מדוע מצוות כיבוד אב ואם נמצאת בחמישה הראשונים?

עשרת הדברות מחולקים לחמישה דיברות ראשונים העוסקים במצוות שבין אדם למקום, וחמישה אחרונים במצוות שבין אדם לחברו. אז מדוע מצוות כיבוד אב ואם נמצאת בחמישה הראשונים?

מדוע מצוות כיבוד אב ואם נמצאת בחמישה הראשונים?
  (צילום: שאטרסטוק)

השבת אנחנו זוכים לקבל את עשרת הדיברות. נבקש הפעם להעמיק בדיבר החמישי – המצווה המיוחדת של כיבוד אב ואם " כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹוקֶיךָ נֹתֵן לָךְ."

סביב השאלה הידועה והמתבקשת – שעשרת הדברות מחולקים לחמישה דיברות ראשונים העוסקים במצוות שבין אדם למקום, וחמישה אחרונים במצוות שבין אדם לחברו, ומדוע מצוות כיבוד אב ואם נמצאת בחמישה הראשונים, ננסה לראות את דעות הפרשנים שיאירו את חשיבות ומשמעות המצווה מזוויות שונות.

הרב עמיטל- למד לפי המהר"ל (בתפארת ישראל פרק מ"א),שציטט את הגמרא המפורסמת במסכת קידושין העוסקת בעניין זה. הגמרא מספרת על דמא בן נתינה, גוי שזהירותו במצוות כיבוד אב ואם גרמה לו שזכה ונתן לו הקב"ה בעדרו פרה אדומה, שאותה מכר לחכמים בממון רב.

הסביר המהר"ל שחז"ל הביאו דוגמא לכיבוד אב ואם דווקא מגוי, כדי להדגיש כי מצווה זו הינה מצווה הגיונית. ההיגיון הפשוט מורה כי מוטל על אדם לכבד את מי שהביאוהו לעולם, ולכן אפשר להביא דוגמא לזהירות במצווה זו גם מגוי, (וגמולו של דמא בן נתינה על קיום מצווה הגיונית זו, היה דווקא במצווה הכי פחות מובנת, פרה אדומה. על השילוב שבין מצווות כיבוד אב ואם כמצווה הגיונית, ומצוות פרה אדומה, הרחבנו בשבוע שעבר, על מצוות שניתנו במרה. שדווקא הראייה הכוללת, נותנת את המבט השלם). יש חשיבות עצומה לדגש של הרב עמיטל – יש מקום חשוב למוסר הטבעי הנורמאלי של רצון לכבד הורים, לסייע לנזקקים, ולרצות לעשות בתיקון עולם.

"וירא בסבלותם" למדנו , במפגש הראשון שלנו עם משה, לבו יוצא אל אחיו בראותו את סבלם, עוד קודם שנצטווה ב"ואהבת לרעך כמוך", וכך אבותינו הקדושים, נהגו בחסד מופלג כלפי כל אדם- שהרי "דרך ארץ קדמה לתורה". וזו התורה החיה בעצמה… ספר בראשית וסיפור הכנסת האורחים של אברהם אבינו לאנשים נכרים שאינו מכיר (כך ע"פ חז"ל), גם הם חלק מחמישה חומשי תורה… (הלימוד הפשוט והעמוק הזה, שכיבוד הורים בגמרא נלמד מגוי, אינו עונה על השאלה שהצבנו בתשתית הלימוד, על מיקום המצווה כדיבר חמישי, ואולי אפילו מעצים את השאלה).

ספר החינוך לימד את הטעם למצוות כיבוד הורים, כחובה של הכרת הטוב. "שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלוקים ואנשים, ושייתן אל ליבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו, וכשיקבל זאת המידה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת הא-ל ברוך הוא שהוא סיבתו וסיבת כל אבותיו עד אדם הראשון ושהוציאו לאוויר העולם וסיפק צרכו כל ימיו והעמידו על מתכונתו ושלימות אבריו, ונתן בו נפש יודעת ומושכלת שלולי הנפש שחננו הא-ל – יהיה האדם] כסוס, כפרד אין הבין, ויערוך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להיזהר בעבודתו יתברך שמו".

על שתי נקודות כותב ספר החינוך שיש לנו להכיר טובה להורים. "כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם". תגיד תודה ותכבד את הוריך, כי הם סיבת היותך! ודבר שני, "לא גדלת על העצים…" כמה יגיעות יגעו ההורים בקטנותו של הילד (ומותר להוסיף, מעט גם בגדלותו…)ואם אתה לא רוצה לחיות כסוס ופרד, שלא יודע להודות, אז אל תכבד את ההורים חלילה… ספר החינוך, ממשיך- מחד, את הפשטות שבצורך לכבד את ההורים- הכרת הטוב האינסופית על מה שהשקיעו בנו, ויחד עם זאת, יש כיוון ורמז לשאלת מיקום המצווה במצוות שבין אדם למקום, "וכשיקבל זאת המידה (הכרת הטוב) בנפשו, יעלה ממנו להכיר טובת הא-ל ברוך הוא, שהוא סיבתו". ולכן אולי, הדיבר החמישי נמצא במצוות שבין אדם למקום. כשאדם מחונך להכיר טובה לאביו ואמו, הוא מחונך להכיר טובה! זה הבסיס להכרת הטוב גם לריבונו של עולם.

הרמב"ן התרחק מהפירושים שראינו עד כה. הרמב"ן רואה חיבור עמוק בין מצוות כיבוד אב ואם למצוות שבין אדם למקום.

"…הנה השלים כל מה שאנו חייבין בדברי הבורא בעצמו ובכבודו, וחזר לצוות אותנו בעניני הנבראים, והתחיל מן האב שהוא לתולדותיו כענין בורא משתתף ביצירה, כי השם אבינו הראשון, והמוליד אבינו האחרון…" ההורים שותפים להקב"ה ביצירת האדם. "שלושה שותפים באדם, אביו ואמו והקב"ה". הדגש של הרמב"ן איננו הדאגה היגיעה והטיפול של ההורים שעל זה יש להכיר טובה, אלא- על עצם ההולדה של הבן! כשם שאדם צריך להודות לבורא שברא את העולם ואותי, כך צריך להודות להורים שבשותפות עם הקב"ה קיבלו כוחות מהאינסוף להוליד (זה באמת פלא גדול ועצום!!!) לפי הרמב"ן זה פשוט לגמרי מדוע מצוות כיבוד אב ואם נמצאת כחותמת את המצוות שבין אדם למקום…

הרש"ר הירש האיר זווית אחרת במצוות כיבוד ההורים. האמונה היהודית בנויה ומושתתת על מסורת של אב לבן! ומצוות כיבוד ההורים היא תנאי ראשוני והכרחי!! להמשיך את חיי הנצח של עם ישראל: " לא על מסקנות חקירתנו במדעי הטבע השתית ה' את אמונות ודעות ישראל… התגלה ה' לעינינו וגילה לנו את רצונו… יציאת מצרים ומתן תורה הם שתי עובדות היסוד של עם ישראל… אולם הערובה היחידה היא המסורת! ויסודה של המסורת אינו אלא מסירתה הנאמנה לבנים מידי האבות… נמצאנו למדים כי כיבוד אב ואם הוא התנאי לנצחיותה של האומה הישראלית" זה נפלא ממש. המיקום של מצוות כיבוד אב ואם הוא במצוות שבין אדם למקום, כי רק מצוות כיבוד ואם, והעברת המסורת של סיפור עם ישראל , יציאת מצרים ומתן תורה, מדור לדור – יש אפשרות לקיים אומה נצחית שחיה על פי תורה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
אומרים שמצוות כיבוד הורים היא הגיונית
יפה יוסף | 05-02-2018 20:18
אבל במציאות זה לא נראה כך . ילדים לא מכבדים הורים וגם אם מוכיחים אותם הם לא מקבלים את זה .וגם הגיוני שהורה יכבד את ילדו וזה לא כך.לכן זו מצווה בין אדם לקבה. מי שמכבד הורים מצליח וכדי שהילדים יכבדו הורים הורים צריכים לכבד את ילדיהם כדי שילדיהם יצליחו.