נתחיל עם קצת רומנטיקה – "איך אמא ואבא נפגשו", גרסת המסעדות. הסיפור מתחיל כשנה אחורה. קבוצת חברים יוצאת לחגוג מסיבת רווקים בצפון הארץ לאחד מהחבורה.

שניים מהם, האחד שף, השני מומחה לבשרים, נוטלים את האחריות על ארוחת הערב, ומכינים יחד מנה אחת שתופסת את מירב תשומת הלב. המסיבה נמשכת, ובסוף הערב ניגש, כך לפחות מספרת האגדה, חבר אחד לשני ומנבא לו "שנה הבאה נפתח מסעדה, שמתבססת אך ורק על מנה זו".עברה שנה, המנה היא עראיס, החברים הם שגיא זיזי ואריאל אסקיו והמסעדה היא "עראיס מחניודה", בלב מתחם שוק מחנה יהודה בירושלים.

אני מצד הכלה

כמו גנרל יסודי ומחושב, העראיס עושה היום צעדים מתקדמים לכיבוש חלקת אוכל הרחוב בארצנו הקטנה. מה זה עראיס? מדובר ברבעי פיתה ממולאים בעיסות בשר מתובלות שונות, אשר עוברים צלייה באש. כתוצאה מכך, מתקבלת מצד אחד פיתה צלויה היטב מבחוץ אשר סופגת חלק מטעמי הקציצה, ומצד שני מבפנים הקציצה שומרת על המיצים שלה ולא מתייבשת.

הסיבה היחידה שזו לא ההמצאה הכי גדולה מאז הוויז, היא שזה הומצא לפני הוויז. אטימולוגית, 'עראיס' זו גרסת רבים של 'ערוס' (عروس), 'כלה' בערבית. מה בין כלה לבין מנה זו? גרסאות חלוקות. בעיניי? פשוט. ה'עראיס' יפה כמו כלה ביום חופתה!

'עראיס מחניודה' היא גרסא סמי-הייטקיסטית לדוכן אוכל רחוב. השולחנות, שלא מספיקים כדי להכיל את כל העומדים בתור לאכול במסעדה, פרוסים כלפי הרחוב, וחמש מדרגות מובילות לכניסה רחבה שמעליה שלט שהוא מעין שבלונה של שם המסעדה.

פנים המסעדה משופע בעץ וטורקיז. מאחורי הדוכן טאבון רחב ידיים בו העראיס מתבשל, ומשטח צלייה לסגירה סופית. ברקע, מוזיקה ערבית אום-כל-תום-ית, אחראית על האווירה האותנטית ועושה את העבודה.

הגענו ביום שלישי, בתחילתו של ערב אמצע שבוע לא מיוחד, ותפסנו את השולחן האחרון הפנוי. כאמור, בהמשך הערב נראה תנועה רציפה ובלתי פוסקת של סועדים לכיוון המסעדה, שנפתחה לסועדים רק בחודש האחרון.

פצצת טעמים

התפריט כתוב על לוח גיר באותיות לבנות גדולות:שקדי עגל – 49 ש"ח, כבש – 41 ש"ח, בקר – 37 ש"ח.זהו, שלוש מנות. וכדי לחסוך את ההתלבטות, המלצה שלי, תזמינו את שלושתם. התחלנו מהבקר.

המנה מגיעה יפה, שכמעט כואב לגעת בה. בתוך מגש קרטון, מונחים שלושה רבעי פיתה שמנמנים, בכל אחד מהם 70 גרם בשר, ולצדם סלטים: טחינה לבנה, טחינה ירוקה, צ'ימיצ'ורי, סלט עגבניות טרי וחריף, בצל ירוק ופלפל ירוק צלוי.הטעם גן עדן.

הפיתה קראנצ'ית בטירוף, עם זילוף שמן זית נעים. פיצוח הפיתה מדגיש את הטעמים שנספגו בחלק הפנימי של הפיתה שנשאר רך וסופג, וגם הבשר עצמו שנותר עסיסי ומלא טעמים, מתפרק בפה. ביס באמת מעולה.

הטעמים ב'עראיס מחניודה' מאוזנים, והאיכות של הבשר מאוד מורגשת. שגיא יספר לנו שאת הבשר הוא מכיר "אישית". טבילה עמוקה בטחינה וביס מהפלפל הירוק משכללים עוד קצת את המנה, וניכר שהמטבלים שנבחרו לשכן את הקרטון אכן מעצימים את המנה.

עראיס כבש זו מנה מדהימה, אך מיועדת למתקדמים חובבי הכבש. בכל מקרה, היא עשויה מאוד נכון. הכבש טרי ונהדר, הטעמים שלו חזקים ובעלי חותם כמו שראוי לכבש, וההדים נשארים בפה עד למנה הבאה.

כיף טהור

אם חשבתי שאין לאן להתקדם אחרי מנות הבקר והכבש, מצאתי את שהאהבה נפשי דווקא במנה האחרונה, שקדי העגל. השימוש שעשו ב'עראיס' בנתח זה הוא כיף טהור. שקדי עגל הוא נתח יקר, שנחשב במטבח הצרפתי העילי למעדן טהור. מכיוון שדרך הטיפול המיטבית בשקדי העגל היא צלייה קצרה, העיסה בפיתה מורכבת משילוב של שקדי עגל ובקר.

הסוד של מנה זו הוא בהרגשה המאוד שומנית שהיא מספקת, וזאת אף שהיא מורכבת מאחוז גבוה של חלבון, ונמוך יחסית של שומן. ביס אחד בפיתה והבשר מסתובב בפה מכוח עצמו, כשהתחושה השמנונית מסירה כל חיכוך. זהו, הלכתי לתכנן את הביקור הבא במחנה יהודה.

להערות והמלצות על מסעדות: golan3873@gmail.com

=======================================================

עראיס מחניודה, אגריפס 115, ירושלים

מתאים ל: #יציאה_עם_חברים #קז'ואל
מחיר:★ ★ ★ ★ ★
אוכל:★★ ★ ★ ★
שירות:✰ ★ ★ ★ ★
אווירה:★ ★ ★ ★ ★

כשר בשרי, רבנות ירושלים

02-535-5340