הרב חנן פורת שנפטר היום (ג') שימש במשך קרוב לחמישים שנה כדמות המופת של הציונות הדתית.

הוא נולד בכפר פינס ועבר עם משפחתו לכפר עציון, אך נאלץ להתפנות משם עם הנשים והילדים במהלך מלחמת השחרור.

בחייו עבר כמעט את כל התחנות שישמשו מודל לבני הציונות הדתית. בנערותו למד אצל הרב נריה בכפר הרא"ה ומשם המשיך לישיבת כרם ביבנה וישיבת מרכז הרב. הוא שירת בצנחנים והשתתף בקרב על כיבוש ירושלים. במלחמת יום הכיפורים נפצע קשה בתעלת סואץ.

בנועם הליכותיו ובידע העצום יחד עם הפאתוס שהיה לו הצליח לרתק מאות תלמידים במהלך השנים. הוא לימד בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים ועסק בעיקר בהנחלת הערכים של אהבת ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל.

הרב פורת היה אחד מראשי גוש אמונים, כשכזכורה ביותר תמונתו נישא על כפיים יחד עם הרב לווינגר, בעלייה לסבסטיה בשנות השבעים.

בעקבות הסכמי קמפ דיוויד הקים את תנועת התחיה, ונבחר לכנסת, אך לאחר כמה שנים חזר למפד"ל ונבחר מטעמה לכנסת. בבחירות 99' פרש שוב והקים את 'תקומה' אך לאחר שהמפלגה קיבלה רק 4 מנדטים פרש מהכנסת.

מאז התמקד בחינוך כשלימד בישיבת 'בית אורות' אותה הקים יחד עם הרב בני אלון, במכללת הרצוג, ובישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים.

במסגרת תקומה, הוציא לאור והיה העורך הראשי של העלון 'מעט מן האור', והקים את ארגון 'אורות חסד' המספק מוצרי מזון, חשמל ובגדים לאנשים מעוטי יכולת.

בשנה שעברה פורסם כי לקה במחלה הסרטן, כשגידול בראשו פגם ביכולת הדיבור שלו. ביום ירושלים האחרון זכה כאות של כבוד, בפרס מוסקוביץ' לציונות כשבדברי הפרס נאמר עליו: "פורת הפך למודל לחיקוי כדמות אשר נוהגת בהתאם להשקפותיו האידיאולוגיות".

יהי זכרו ברוך.