מה עושות נשים בהריון מתקדם בתשעה באב?
אין רב שלא נשאל בשאלה הזו לפני תשעה באב (כמו לפני יום הכיפורים). ההלכה קובעת חד משמעית כי בצומות אלו, גם מעוברות חייבות לצום, בניגוד לשאר הצומות, שבהם הן פטורות.
בשיחה שקיימנו ב'סרוגים' עם ד"ר מרדכי אלפרין, רופא משפחה משירותי בריאות כללית, הוא מסביר כי אין שום מניעה רפואית לכך שאישה תצום בתשעה באב.
ד"ר אלפרין, פרסם בעבר מאמרים בנושא, בו הוא הראה סדרה של מחקרים רפואיים, המוכיחים כי אין קשר בין צום של נשים לבין לידה מוקדמת.
"הזמינו אותי פעם בערב יום כיפור, לשבת אצל אחד מפוסקי ההלכה הנחשבים כדי שאתן חוות דעת רפואית בשאלות שבאות אל אותו הרב", מתאר ד"ר אלפרין, "אני יכול להגיד לך שבקלות רבה מדי, בלי סיבה, אותו רב פטר נשים בהריון מלצום ביום כיפור."
למה רופא מתערב בשיקולים הלכתיים של רב?
"אני לא רב, אבל אני כן רופא, ואם אני אומר שמבחינה רפואית אין בעיה לצום, וכך גם ההלכה, זה שולחן ערוך מפורש, אז קשה לי עם רבנים שמקלים בהלכות שיש בהם כרת. אני חוזר שוב על מה שאמרתי, אין שום בעיה לצום יום שלם, גם בהריון מתקדם."
"מבחינה רפואית אישה בהריון יכולה לצום ביום כיפור ובתשעה באב, בלי לפחד שהצום יגרום לה ללידה מוקדמת או לבעיות אצל העובר." הוא קובע.
צום לא מזיק ללידה
המחקר עליו מתבסס ד"ר אלפרין, נעשה בחדר היולדות של בית החולים סורוקה בבאר שבע. במשך כמה שנים בדקו בבית החולים את הנשים שצמו ביום כיפור, כשהנשים הבדואיות משמשות כקבוצת בדיקה.
מסקנות המחקר היו כי לא הייתה ולו אישה אחת שהצום גרם לה ללידה מוקדמת או לבעיות אחרות הקשורות בלידה. "מבחינת לידות, לא היה שינוי מאשר סתם יום באמצע השנה, שלא קשור לצום."
אז מה כן מומלץ לנשים הרות לעשות בזמן הצום?
"הכי טוב שהן ינוחו כמה שאפשר. אם הם יכולות לשכב, זה מצוין, עדיף במזגן. כמה שפחות תנועה ומאמץ והן יעברו את הצום."
ומה קורה אם האישה מתחילה להרגיש לא טוב?
"כאן זו כבר שאלה הלכתית ולא רפואית. כשהיא מתחילה להרגיש לא טוב, היא עוברת להגדרה של חולה וכאן הרבנים צריכים לפסוק לה מה מותר ומה אסור. יש 'אכילה ושתיה לשיעורין' ויש 'מאכילין אותה עד שתאמר די', אבל זה לא שיקול רפואי, אלא שיקול הלכתי."
תגובות
אכן רופא ולא רב אין שום כרת בתשעה באב אלא צום מדרבנן שהקילו בו לחולים לכן אין בו גם אכילה לשעורין וכל מה שכתב שם
מגיב 1, התנאים חולקים עליך תלמוד בבלי מסכת תענית דף ל עמוד ב תניא אידך: רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל האוכל ושותה בתשעה באב - כאילו אוכל ושותה ביום הכיפורים. רבי עקיבא אומר: כל העושה מלאכה בתשעה באב - אינו רואה סימן ברכה לעולם. וחכמים אומרים: כל העושה מלאכה בתשעה באב ואינו מתאבל על ירושלים - אינו רואה בשמחתה, שנאמר +ישעיהו ס"ו+ שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה. מכאן אמרו: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים - אינו רואה בשמחתה. תניא נמי הכי: כל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב - עליו הכתוב אומר +יחזקאל ל"ב+ ותהי עונותם על עצמתם.
ההתיחסות של הרופא היא גם ליום כיפור שים לב שלפני כמה שו שורות הוא מתאר מעשה של שיחרור סיטונאי ערב יום כיפור והמשפט מתייחס לזה