שאלה

לכבוד הרב שלום וברכת השם

האם על פי ההלכה היהודית מותר ללכת לפעילויות של החג של החגים שבחיפה, שבו החג כולל את החגים חנוכה, חג המולד, ואיד-אל-פיטר? הפסטיבל במושבה הגרמנית.

יש בפסטיבל מנהגים וטעמים ומנגינות של כל הדתות, עצי אשוח ליד חנוכיות, מיסות וריקודים ערביים. יש בו אוירה מיוחדת של אחדות כל החגים הדתיים לחג אחד "כי אחים אנחנו" כמו שאמר לי אחד המציגים שם.

בברכה ותודה רבה,

תושבת חיפה  דתיה

תשובה

שלום

פשוט וברור שאסור ללכת לחג הזה, כמבואר בגמ' במסכת עבודה זרה, וכפי שנפסק בשו"ע יורה דעה סימנים קמח-קנב, וגם מצד הסברא הפשוטה שזה גורם לטשטוש ההבדלים בין סגולת התורה לשקרי הע"ז.

הלכתית יש בזה כמה איסורים: הן מצד המסחר עם הנוצרים שאסור ביום חגם, ובגמ' בע"ז מבואר שגם אם זה לא בחג הרשמי הידוע שלהם אלא שעשו לעצמם יום חג, אסור.

והן מצד הסעודה עם עכו"ם שאסור (ובט"ז תמה על הדרישה שהסתפק אם משום איבה מותר לאכול איתם, שהרי התורה מעודדת איבה איתם ופשוט שיש להתרחק מהם גם אם זה יגרום איבה. ופסק כמותו בבאר היטב) ושם יש סעודות ומאכלים שלהם (ואינני נכנס אפילו לעניין הכשרות שודאי פרוץ מכל וכל). והן מצד הליכה ליריד של עכו"ם שאסור.

ואמנם הש"ך הביא דעת הרא"ש שבימינו נהגו היתר ללכת ליריד, אך זה ביריד מכירות ובקונה עבור עצמו. אולם ביריד כמו זה שמיועד בפירוש למנוע איבה עם ע"ז ולהתקרב אליהם למיסות וכדומה, ומהללים הולדת אותו האיש, וזה גם לגבש את הדתות לדת אחת, ודאי יש להמנע מללכת, וזה ממש אזהרת התורה 'פן תכרות ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם'.

ועל אף שהרמ"א הביא דעת הרשב"ם שבימינו הם אינם בקיאים בטיב אלילים ולכן מותר לסחור עימהם, הב"ח העיר את העובדה הפשוטה- שזה רק לגבי קניין אך לא לגבי שמחה ושלומות שאסורים גם בימינו, וודאי לא לגבי ארוחות וכו'

וגם בדעת הרשב"ם עצמו שהתיר מסחר איתם, כתב הרמ"א שבעל נפש ירחיק מהם ככל יכולתו ורק משום חשש סכנה מותר אם אין ברירה, והמקור הוא בירושלמי שכתוב שם שלמרות שמותר, 'כל היכא דאיכא לאשטמותי לא שרינן כדי להחניף להן', וכך גם בגר"א שם, והחג הזה הוא ודאי חנופה להם ולא לשם קניין, ואין שום איבה אם לא תלכי.

ובנוסף יש כאן בעיה של 'לא תחנם', שפירשה הגמ' 'לא תתן להם חן', 'לא תתן להם חניה בקרקע', וכאן שניהם מתקיימים בהידור רב.

ואמנם יש ערך לחזק את אזרחי המדינה שיחושו בנח במדינה שלנו, ולתת להם לארגן ירידים וכדומה, שזה מחזק את חוסנה של המדינה וגם זה מחויב המציאות בשל מנהגי המדינות לאפשר כאלה דברים, אך לא עם ע"ז ולא עם ערבוב חגים שלנו.

חשוב שתהיה תרבות אזרחית לכלל התושבים, אך בזהירות לא לעודד ע"ז. תאטרון, כדורגל, ספרות כללית, טכנולוגיה וכדומה, זה מצויין שיעשו ברבים (בתכנים צנועים כמובן). אך לא ענייני אמונה ולא ענייני לאומיות, וודאי לא יצירת תרבות של טשטוש עומק סגולת ישראל.

לכן למעשה- אסור הלכתית ללכת לפעילויות החג הזה, ומי שהולך עובר על איסור גמור ומחזק אחיזת ע"ז בארצנו.

==

הרב ברוך אפרתי הוא ראש ישיבת שבות ישראל באפרת. התשובה התפרסמה לראשונה באתר מורשת.