אחרי הלקסיקון לשוק ארבעת המינים, מגיע תורה של הסוכה.

פטיש מסמר – עזבו אתכם, את רוב הסוכות גם ככה בונים עם ברגים או בכלל לא בסוכה לנצח (ע"ע). היחידים שבונים סוכה עם פטיש ומסמר הם ערסים (ע"ע).

דופן עקומה – דופן עקומה, היא לא דופן שבנויה באופסייד, אלא מושג הלכתי האומר שארבע אמות מכל דופן, אפשר שהסכך יהיה פסול ועדיין הסוכה תהיה כשרה. שימו לב שמתחת לסכך הפסול אסור לשבת.

תעשה ולא מן העשוי – המלחמה של ההלכה בעצלנים. את הסכך צריך לשים בצורה אקטיבית ולא לקמבן איזה פתרון.

סוכה לנצח – סוכת אינסטנט. שלד של ברזל ודפנות של בד (מצריכות לבוד ע"ע) עם סכך לנצח (ע"ע). נבנית בעשר עד חמש עשרה דקות. לא נותנת פתרון לגנבי קישוטים.

מעמיד – חומרה של חלק מהפוסקים האחרונים האומרת כי מה שמחזיק את הסכך צריך להיות גם הוא כשר לסיכוך, כלומר מעץ. תלמידי החזון אי"ש אומרים בשמו כי גם המעמיד של המעמיד צריך להיות מעץ, ולכן הם מצפים את הסוכה בלייסטים.

לבוד – להיות בלי ולהרגיש עם. מבחינה הלכתית פתח שקטן מ24 סנטימטר, נחשב כסגור. מועיל בעיקר בשביל שהדפנות יחשבו כסגורות גם כשהם פתוחות ובמקרים של קרחת קטנה (יותר נכון מפרצים) בסכך. אגב, יש כאלו האוכלים מרק עם מזלג, מדין לבוד.

בתחתית הסוכה לנצח ניתן לראות חוטים כהים, שמכשירים את הדופן מדין לבוד (ויקימדיה)

מרפסת סוכה – כאב ראש ארכיטקטוני, בו נדרש האדריכל לתכנן מרפסות כך שכל דירה תקבל לפחות מטר על מטר של כיפת השמים. בקומות הנמוכות מספיקה הסוכה רק ל"ראשו ורובו" (ע"ע) והיא מתאימה למשפחה מרובת בנות שם יושב האבא מתחת לסכך וכל השאר מתחת למשפחת לוי מקומה 3.

צילתה מרובה מחמתה – המינימום של הסכך, שלפחות יהיה יותר צל משמש.

סכך לנצח – סכך העשוי מקליפת עצים מיובשת הקשורה בצורה של מחצלת. יגיע בדרך כלל בצבע חום. הביטוי הסלנגי "עף לי הסכך" נולד אצל אנשים שלא קשרו אותו היטב.

סוכות במאה שערים עם סכך לנצח (פלאש90)

קיינעס – ביידיש קנים. סכך לנצח (ע"ע) העשוי מקנים (אין דבר כזה קנה סוף, קנה וסוף הם שני סוגים שונים של צמחים), שנחתכו לאורך. הסכך יגיע בצבע צהוב.

ראשו ורובו – החיוב המינימלי בסוכה. בדרך כלל סוכות של 60 ס"מ על 60 ס"מ ניתן למצוא במרפסות סוכה (ע"ע) כשאבי המשפחה הוא אבו-אל-בנת.

סכה – וורט של הגאון מוילנא אומר ששלושת האותיות של המילה סוכה, מלמדים על כשרותה: הס' היא כנגד ארבע דפנות, הכ' כנגד שלוש, והה' כנגד שתי דפנות והשלישית טפח.

ערסים – נוהגים לבנות סוכה מקרשי בנין אותם הם גונבים מאתר בניה סמוך בתוספת דפנות עשויות משמיכות. שיטת הבנייה עתיקה ופועלת לפי  מילות השיר פטיש מסמר ניקח מהר. לעיתים מגיעה גם בתצורה של קומותיים. במהלך החג יחגגו החבר'ה עם מוזיקה רועשת ונרגילות עד הגעת המשטרה. ביום הראשון של חול המועד יבוא שופל של העיריה וישים סוף למפגע.

קרשי בניין אין דפנות. סוכה של ערסים (ויקימדיה)

שלומית – האישה האחרונה שבנתה סוכה.

מצנח, ברזנט, יוטה – סוגי הבדים של הסוכה לנצח (ע"ע). היוטה היא זולה ומכוערת. הברזנט קצת יותר חזק אך הופך את הסוכה לחממה או לתנור. בד מצנח הוא בד נושם אך בשל כך הוא גם יקר יותר.

כפות תמרים – הסכך המועדף על רוב הציבור, אך לא בהכרח תמיד בנמצא. ישנם מקומות בהם העיריות מחלקות אותו לתושבים, וישנם מקומות בהם סוחרים מפולפלים מוכרים אותו לפי יחידות. יש כאלו השומרים אותו משנה לשנה והופכים אותך לסכך לנצח.

מכירת כפות תמרים בירושלים (פלאש90)

חזו"א וגר"ח נאה – מחלוקת לגבי גודל הטפח. החזון אי"שניקים (9.6 ס"מ) מחמירים בגודל של הסוכה ומקלים ברווח של הלבוד. רוב הרבנים פוסקים לפי ר' חיים נאה (8 ס"מ). וכמובן יש כאלו שמחמירים בשני המקרים.

סוכת עורו של לוויתן – הבטחה לעתיד לבוא בשביל הצדיקים, כשהכנסת תסגור את פעילותם של ארגוני זכויות בעלי החיים.

רוח מצויה – תו התקן של הסוכה. אם היא עומדת ברוח רגילה, אז הסוכה כשרה. חשוב לשים לב שהדפנות לא מדלדלות, כי אז צריך לשים לבוד (ע"ע).

נוי סוכה – למרות שנשים פטורות מהסוכה, הן לא פטורות מלקשט אותה. בעבר היו הקישוטים מגזרות נייר שהיו נעשים בשיעורי מלאכה בבית הספר או תמונות של שבעת המינים. כיום השרשראות המוזהבות תוצרת סין השתלטו על התחום. בכל מקרה הגשם הראשון יהרוס אותם.

תולים שרשראות בסוכה לנצח (פלאש90)