נשיא המדינה ראובן ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד חשפו הבוקר (שני) את שורת הצעדים למתווה החנינות לרגל שנת ה70, במסגרתו יאושרו בקשות רבות מהרגיל. הנשיא אמר בעניין: "אני מבקש לראות בשנת השבעים את אלו שצריך לראות בימי השגרה".

מתווה החנינות המיוחד, מבוסס על שיקולי חסד ורחמים ו׳תקנת השבים׳- העיקרון במשפט העברי, לפיו ניתן להיטיב עם עבריין המתקן דרכו.

לא תינתן חנינה כללית גורפת. כל מקרה לגופו

במסגרת ׳מתווה השבעים׳, השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ויינתן משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות, וכן לתהליכי טיפול ושיקום, אך לא תינתן חנינה כללית גורפת.  עוד ציינו השניים, כי החנינות יינתנו רק לאחר הגשת בקשת חנינה, שקילת כל מקרה לגופו, ולאחר קבלת חוות דעת משרת המשפטים, כל זאת כדי להבטיח שחנינות שיינתנו במסגרת ׳מתווה השבעים׳ לא יסכנו את הציבור, ולא יפגעו באכיפת החוק.

ככלל, לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות רצח והריגה, עבירות בטחון עבירות מין ועבירות הנתונות לסמכות בית הדין הצבאי.

במקביל ל׳מתווה השבעים׳ תימשך כרגיל בחינת בקשות החנינה המוגשות על ידי כל אדם, במסגרת סמכות החנינה הכללית הנתונה לנשיא המדינה.

המתווה המיוחד ייבחן בקשות חנינה בשלושה נושאים: מתן חנינה לאסירים, הקלה בעונשי קנסות- על מי שהחלו לרצות את מאסרם, או שעונש הקנס הוטל עליהם לפני יום העצמאות הקרוב. ומחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב לחיילים ומשרתי השירות הלאומי – מהלך משותף של הנשיא, מחלקת החנינות במשרד המשפטים וצה"ל, שמטרתו לסייע ביד הצעירים להשתלב בחברה האזרחית בתום שירותם.

תישקל מתן חנינה לאסירים בעלי המאפיינים הבאים, שריצו לפחות שליש מתקופת מאסרם: אסירים הסובלים ממחלות קשות, בעלי לקויות קשות, מעל גיל 70, שילדיהם הקטינים מטופלים על ידי מי שאינו הורה שלהם, בשל המאסר.

בנוסף, אסירים שעברו התעללות על ידי נפגע העבירה, או המרצים מאסר חלף קנס, וכן אסירים המרצים עונש מאסר ראשון של עד שנתיים.

אסירים ומורשעים הם חלק בלתי נפרד מהחברה

"אופיה של חברה, נבחן לא פחות באופן שבו היא רואה את אסיריה ומורשעיה כחלק בלתי נפרד ממרכיבי הזהות שלה", אמר הנשיא, ראובן ריבלין, "זהו הקשר בין חנינה לציוני הדרך הלאומיים. בציוני הזמן הלאומיים, כמו האישיים, אנחנו עוצרים לרגע, מתבוננים מעבר ליומיום, במבט על ולעומק, וצופים קדימה אל העתיד".

עוד אמר כי "אני מבקש לראות בשנת השבעים למדינת ישראל את ההזדמנות להושיט יד ארוכה, יד מסייעת, הזדמנות לעצור, להתבונן ולראות את מי שאולי איננו רואים מספיק בימי שגרה. להשיב אל תוך הקולקטיב שלנו, גם את מי שיצא ממנו ונמצא ראוי לשוב. זה נכון לנו כעם, זה נכון לנו כחברה, זה ראוי להם כיחידים. משום כך, החלטתי השנה, בשיתוף שרת המשפטים ובסיועם של גורמים רבים, לרגל שבעים שנות עצמאות למדינת ישראל, ליזום מתווה חנינות מיוחד. לקרוא דרור ולעשות שימוש רחב יותר בסמכות החסד והרחמים, וב'תקנת השבים'".

הזדמנות טובה להפעיל את מידת הרחמים

גם שרת המשפטים איילת שקד ברכה על גיבוש המתווה והוסיפה ש"חגיגות שנות ה- 70 להקמת מדינת ישראל הן הזדמנות טובה להפעיל את מידת הרחמים ולשתף בחגיגות גם אנשים שמעדו ולא פעלו על פי החוק. הקריטריונים המיוחדים מאזנים בין הגנה על נפגעי עבירה – ונוכח זאת מונעים חנינה מיוחדת למי שביצע עבירה חמורה כמו רצח, הריגה, עבירות מין או עבירות ביטחון – לבין התחשבות במצב מיוחד של אסירים בעבירות קלות יותר".