סכנה – ריבת אתרוגים. אתרוגים אחרי סוכות הוא ביטוי המבטא חפץ שערכו ירד, אבל ייתכן כי מדובר בדבר המהווה סכנה של ממש.

סביב האתרוג נרקמו סגולות רבות, כשהעיקרית שבהן היא הסגולה לפריון אצל חשוכי ילדים, וללידה קלה אצל נשים הרות. המקור לכך הוא במדרש לפיו עץ הדעת היה אתרוג, ולכן יש בכוחו לבטל את גזירת "בעצב תלדי בנים".

בעבר היו נשים שהיו נושכות את פיטם האתרוג בעת כריעתן ללדת, או מניחות אותו בקרבת מקום למיטתן, ובבתים רבים אוספים את אתרוגיהם של בני המשפחה ורוקחים מהם ריבת אתרוגים.

ברפואה האלטרנטיבית משמשת קליפת האתרוג וגרעיניו כמועילים לאבנים בדרכי המרה, בכבד, בכליות, ומשחה מקליפתו כמועילה בטיפול בכאבי אוזניים. הרמב"ם המליץ על האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים וטען כי משקה העלים ייטיב עם החלשים.

ריסוס לא מבוקר

אך מסתבר כי עם המודרנה הפך האתרוג מפרי הנותן חיים לפרי העלול לסכן חיים.

בארץ, לא נחשב האתרוג כפרי מאכל, אלא כפרי למצווה או למתנה, לא חלים עליו התקנות הנוגעות לריסוס ולהדברה.

מגדלי האתרוגים, מצדם, מעוניינים בפרי נקי מפגיעות של מזיקים או טפילים ולכן מרססים את העצים והפירות בכמויות גדולות של חומרי הדברה.

בשיחה עם מגדל אתרוגים, הוא מאשר את העניין, וטוען כי אין כל הגבלה על הריסוס, אפילו בימים הקרובים לקטיף.

לדבריו "כדי להגיע לאתרוגים מהודרים ונקיים מסימני מזיקים, המגדלים נוהגים בשיטת 'כל המרבה הרי זה משובח'."

ריבת אתרוגים – אפשר לטעום אבל לא יותר מזה

הריסוס הלא מבוקר של המגדלים גורם לפרי להכיל כמויות עצומות של חומרי הדברה.

אמנם, אין אזהרה רשמית של משרד הבריאות על אכילת אתרוגים, אך כדאי לחשוב ולברר האם נכון לאכול את ריבות האתרוגים המפורסמות.

עם זאת, המגדלים טוענים כי רק צריכה של כמויות גדולות עלולה להיות מסוכנת. "אם מישהו רוצה לאכול טעימה מהריבה בשביל סגולה זו אחרת, אני לא חושב שהכמות תשפיע עליו."

"מי שמפחד, תמיד יוכל להשתמש בסגולות בדוקות יותר כמו תשובה תפילה וצדקה".