לאחר כשבע שנים שעובדים על החוק, ובתום דיון ארוך אישרה הלילה (שני) מליאת הכנסת את חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי בקריאה ראשונה. 64 חברי כנסת תמכו ו50 התנגדו, וההצעה תועבר לוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה שמכינה את החוק להמשך דיון.

לפי הצעת החוק, מעמדה של מדינת ישראל מעגן בחוק-יסוד את מדינת הלאום של העם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית,  אך השפה הערבית תישמר במעמד מיוחד.

כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד.

בדברי ההסבר נכתב: "מטרתה של הצעת חוק ־יסוד זו היא לעגן בחקיקת יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וכן להוסיף למערך החוקתי סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית. חוק היסוד המוצע יצטרף לחוקי היסוד הקיימים, המעגנים מרכיבים נוספים באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל."

ח"כ דיכטר, מוביל החוק תקף את המתנגדים לו ואמר: "אופיה הלאומי של ישראל לעולם לא ישתנה! המתנגדים פשוט לא קראו את החוק ומוסתים להאמין שהחוק פוגע בזכויותיהם כפרטים וכאזרחים בישראל.

 

מול חברי אופוזיציה, טען, כי הם "מתעקשים לרוקן את החוק מתוכן. הם מנסים להתרפס בפני חברי הרשימה הערבית המשותפת בכל דרך אפשרית, אבל אפילו לניסוח המקל שהובא בשתי הצעות חוק יסוד, הח"כים מהרשימה המשותפת הערבית התנגדו. כל זאת רק בגלל הכותרת: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי", דברי דיכטר.

אז למה צריך אותו? למה דווקא עכשיו? הסביר: "אנו מעגנים זאת בחוק יסוד כדי להעביר קודם כל מסר לשכנינו: עובדה זו לא תשתנה לעולם, וכל דרישה מאיתנו חייבת להתחיל בהכרה במדינתנו ובאופייה הלאומי. אבל זהו גם מסר לאלו מבינינו שלא מפסיקים לנסות ולשנות את אופייה הלאומי של המדינה: ממדינת הלאום של העם היהודי למדינת כל אזרחיה".