לוקיישן, לוקיישן ולוקיישן. זאת התשובה הקבועה של אבא שלי שיבדל"א לשאלה מה חשוב בכל הנוגע להזמנת מלון בטיולים בחו"ל. וזו גם תובנה שמתחדדת אצלי בחלוף הזמן, לאורך ביקוריי במסעדות השונות בארץ. כשמיקום המסעדה מוצלח, הרושם הראשוני החיובי נצרב בתת-מודע ומלווה אותך לאורך כל הביקור.
הביקור השבוע באנג'ליקה מתחיל בטרנספורמציה. משגרת העבודה והלו"ז הקפדני המלווה את ימינו לחלל נטול זמן וסדר. רחוב וושינגטון הקסום בירושלים, בלב משולש השכונות ממילא-טלביה-רחביה, הוא למעשה שילוב של שני עיתים. כך, מצדו האחד מצויים מבנים חדשים המעוטרים באבן ירושלמית ואשר מסמלים את העיר המתחדשת, אך מצדו האחר, בניינים בעלי גיל ועצים עבותים ששורשיהם עמוקים.
בכוונה או שלא, באופן סימבולי, ברחוב זה שוכנת אנג'ליקה, מסעדה בשרית המגישה אוכל עילי. עילאי, אך לא מתנשא. עם הכניסה למסעדה החיבור בין הישן לחדש ברור יותר – העיצוב נקי, משחקים של עור, שחור ועץ. עיצוב חדש אך שלא מנסה להיות טרנדי. ועדיין, הרגשה של מוסד ירושלמי ותיק עם עבר מפואר.
מגריל לסו-ויד
אנג'ליקה פועלת כבר כעשור (אך מוסד ירושלמי ותיק במונחים קולינריים) מרחוב וושינגטון בבירה. בתחילתה, הסלוגן המלווה היה Fine Grill, ובהתאם, עסקה באומנות צליית חומרי הגלם השונים שהוגשו במסעדה.
בחלוף השנים עברה המסעדה אדפטציות ואיקלמה אופני טיפול והכנה שונים במנות והיום חולשת כמעט על כל הספקטרום – החל בבשרים ודגים נאים, דרך אידוי ובישול סו-ויד ועד לצלייה.
הדבר הראשון שגיליתי עם כניסתנו למסעדה הוא שלאנג'ליקה באים כדי ליהנות, לא כדי לריב עם צוות המסעדה. אחרי שהתרשמנו מהמיקום, ונהנינו מהעיצוב החם והלא-מתאמץ של פנים המסעדה, למדנו תפקוד טוב מהו.
המלצרים נעים ביעילות ואדיבות בין שולחנות המסעדה המלאים, מרכוס הבעלים הכריזמטי עובר בין השולחנות ומהצד נראה כמכיר את כל היושבים סביבם. קיבלנו תפריטים – עמוד אחד. נקי, מרענן, כשמונה ראשונות, שמונה עיקריות. בדיוק במידה.
רגל מסורתית ורגל חדשנית
אתגר קל מצאתי בסריקה של המנות הראשונות. חציין מהמשפחה הקלאסית, וחציין חוצפניות – מנות מוכרות עם טוויסט מדליק. דוגמת מנת טונה אדומה המעוטרת במלון ואבטיח. מעניין.
לקחנו מנה מכל סוג. התחלנו עם ספריבס טלה (72 ש"ח). מדובר בשתי צלעות טלה, צרובות היטב, ומלוות בדלעת מקורמלת, סלטון של עלי מיקרו וגלייז רימונים. נתחיל דווקא מהדלעת. כדי לצלות נכון את הדלעת כך שהיא מתבוססת בנוזליה ושומרת על טעמה צריך לצלות אותה בשלמותה, ולחכות שהקליפה תבריק ותקבל צריבות חומות כהות.
הדלעת נצלתה מעולה ושמרה באופן נהדר על טעמיה ומרקמה. ביחס לספריבס עצמו – הוא נצרב באופן נהדר. הבשר היה רך והשומן ספג את טעמי הצלייה. התיבול עצמו, מלח ופלפל, מספיק, והקריספיות החיצונית הייתה כיפית. רק לזכור, הספריבס הוא נתח שומני, ומומלץ לחובבי שומן (זה חלק אינהרנטי במנה עצמה).
מגזרת המנות בעלות הטוויסט לקחנו את הפטה כבד עוף (58 ש"ח). לפטה היו טעמים עשירים בפני עצמו, אבל הקיק ששדרג אותו מאוד היה ציפוי קקאו ובסיס של צ'אטני תפוחי סמית' (תערובת ארומטית של תפוחים מבושלים עם חומץ וסוכר). המשחק של המתוק עם הכבד מעולה, ומדובר במנה בעלת טעמים חזקים וטעימה מאוד.
פריכות לצד עסיסיותהמנות העיקריות עוסקות רובן ככולן בבשר ודגים, למעט מנה צמחונית אחת בה מוגש טורטליני תרד.הזמנו שתי מנות עיקריות – אחת מגזרת הדגים, והשנייה בשר. בחרנו בפילה לברק (134 ש"ח) על בסיס ריזוטו עשבים ירוקים. מה אגיד לכם? רק נחת. הלברק הוא דג עסיסי ורך, הגדל בעיקר בשפכי נהרות.
באנג'ליקה צורבים אותו קלות ככה שהוא מעט קריספי מבחוץ, ונעים ונימוח בפנים. מצע הריזוטו העיסתי מתאים מאוד לעסיסיות של הדג. תיבול הירקות הטריים מוסיף שכבה מרעננת בפה ומשלים מנה נהדרת.עוד הזמנו חזה אווז צרוב (144 ש"ח), על בסיס פירה כמהין, קרם גזר והשוס? אבקת סלק.
נתחיל מחזה האווז. ציפיתי לפרוסות צרובות מבחוץ, ואדומות בגוונים שונים מבפנים. בפועל, חזה האווז טופל בסו-ויד ועל כן החלק הפנימי של האווז היה אדום ומוכן בגוון אחיד. התוצאה הייתה נהדרת. עסיסי, רך, בשרי. נהדר. פירה הכמהין היה רעיון נחמד, וקרם הגזר היה ביצוע מעולה. אבקת הסלק הוסיפה מעט מתקתקות והרבה נוי למנה הטעימה הזו.
קינחנו עם סופלה שוקולד (44 ש"ח), כמיטב המסורת. הסופלה היה מסורתי, והוגש לצד גלידת וניל וקראמבל. הסופלה הוכן באופן מדויק – פריך ומתפרק מבחוץ, ועל גבול הנוזלי בחלק הפנימי. קרם סמיך, עשיר ולא מתוק מדי של שוקולד.
להערות והמלצות על מסעדות: golan3873@gmail.com
=======================================================
אנג'ליקה, ג'ורג' וושינגטון 4 ירושלים
מתאים ל: #יציאה_עם_חברים #אירוע_מיוחד #דייט
מחיר:✰ ★ ★ ★ ★
אוכל:★★ ★ ★ ★
שירות:★★ ★ ★ ★
אווירה:★ ★ ★ ★ ★
כשר בשרי, רבנות ירושלים
02-623-0056
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים