בשקט בשקט, פועלים חברי הכנסת החרדים לקידום הצעת 'חוק גיוס' חדשה. לפיה, ערך לימוד התורה יעוגן כחוק יסוד, וכך מי שלומד תורה יושווה למי שמשרת בצבא, וכתוצאה מכך יקבל פטור מגיוס לצה"ל.

על פי הצעת החוק: "יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה למשך תקופה ארוכה כמי שמשרתים את העם היהודי, ותוכר זכותם לדחיית חובות אחרים ובהם שירות ביטחוני או לאומי. הזכות תובטח בחוק או מכוחו", נכתב.

לפי הסבר הח"כים, "כבר מערש הולדתו של העם היהודי, היה לימוד התורה אבן היסוד לקיומה של האומה", נכתב בהצעת החוק. "אפילו בעיתות משבר וחורבן היה לימוד התורה מפלט ומקלט לאומה. לאחר חורבן יהדות אירופה בשואה על מוסדות התורה החשובים שבה, לקחה על עצמה מדינת ישראל לקומם מעפר את לימוד התורה".

בהסבר להצעת החוק נכתב כי "מעבר לעובדה שערכים אלה היו ראויים לעיגון בכל מקרה, הבהרה זו נועדה גם לתת מענה לסוגיה שאותה ביקש בית המשפט העליון מהכנסת להסדיר. חוק היסוד נועד גם על מנת להבהיר את עמדתה של הכנסת, המעגנת בחוק יסוד את מדיניותן של כל ממשלות ישראל, ולפיה לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה וחשיבותו כשירות לעם היהודי – מי שמבקש להקדיש את עצמו ללימוד תורה לתקופה ממושכת יקבל דחייה מחובת שירות הביטחון המוטלת עליו".

עוד נכתב בטיוטת הצעת החוק: "כבר מערש הולדתו של העם היהודי היה לימוד התורה אבן היסוד לקיומה של האומה. אפילו בעתות משבר וחורבן היה לימוד התורה מפלט ומקלט לאומה". עוד נכתב כי "מאז ומעולם היו ברורים ערכם וחשיבותם של לימוד התורה ולומדי התורה. חוק היסוד מציע לעגן כראוי בחוק יסוד את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד תורה ואת רצונה לעודד לימוד תורה חוצה מגזרים".

 

בחודש ספטמבר האחרון, ביטל בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ  את חוק הגיוס, ולמעשה שלח תוך שנה את תלמידי הישיבות החרדיות להתגייס. הדבר עורר זעם רב על הרשות השופטת שלקחה לעצמה זכויות יתר בנושאי דת ומדינה וקבעה קביעות בנושאי הכשרות ונושאי הגיוס. "צריך לתקן את החוק", הצהיר אז ח"כ משה גפני.

בשנת 2015, חוקקו המפלגות החרדיות תיקון לחוק שעל פי קביעת בג"ץ נאמר עליו כי הוא "בלתי מידתי ובלתי חוקתי". "כשבוחנים את הוראות ההסדר נדבך על גבי נדבך מתברר כי קיים כשל עמוק ביכולתו לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי", נכתב בהחלטת השופטים

.