ספריו של רבי יהודה אריה האדמו"ר מגור, הם מספרי המופת בתחום ההגות בפרשיות התורה, שנכתבו בדורות האחרונים, ועל שמם מכונה מחברם בפי כל "השפת אמת". מספרים אלה שואבים פניני מחשבה ורעיונות עמוקים תלמידי חכמים ולומדים מכל הגוונים אלה הקרובים לחסידות ואף אלה רחוקים ממנה בהליכותיהם. מכיוון שכתבים אלו לא היו מיועדים לפרסום בעת כתיבתם, ניתן לראות כי מדובר בטקסטים מאד תמציתיים ולא כל כך ידידותיים ללומד.

במסגרת ההוצאה החדשה של המכון התורני אור עציון, יצאו הספרים באותיות מרובעות במתכונת חדשה ובהירה, הכוללת פתיחת ראשי-תיבות וקיצורים, תוך ציון והבאת מקורות לדברי רבי יהודה אריה ומפתחות למקראות ודברי חז"ל.

בתחילת מפעל ההוצאה, לפני כ-17 שנה, יצאו שני הכרכים העוסקים במועדים, וחמשת הכרכים על חמשה חומשי תורה. כרכים אלה כוללים את התורות שאמר הרבי לפני החסידים בשנות כהונתו כאדמו"ר בשבתות ובמועדי השנה. רבי יהודה אריה האדמו"ר מגור היה יושב במוצאי השבת ובמוצאי יו"ט וכותב בקצרה את דרשותיו אלה.

בהמשך המפעל הוציאה ישיבת "אור עציון" את ספר תהילים, מסכת אבות ו'עץ הדעת טוב' לר' חיים ויטאל, כולם עם פירושי ה'שפת אמת'. לאחר מכן יצאה לאור מחדש ההגדה של פסח עם לקט נרחב מפירושי רבינו הקשורים להגדה, כרך זה ערך מחדש הרב משה ערן מרגלית.

לקראת סיום המפעל נערך המכון התורני להוצאת שני הכרכים המכונים "ליקוטי שפת אמת". עיקרו של חיבור זה הוא תורות לפרשיות השבוע ולמועדים שנכתבו על ידי האדמו"ר מגור לאחר פטירת סבו בעל חידושי הרי"ם (בהיותו בן תשע עשרה) ולפני התמנותו לאדמו"ר (בהיותו בן עשרים ושלוש).

בעוד שאת החיבור המרכזי "שפת אמת לתורה ולמועדים" כתב בשנות כהונתו כאדמו"ר כסיכום לדברי התורה שאמר בפני החסידים, הרי ש"הליקוטים" נכתבו בצנעה לעצמו בלא שהיתה לו כל כוונה לפרסמם.

לאחר פטירתו היה לחץ גדול של החסידים להוצאת הכתבים, ואז נעתר בנו הרב אברהם מרדכי בעל ה'אמרי אמת' ומסר את הכתבים לעריכה ולפרסום.

בשני כרכי "הליקוטים" כלולים גם פירושים לפסוקים בנ"ך, לדרשות בש"ס, לפירוש על תיקוני הזוהר, ועוד מספר נושאים.

יש לציין שמלבד שנים עשר הכרכים של תורת "השפת אמת", יצאו בהוצאת המכון התורני בישיבת "אור עציון" שני ספרים נוספים הקשורים בטבורם למפעל זה: מפתח העניינים מפורט לשפת אמת על התורה שנערך על ידי הרב ערן משה מרגלית והספר פתח ההגדה ובו מאמרים עיוניים בתורת השפת אמת הקשורים לחג הפסח וליציאת מצרים שנכתב על ידי אותו המחבר.

ביצירה גדולה זו מתגלה האדמו"ר מגור בהיקף ידיעותיו העצום ומתגלה כאן בקיאותו הגדולה בנגלה ובנסתר. הוא מפנה רבות לזוהר ולכתבי תלמידי האר"י, הוא מזכיר את תורתם של גדולי היוצרים בחסידות עד ימיו, והוא מציין לפרשנים שונים שרק מתי מעט למדו את ספריהם.

בספרי ה'שפת אמת' מגלה המעיין פרשנות מקורית לפרשיות התורה, וחידושים לשוניים מפתיעים המאירים את הפסוקים באור חדש. תשומת לב מיוחדת מקדיש הרב למדרשי חז"ל אותם הוא מפרש בדרך הנותנת להם עומק מיוחד והבנה מחודשת.