אסתר ברוט, מי שגורשה מביתה שביישוב עפרה, צפויה לנאום בשבת הקרובה בעצרת לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ומכינה את עצמה לבקורות שתקבל מחבריה הימניים.

בראיון לניסים משעל ברדיו 103FM, סיפרה ברוט על המהפך התפיסתי שעברה מאז גירושה מהבית: "אני עברתי תהליך לאחר הרס ביתנו על ידי בג"ץ והשמאל, הרגשנו עוול וטענו כי הדברים שנעשים כלפינו מתוך שנאה מכיוון שאת הבג"ץ הגישו ארגוני שמאל. מתוך תחושת השנאה הזו פגשתי את ארגון 'דרכנו', הגעתי לשמוע אותם וגיליתי אנשים שחושבים אחרת ממני ואני חושבת אחרת מהם אך שנינו רוצים לשנות את השיח. אי אפשר שיהיה בישראל שיח של שנאה והאשמות אחד כלפי השני. אנשים בכירים הודיעו שאין להם מנוס מלא להגיע לעצרת. מדוע? בגלל שהעצרת מדברת על אחדות?".


ברוט, הנמנית על מחנה הימין, הוסיפה: "ראש הממשלה יצחק רבין נרצח על ידי אדם שהגיע מהימין הדתי, אני חושבת שהימין עשה חשבון נפש ונמאס לו להמשיך לעשות חשבון נפש. הסתה הייתה בשני הכיוונים, הראשונים שהצמידו את המילה 'רוצח' לראש הממשלה הם בגין והשמאל. אני חושבת ששני הצדדים היו צרכים להיזהר יותר ואף אחד לא חשב שהדבר הזה יוביל לרצח. אני חושבת שגם היום הימין והשמאל צרכים להיזהר, ישנה גם היום הסתה ואסור לומר 'לי זה לא יקרה'. ההסתה אינה נחלת הימין בלבד ואני כאן כדי להגיד שאני שילמתי מחיר בגלל הדמוקרטיה הישראלית ואני צועקת- 'די'".

על התגובות של חבריה למחנה אודות העובדה שהיא מיוצגת על ידי השמאל, אמרה ברוט: "חבריי מאד סקפטיים לקראת הנאום שלי בעצרת, טוענים שהולכים לעשות לי 'כיפה אדומה', טוענים שרוצים למלא את הכיכר. אני טוענת שמדובר באחים שלנו, מדוע לא ניתן לדבר עמם? בתקופת אחרי רצח רבין הייתה תקופה מאד קשה לאנשי הימין, אנשים לא יכלו להסתובב ברחוב ואנשים נאלצו להוריד את הכיפות, היה סירוס מוחלט של כל אנשי הימין והמתנחלים למרות שיגאל עמיר לא היה מתנחל".