בליל תשעה באב השתתפתי באירוע "הלילה לא לומדים תורה" המתקיים זה מספר שנים בעשרות מקומות בארץ, בערב ט' באב ביזמת כנס ישראל- שדרות לחברה בשיתוף מרכז "תאיר" והחברה למתנ"סים.

האירוע בו השתתפתי נערך במנהל הקהילתי בקעה-רבתי בירושלים ונושאו היה: " עֲרֵבִים זה בזה?" האירוע גם שודר בשידור חי ב"גלי ישראל".

הפנל הראשון היה בנושא הערב והשתתפו בו ליאור לויתן– חבר תנועת הבוגרים של השומר הצעיר ויאיר שלג– עיתונאי וחבר במכון הישראלי לדמוקרטיה. בהנחיית תמי מולד-חיו.

הדוברים הציפו כל אחד מנקודת מבטו את הנושא האקטואלי של מחאת האוהלים הדורשים צדק חברתי ושני הדוברים הציפו את השאלה היכן אנשי הציונות הדתית בתוך המחאה הזו? שני משפטים שאמר ליאור לויתן גרמו לי לרצות להגיב במיקרופון שהיה מיועד לקהל אך התגובה לא היתה סדורה במוחי ולכן אני מוצא  לנכון להגיב לאחר מעשה ובכתב.

משפט אחד ואיני מדייק בציטוט אך משמעותו: "יש למחוק את העבר ולהסתכל אל העתיד".

והמשפט השני : היכן מקום הציונות הדתית במאבק מדוע הם לא מצטרפים?

בסוף דבריו הוסיף אמירה נוספת שמשמעותה,שוב איני מדייק בציטוט,  "כאשר יפנו את יהודה ושומרון מהמתישבים היהודים זה יפתור את כל הבעיות".

שכח מול מי הוא נמצא

לפני שאגיב לדברים, אני מבקש בראשית דברי להודות למארגנים כנסים חשובים אלו המהווים נדבך חשוב לחיבור בין המגזרים השונים בעם. כמו כן אני שמח ומזדהה עם המחאה העממית המתנהלת בארץ והקוראת לשינוי "השיטה" ומתן עדיפות לצרכי האזרח הקטן ומעמד הביניים תוך התחשבות בצרכיה הכלכליים והביטחוניים של מדינת ישראל.

ליאור בודאי ראה מולו את מאות האנשים שישבו בערב הזה רובו הגדול היה מורכב מהנוער הציוני הדתי על גווניו השונים, עצם שהותו במקום מעיד על החשיבות של הנושא החברתי בעיני הנוער הזה. הנוער הדתי יונק את הנושאים החברתיים והצדק החברתי עם חלב אמו, נוער זה נמצא בכל מקום בארץ הקשור לנשאים החברתיים, בצבא, בשרות הלאומי, בגרעינים חברתיים בעיירות הפיתוח.

תנועות הנוער שלו עוסקים בעיקר בנושאים אלו.  הנוער הזה למרות חששותיו ניסה גם להצטרף למחאת האוהלים הנוכחית וגורש משם בבושת פנים ובאצבע מאשימה שכל חוליי החברה בישראל היא בגללם. שהחברה בישראל סובלת בגלל ההתנחלויות, בגלל החרדים ועוד דמגוגיה זולה מסוג זה.

היכן היו דורשי הצדק החברתי כאשר הציונות הדתית הייתה מושא לעוול חברתי, בחוסר צדק משווע בעקירת אלפי המתישבים מבתיהם בגוש קטיף? חלקם מחאו כף וזינבו במגורשים ורובם שתקו. היכן היתה התקשורת המחבקת כיום את המוחים למען הצדק החברתי?

אף כיום מנהיגי המחאה, או אלו שהכתירו עצמם ככאלה בסיוע תקשורת מחבקת המוטה לכוון מסוים מאוד,  מפנים אצבע מאשימה כלפי הצד הקרוי "ימני" (בודאי לא ימני במובן החברתי).

נניח שמשאלתם של אלו תתגשם ומאות אלפי אנשים היושבים במה שהם קוראים "שטחים כבושים" יתפנו מרצון או בכוח ויעברו מערבית לקו הירוק, האם יש למדינה או ל"מנהיגי המחאה" פתרונות דיור ותעסוקה עבורם? אם יש פתרונות הרי שאין בעיה והמחאה מיותרת ואם התשובה שלילית הרי שהבעיה שבגללה הם מוחים תגדל אלפי מונים ומצב העקורים מגוש קטיף שש שנים !! לאחר העקירה יוכיח.

יש גם פתרונות אחרים

אני מאמין שרוב המוחים שוכני האוהלים בעיקר בפריפריה, נאנקים תחת עול הפרנסה ויוקר המחיה ומחאתם מוצדקת וכולי תקוה שתישא פרי בכך שהמדינה תהיה קשובה יותר לצרכי האזרחים, אך לא כן "מנהיגיהם" הצבועים שלא הרצון בפתרון אמת המבוסס על אחריות חברתית הכוללת את רצון וצרכי כל חלקי העם, אלא רצון ההתנגדות והפלת הממשלה שלדעתם פועלת פוליטית בניגוד לאמונתם.

לו רוצים היו פתרון אמת, בנושא הדיור למשל, על בסיס חברתי ולא פוליטי היו דורשים פתרונות דיור מהירים שניתן ליישם במאות אלפי הדונמים הכשרים מזרחית לקו הירוק, דורשים את ביטול הקפאת הבניה בירושלים  ויהודה ושומרון ונותנים פתרון כמעט מיידי לאלפי משפחות וזוגות צעירים. זה לא מספיק, אך יקל משמעותית את מצוקת הדיור.

באשר לאמירה של מחיקת העבר ומבט לעתיד – אמר פעם מנהיג ציוני דגול יגאל אלון:

"עם שאינו מכיר את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" העבר של עמנו הוא המסורת היהודית  וארץ ישראל, התעלמות מעבר זה והתנגדות אליו מכסה אותנו כבר כיום בדלות תרבותית ומובילה אותנו לערפל סמיך.

"כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח' י"ט)

==

יקי פריד הוא תושב עפרה.