יותר ממאה עתירות הוגשו לבג"ץ כנגד בניה בלתי חוקית ביו"ש, אולם דו"ח חדש המתפרסם הבוקר (שלישי) שבוע לאחר הריסת שכונת נתיב האבות, חושף אפליה עקבית מצד בית המשפט העליון, כלפי עתירות שהוגשו לשולחנו רק מהצד הימני של המפה הפוליטית.
תמונה עקבית ומטרידה
תנועת רגבים ניתחה את ההליכים הפרוצדוראליים לעתירות שהוגשו לאורך 18 שנה, והממצאים מעלים תמונה עקבית ומטרידה. לפיה, מעל 110 העתירות שהוגשו משני צדי המתרס הפוליטי בשנים 2005 עד 2017, בנוגע למבנים אשר אין חולק על היותם בלתי חוקיים, בטענה כי המנהל האזרחי נמנע מלאכוף את החוק כנגדם.
100 עתירות הגישו בג"ץ נגד הבנייה הבלתי חוקית ביו"ש
כמחצית מהעתירות הוגשו בידי ארגוני שמאל, וכוונו כנגד ההתיישבות הישראלית, והיתר הוגשו בידי ארגונים ציוניים – לאומיים, כנגד בניה בלתי חוקית במגזר הערבי ביו"ש.
ואלו הממצאים מניתוח העתירות שהוגשו לאורך 18 שנה משני צידי המתרס הפוליטי:
בעתירות השמאל קצב בית המשפט למדינה 18.5 ימים בממוצע להגיש את תגובתה המקדמית לטענות העולות בעתירה, מנגד בעתירות מצד ימין ניתנו למדינה 30.5 ימים בממוצע – פער של פי אחד וחצי לרעת עתירות הימין. כמו כן, בפרק ההמתנה מהגשת העתירה ועד לדיון הראשון בה, ישנו פער של שלושה חודשים לרעת עתירות הימין.
על אף שהעתירות מעוררות שאלות משפטיות דומות, מספר צווי הביניים שניתנו לבקשת העותרים משמאל, גבוה פי שבעה (!) מהיענות לבקשות העותרים מימין.
מתוך 61 עתירות הימין שהתבקש בהן צו על תנאי העניקו שופטי בג"ץ צו בעתירה אחת בלבד (1.7%). מתוך 43 עתירות שהוגשו משמאל בהן התבקש צו זה, ניתן הצו ב-19 עתירות (44%).
בשל העומס העצום המוטל על בג"ץ, אורך חיי העתירה, משקף אולי יותר מכל את החשיבות שבג"ץ מייחס לעתירה ולסוגיות הנידונות בה: עתירות השמאל זכו למספר דיונים יותר מכפול מזה שקיבלו עתירות הימין. כך גם, אחוז השתתפות נשיאת בית המשפט בהרכב שדן בעתירות מלמד על מידת חשיבותה של כל עתירה בעיני הנשיאה, כאשר בעתירות הימין ישבה הנשיאה בראש ההרכב רק ב-21% מכלל העתירות, ואילו בעתירות השמאל ב-58% מהן.
בהתאמה, נותרו עתירות השמאל פתוחות ופעילות על שולחן בג"ץ במשך כ-33.3 חודשים בממוצע, ומשך חייה של עתירת ימין עומד על כ-16.7 חודשים בלבד.
פרק הזמן אליו מתייחס הדו"ח, חופף את תקופת כהונתם של שלושת הנשיאים בדימוס – דורית בייניש, אשר גרוניס ומרים נאור – ומאפשר לנתח את נוכחותו של כל אחד מהם בהרכבים שדנו בעתירות, והאם גילה יחס שווה לעותרים השונים.
הנתונים מעידים על נקודת המוצא של השופט
עתירות שני הצדדים עוסקות לרוב בסוגיות משפטיות זהות, ולכן הדו"ח התמקד בבחינת המרכיבים הפרוצדוראליים של ההליך, המתקיימים בהליך עוד בטרם נבחנו הסוגיות העולות בו לעומקן, משום שאלה משקפים את נקודת המוצא ואת העמדה הבסיסית ממנה ודרכה ניגשים השופטים אל הסוגיה.
"ממצאי הדו"ח מהווים אזעקת אמת למערכת המשפט", אומרים בתנועת רגבים. "ללא מילים מיותרות, מקטרגים נתונים אלו על בית המשפט העליון, ומעלים את התהייה אם הוא פועל ללא משוא פנים עם כל הבאים בשעריו. התנהלות בלתי סבירה זו, גורמת לנזק בל יתואר לשלטון החוק ולמקומו המרכזי של מוסד השפיטה בכלל, ובית המשפט העליון בפרט, בחברה ובמדינה דמוקרטית".
ברגבים מוסיפים כי "ממצאים אלו מהווים תמרור אזהרה הקורא לשופטי בג"ץ לעשות חשבון נפש ובדק בית נוסף בנוגע להתנהלותם, ודורש מנבחרי הציבור ברשות המחוקקת, לפעול למען איזון אמיתי באולמות המשפט, על מנת לשקם את תדמיתו האובייקטיבית והנקייה של בג"ץ ואת אמון הציבור בו".
מפלגת האיחוד הלאומי אמרה בתגובה לדו"ח של רגבים "כל המסכות הוסרו. כעת אנו עדים בצורה מבוהקת לפרצופו האמיתי של בג"ץ, הרשות השופטת שאמורה להוות גוף אובייקטיבי מתגלה פעם אחר פעם כגוף בעל אג'נדה שמאלנית קיצונית , שדורס את זכויותיהם של תושבי התיישבות ביהודה ובשומרון ופוגע בזהותה היהודית של המדינה. אנו קוראים למבקר המדינה לעשות בדק בית בבג"ץ ולשים קץ לתופעה הבזויה הזאת".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
