כך נפתח זמן אלול בישיבת 'חברון' בגבעת מרדכי.

האתר החרדי 'כיכר השבת' מספר על שמתרחש באחת מהישיבות הנחשבות בעולם התורה החרדי.

160 בחורים חדשים התקבלו לשיעור א' בישיבה שמונה כיום כ-1,200 בחורים, אך הישיבה עדיין איננה מוכנה לקלוט את הכמות הזו של התלמידים.

כרגע מתבצעים בבניין הישיבה שיפוצים נרחבים כדי להכשיר חדרים עבור שנה א', אך בעוד שהחדרים הישנים נהרסו, בניית החדרים החדשים עוד מתעכבת.

כתוצאה מכך, נאלצים תלמידי שיעור א' הירושלמים ללון בביתם כשהם מגיעים לישיבה וחוזרים ממנה בהסעות, ואילו תלמידים מחוץ לירושלים ישנים במקומות חלופיים כגון מקלטים, חנויות וחדרים זמניים אחרים אותם שכרה הישיבה עבור התלמידים.

בחדרים הזמניים שאינם מותאמים למגורים, אין מקלחות, ותלמידי שנה א' נאלצו ללכת אל בניין הישיבה כדי להתקלח. מי שלא ראה את הדבר בעין יפה, היו התלמידים הותיקים, שלא אהבו שהצעירים משתמשים להם במקלחות. בעקבות תלונתם סידרה הישיבה מקלחות מאולתרות במגורים החדשים.

אתר 'כיכר השבת' ידע לספר עוד כי "חלק מן הבחורים שברו את המגבים ברכבו של אחד ממנהלי הישיבה."

אם אין דרך ארץ אין תורה

חז"ל לימדו אותנו, "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". רוב ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות  התחילו בתנאים גרועים יותר מאשר מתוארים כאן בכתבה, ומעולם אל העז אחד מהם להתלונן.

בישיבת שבי חברון, גרו תלמידים במשך שנים בקרוואנים בלי חיבור למים. מקלחת, שירותים או אפילו נטילת ידיים בבוקר דרשו יציאה אל הקור החברוני של החורף.

תלמידי ישיבת עוד יוסף חי, היו תלויים בהסעות לקבר יוסף, והם לא הישיבה היחידה, שהמרחק בין מגורי התלמידים לבית המדרש היה שעה נסיעה או יותר והיה תלוי גם בליווי צבאי.

במרכז ובהר המור, ישנו אנשים במיטות של ארבע וחמש קומות, בצפיפות שמזכירה תא בצוללת. כשהישיבה הגבוהה בתל אביב, עברה למבנה חדש, נדחסו 22 בחורים בדירת שלושה חדרים, כשלרשותם שירותים אחד ומקלחת אחת.

באף אחד מהמקרים האלה, לא רק שתלמידי הישיבה לא באו בתלונות אל ההנהלה, אלא הקושי רק חיזק אותם וחיבר בינם ובין הישיבה. כולם הבינו שהישיבה עושה כל שביכולתה כדי לשפר את התנאים. בטח שאף אחד מהם לא חשב לפגוע ברכוש הישיבה, רק כדי לפרוק את הזעם.

שיעור א' קודם

הפרט, המעניין הנוסף בכתבה, הוא היחס לתלמידים החדשים. בכל ישיבת הסדר מקובל, כי תלמידי שיעור א' נהנים מתנאים משופרים יותר מאשר התלמידים הותיקים.

המעבר מעולם של תיכון לעולם של ישיבה, לא פשוט, וכדי להקל עליו, לפחות בתנאים החומריים, ישנה העדפה לטובת הצעירים. במקרים בהם ישנה מצוקת דיור, מי שיקבל את החדרים והמיטות הם דווקא תלמידי שנה א', בעוד הותיקים "יסתדרו איכשהו".

הכעס של הותיקים על כך שהצעירים משתמשים להם במקלחות, מתאים יותר לתיאור של המדרשייה, מאשר תיאור של ישיבה גבוהה בה מבקשים לגדול בתורה.

ולחשוב שזו אחת הישיבות הנחשבות בעולם החרדי…