ראיון עם הרב שלמה אבינר ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב הישוב בית אל.

פסקת ההתגברות

מה התורה אומרת על "פסקת ההתגברות" שבאה לשמש תרופה לנזקי האקטיביזם השיפוטי?

כמובן לא נדון כאן בפרטים אם פסקת התגברות צרה או רחבה, אם מודל קנדי או בריטי…

כן. רק בעיקרון. על פי תורה אם יש מחלוקת בין הסנהדרין לבין המלך, מי קובע?

זו שאלה טובה. ודאי הסנהדרין, כלומר התורה היא מעל המלך. אך אין זה דומה, כי ממשלת ישראל אינה בדיוק מלך, ובודאי הבג"ץ אינו סנהדרין וכל המערכת המשפטית במדינתנו לצערנו אינה תורה.

בכל זאת, מה בנדון שלנו?

אם כן, לגבי סמכות הממשלה, יש תשובה ארוכה של מרן הרב קוק, שכאשר אין מלך, אז כל מנהיג מוסמך ומוסכם על ידי האומה, יש לו דין מלך מבחינה מסויימת (שו"ת משפט כהן עמ' שלו-שלז). אם כן, לממשלת ישראל וראש הממשלה יש דין מלך לגבי הסמכויות הכלליות, כגון להוציא למלחמה, ואין בזה לא תרצח, ולגבות מיסים, ואין בזה לא תגנוב.

דעתו של מרן הרב קוק מוסכמת?

קודם כל, אין זה חידוש שלו, אלא המקור הוא ברמב"ם, רשב"ם, ר"ן, מאירי ועוד. ברמב"ם מוזכר שאפילו לריש גלותא יש דין מלך. אבל גם גדולים אחרי מרן הרב קוק הזכירו זאת, כגון הגר"ע הדאיה, הגר"ש ישראלי, ציץ אליעזר (ה ל) ואפילו הגרי"ש אלישיב (פסד"ר ה רנח).

אם כך, חייבים לציית לכל מה שאומרת הממשלה?

כן. אם זה לא נגד התורה. גם מלך ישראל שמצווה נגד התורה, דבריו בטלים, כדברי הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק ג).

אז יש מקום לדמוקרטיה?

כן. נאמר במילים פשוטות, כאשר אין מלך, אז העם הוא המלך והוא בוחר נציגיו.

אז שוב אותה שאלה, אם כן, חייבים על פי תורה לציית לדמוקרטיה?

אותה תשובה, בתנאי שזה לא נגד התורה. ב"ה, עד היום לא היו במדינתנו, חוקים בפירוש נגד התורה.

לפנות לבית משפט חילוני? חילול השם

ומה סמכות בתי משפט על פי התורה?

זה חילול השם. ראה דברי רש"י תחילת פרשת משפטים בשם חז"ל שזה חילול השם. וכן הרמב"ם בסוף הלכות סנהדרין, שזה כמרים ידו בתורת משה רבנו. יש לשפוט על פי דין תורה ולא על פי ערכאות של גויים.

יש שטענו שערכאות של גויים, הם בית משפט של גויים, אבל אם יהודים שופטים על פי משפטי הגויים, זה מותר.

כך טענו שופטים יראי שמים, אבל הם טעו. גדולי תלמידי חכמים בארצנו פסקו שזה אסור.

ומה עם בוררות, גם היא חייבת להיות על פי דין תורה?

זה משהו אחר. כאשר יש סכסוך בין אנשים, יש שלוש אפשרויות:

א. הכי טוב שיסתדרו ביניהם.

ב. שיפנו לאדם שלישי או גוף שלישי, שיכריעו ביניהם, וזה לא חייב להיות על פי דין תורה, העיקר שזה יהיה צודק וישר.

ג. אם זה בכפיה, אז אי אפשר על פי משפטי הגויים, אלא על פי משפטי ישראל מן השמים.

אז אסור לפנות לבית משפט?

נכון. יש לפנות לבית דין רבני. רק אם צד אחד מסרב לבוא לבית דין, אפשר לקבל אישור לתבוע אותו בבית משפט, כדי לא להפסיד את כספו.

אם כן, דיעבד אנו מסכימים שיהיו בתי משפט?

איננו מסכימים, איננו מתפשרים, אנו מתאזרים בסבלנות, כי אי אפשר שבינתיים תהיה כאן אנדרלומוסיה, ואיש את רעהו חיים בלעו.

נחזור לשאלתנו, אקטיביזם שיפוטי, שפיטות מוחלטת, 'הכל שפיט', בג"ץ מעל הכל, או פסקת ההתגברות – שהממשלה מעל הכל?

ודאי הממשלה מעל הכל, כי הממשלה זה העם, וגם בתי משפט הם מכח העם.