבי יהודה ושומרון לא יודרו מהליך הבחירה, ולדחות עד אז את הבחירות למועצת הרבנות הראשית. "זהו אבסורד שלא ניתן לקבל ואין לי ספק שיתוקן", ציין בהודעתו.
מועלם רפאלי הוסיפה כי "הפליית יהודים על ידי פקידים ממשלתיים איננה מתקבלת על הדעת", וניצלה את ההחלטה המפלה כדי לקדם הסדרה ביו"ש: "בשעה שפקידים משפטיים מדירים ומפלים אזרחים ישראלים מלהשפיע על אחד הגופים החשובים לחייו של כל אחד ואחד מאזרחים אלה. הדבר הנכון , הראוי והמתבקש הוא החלת הרבונות הישראלית בשטחי C ומתן פתרון אמיתי להפליה זו."
מדובר בשערורייה
השר אורי אריאל מסר בתגובה, "מדובר בשערורייה שאין כמותה. אזרחי יו"ש הם אזרחים מן המניין, הדרתם מבחירת חברי מועצת רבנות ראשית היא אינה באה בחשבון. אפעל לביטול הדרתם של תושבי יו"ש, כמו כן, אני סמוך ובטוח כי שרת המשפטים ושר הביטחון לא יאפשרו מציאות עגומה זו הלכה למעשה".
גם יו"ר מועצת יש"ע חננאל דורני אמר בתגובה כי הוא "רואה בחומרה את חוסר הייצוג שיש לחצי מיליון תושבי מדינת ישראל בבחירת מועצת הרבנות הראשית". לדבריו, "מהלך זה הינו החרמה דה-פקטו של תושבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן אשר נותן דלק לכל מבקשי רעת ההתיישבות בארץ ובעולם. לא נסכים לאפליה כזאת של תושבינו".
הוא הדגיש, כי במועצת יש"ע ימשיכו לעקוב ולפעול על מנת להשיב את נציגי יהודה ושומרון למועצת הרבנות.
ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן מסר בתגובה להחלטה, "מדובר בהחלטה שערורייתית המדירה את תושבי יהודה ושומרון מהזירה הציבורית, מהווה תקדים מסוכן ויש לבטלה לאלתר. יהודה ושומרון בכלל וגוש עציון בפרט הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ושום פקיד בדרגה כלשהי לא יוכל לשנות עובדה זו. אנחנו לא אזרחים סוג ב' וניאבק על כך שהחלטה זו לא תיושם. אני מצפה מהגוף הבוחר של הרבנות הראשית לסרב לכנס את הדיונים מרגע זה ועד להסדרת העניין. אין כאן כל היגיון ואין כאן כל רעיון. אם לממשלת ישראל אין דרך חוקית להעניק זכויות שוות לתושבי יהודה ושומרון, והרי העובדה הזאת מעידה כאלף עדים שהגיע העת להכיל את החוק הישראלי ביו"ש ויפה שעה אחת קודם".
ממפלגת האיחוד הלאומי נמסר, "לא יעלה על הדעת שמשרד ממשלתי עושה הדרה של תושבי מדינת ישראל. תושבי יו"ש אינם סוג ב'. שירותי הדת בישראל הינם של כלל ישראל ולא של חלק מסוים באוכלוסייה. אסור שתהיה פוליטיקה מסוג זה לא בשירותי הדת ולא בשום משרד ממשלתי אחר. אנו קוראים למשרד שירותי הדת לחזור בהם ולמועצת הרבנות הראשית לא לקבל את המלצתם. הסתיימו ימי הקווים במדינת ישראל. אזרחי ישראל שווים בכל גבולות ארצנו".
70 נציגי ציבור מתוך 150 בוחרים
על פי חוק הרבנות הראשית לישראל, חברי המועצה (שהיא הגוף העליון של הרבנות בישראל) נבחרים על ידי גוף המכונה "האסיפה הבוחרת" המורכב מ-150 נציגים, מתוכם 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור הכוללים ראשי מועצות מקומיות, ראשי מועצות דתיות, נציגי שר הדתות ונציגי הממשלה והכנסת. כל 80 הרבנים הם כמובן גברים, אך גם בקרב נציגי הציבור, יש רוב מוחלט לגברים.
נציין כי בבחירות הקודמות לרבנות הראשית ולמועצת הרבנות בשנת 2013, כיהן נפתלי בנט כשר הדתות, אז דאג למנות נשים וביטוי להתיישבות ביו"ש בשביל הייצוג המאוזן והנכון.
כמה מחברי הוועדה התנגדו למהלך, ובראשם יו"ר הוועדה הדיין הרב דוד לבנון שאמר בישיבה, "הרבנות הראשית קובעת את הוראותיה בכשרות ובנושאים אחרים הקשורים לענייני הדת גם בשטחי יהודה ושומרון. אין כל סיבה למנוע מהם את האפשרות להיות שותפים בבחירות אלה". חברה נוספת בוועדה, עו"ד רחל דותן, טענה "כל מי שזכאי לבחור לכנסת ישראל צריך להיות זכאי לבחור גם כאן". בסיום הישיבה החליטו חברי הוועדה לבקש חוות דעת משפטית נוספת בנושא.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
