הבעיה של החרדים בדו"ח ומסקנות ועדת ניסים, היא לא הרפורמים. הרי באמת לא מדובר בגיור רפורמי, והרי לא מדובר באמת במעמד או הכרה ברפורמים, המטרה הרי הפוכה- למנוע הכרה גורפת של בג״ץ בגיורי רפורמים.

ובכלל, כמה גיורים רפורמיים יש בשנה בארץ? אולי מאות בודדות בלבד, וגיורים ורפורמיים מחו״ל שמביעים רצונם לעלות מכוח פסיקת הבג״ץ המכירה בהם גם כיום, הם מעטים ביותר.

הפחד והאימה הוא מפסיקה מקלה בגיור, פסיקה מקרבת, פסיקה מתוך גישה ציונית, פסיקה מבית מדרשם של הרב משאש, הרב עוזיאל, הרב משה כהן, הרב חיים דוד הלוי, הרב שלוש, וכיוצא בהם. פסיקה שחותם 'בית הלל' טבוע עליה. זו מבחינתם סכנה איומה.

גרים שלא יהיו חרדים? זה הרי יהיה תחילת הסחף לצירוף המונים לכרם בית ישראל שמבחינתם דינם להישאר גויים. זה שהם 'מזרע ישראל' לא מעניין אותם. זה שהמצב הזה קורע את העם מבפנים, לא באמת אכפת להם. זה שיום יום יש נישואי תערובת בין יהודים ללא יהודים, לא נוגע אליהם. זה שרוב הציבור מייחל לפתרון מוסכם על פי הלכה מקלה מבית הלל, לא מזיז להם. זה שבגין גישה מחמירה אנחנו מאבדים מיליונים מזרע ישראל ודוחפים אותם החוצה מכרם בית ישראל, זה בעיניהם בסדר גמור.

גישה אחרת ממה שהטמיעו במשך שנים בציבור- תוך כדי הטעייתו- כאילו דרכם ופסיקתם היא היחידה המוכרת הקיימת והנכונה, ולפתע יבואו אחרים ויחשפו לציבור את האמת האחרת, זוהי הסכנה הכי גדולה.

הציבור הכללי לצערנו בור בעניין הזה ואינו מבין את האסון שהקיצוניים ממיטים עליו. הממשלות מפחדות בגלל תלותן במיעוט הפוליטי הקיצוני, וכשיש כבר איזה ניצן של פתרון המקהלה המתוזמרת דואגת להרוג אותו בעודו באיבו.

אלה ושכמותם הם מחריבי היהדות המשניאים את הדת על כלל הציבור. בזמנינו המחמיר בגיור מקל בהתבוללות.