מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) את הצעת החוק להסמכת בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לדון בהחלטות מנהליות של רשויות ישראליות ביהודה ושומרון.

בפועל, העברת סמכויות בנושאי יהודה ושומרון מבג"ץ לבית משפט לעניינים מנהליים ובכך תנרמל את ההליכים המשפטיים ביו"ש ותוריד עומס רב מבית המשפט העליון. במקביל, יוקמו בתי משפט לעניינים מנהליים בבתי משפט השלום.

נכון להיום, קיימת חלוקה בין ישראל שבתוך הקו הירוק, בה נושאים רבים עברו כבר בשנת 2000 לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים, לבין יהודה ושומרון, שבהם עתירות מנהליות מצויות בסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

שלוש מטרות עיקריות

העברת סמכויות רבות מבג"ץ לבתי משפט לעניינים מנהליים תשיג שלוש מטרות עיקריות: הראשונה: נורמליזציה של אזור יהודה ושומרון ומחיקה למעשה של "הקו הירוק" בכל הנוגע לסוגיות משפטיות.

השניה: הפסקת האפליה הנהוגה מזה שנים רבות כלפי תושבי יהודה ושומרון וקיום יכולת לקיים בירור עובדתי ולהגיע לחקר האמת. כך, בעוד שענייני תכנון ובניה ב"ישראל הקטנה" נדונים בבית משפט לעניינים מנהליים שבו ניתן לקיים בירור עובדתי, הרי שבעתירות פלסטיניות לבג"ץ לא ניתן לקיים בירור עובדתי ובמקרים בהם המידע אינו מצוי בידי המדינה נקבעת המסגרת העובדתית, לא אחת בהינף יד על מקלדת.

באופן זה, התהפכו היוצרות: במקום שנטל ההוכחה יהיה על התובע, נטל ההוכחה עובר לנתבע – המדינה, וכך לא אחת פונו מתיישבים מביתם בהחלטת בג"ץ, כפי שהיה בפסקי דין עמונה ונתיב האבות.

המטרה השלישית: הורדת עומס מבית המשפט העליון. מדי שנה פלסטינים מגישים מאות עתירות לבג"ץ נגד צווי הריסה בגין בניה בלתי חוקית. הדבר "סותם" את המערכת, מונע אפשרות מעשית לבירור ענייני של העתירות ומביא להסדרים, שמרוקנים למעשה את צווי ההריסה מתוכן.