הרמב"ם עלה להר הבית? בכלל לא בטוח

מהיכן יודעים שהרמב"ם עלה למקום המקדש? מסתבר, שהשמועה אודות כניסת הרמב"ם למקום המקדש עוברת מאדם לחברו, ולא כל אחד בדק את הדברים במקורם.

הרמב"ם עלה להר הבית? בכלל לא בטוח
  (צילום: סלימאן חאדר/פלאש90)

יום עליית הרמב"ם לכותל המערבי

בשבוע שעבר  ו' בחשון, יש שציינו את "יום עליית הרמב"ם למקום המקדש".

מהיכן יודעים שהרמב"ם עלה למקום המקדש? מסתבר, שהשמועה אודות כניסת הרמב"ם למקום המקדש עוברת מאדם לחברו, ולא כל אחד בדק את הדברים במקורם.

ברשימה ביוגרפית המיוחסת לרמב"ם (הובאה בספר 'חרדים' פ"ג מצות התשובה) מסופר:

"וביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשון… יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון… וכשם שזכיתי להתפלל בה בחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה אמן".

מאות שנים הייתה ידועה אגרת זו (ספר 'חרדים' נדפס לפני למעלה מ-400 שנה) ואיש לא חשב להורות ממנה הלכה לרבים, אך בשנים האחרונות יש הנאחזים בה כדי לעודד עלית יהודים להר הבית.

אנחנו לא הרמב"ם

רבנים ופוסקים רבים, שאוסרים את הכניסה להר בימינו, עונים לשואליהם כתגובה ראשונית, שגם אם נכונה השמועה שהרמב"ם נכנס להר הבית – אנחנו לא הרמב"ם. איננו יודעים את הגבולות שידע הרמב"ם, וכן אין אנו מתפללים שם כפי שהתפלל הרמב"ם, ולנו אין את ה'מורא מקדש' שהיה לרמב"ם. ממילא, טוענים, ההשלכה מאגרת זו לימינו איננה נכונה.

אולם, בנוסף, אם נבחן את לשון האגרת הנ"ל בדקדוק, נראה שיש טעות בהבנתה.

"ונכנסתי לבית הגדול והקדוש". פשוטן של דברים הוא שהרמב"ם נכנס להתפלל בבית המקדש. אלא שכידוע, בשנת ד'תתקכ"ו בית המקדש כבר לא היה קיים. שמא תאמר שהרמב"ם אמנם כתב כך אך התכוון לומר שעמד על מקום המקדש החרב. לא יתכן להסביר כך, שהרי מלבד הדוחק בלשון ("ונכנסתי ל…", משמע מבנה בנוי), כידוע הרמב"ם פסק שמקום המקדש עומד בקדושתו אפילו בחורבנו (הלכות בית הבחירה ו יב) ולכן לשיטתו הנכנס לשם חייב כרת (מג"א ומשנה ברורה סי' תקסא), ואיננו יכולים להיכנס בתוך מקום המקדש ללא אפר פרה אדומה וכל סדרי הטהרה.

לאור האמור נראה יותר שאין זו אלא מליצת הכותב, שהשתמש בביטוי שגור שמשתמשים בו באופן יום-יומי בברכת המזון. כעין זה הסביר מגדולי המומחים בדורנו לעניני הר הבית הגאון הרב זלמן קורן שליט"א (מעלין בקודש לא, עמ' 79 ו-98).

מהו הבית הגדול והקדוש?

ועדיין נשאל – אם אין הכוונה להר הבית, מהו "הבית הגדול והקדוש" אליו כנראה נכנס הרמב"ם?

יש שיאמרו בכל זאת, שהלשון "הבית הגדול והקדוש" כוונתה ל"הר הבית". כלומר, הרמב"ם טבל כדין, נכנס רק למקום מסוים בהר הבית, וביודעו ללא ספק את הגבולות לא עבר את קו 'החיל' ולא המשיך פנימה אל הקודש.

אולם אם כן, המשך הלשון איננה מחוורת. בסיום האגרת נאמר: "שזכיתי להתפלל בה בחורבנה". בזמן הרמב"ם לא נשאר זכר ושריד מהמקדש, כל הקירות והגבולות הועלמו, ועל מקום המקדש נבנו בתי תיפלה של גויים (עיין תפילת הרמב"ן על חורבות ירושלים). הגויים הרשעים הרסו הכל כליל, לא השאירו אבן על אבן, ולא חורבה עליה ניתן לומר "בה בחורבנה". זאת ועוד, אם במילים אלו מתייחס הרמב"ם לכך שזכה להתפלל במקום המקדש היה צריך לכתוב "בו בחורבנו", בלשון זכר.

בנוסף, גם בעל ה'חרדים' עצמו לא סבר שיש חידוש כה עצום בתוך הדברים שהעתיק, ולא ציין דבר בהקשר לכך! הוא ציטט את האיגרת רק כדי להראות שיש ערך לעבודת הסיגופים של צדיקים, ע"ש.

מובן אם כן שהאיגרת איננה מדברת על כניסה לבית המקדש, שכאמור היה חרב בזמנו, אלא על בית כנסת מרכזי שהיה ניצב בירושלים, קרוב להר הבית (או אולי אפילו מקום אחר בירושלים עיר הקודש, אשר לפי הרמב"ם נקראת כולה מקדש (פיה"מ סוכה ועוד), כמו שכותב רבנו יוסף קולון, שחי שלוש מאות שנים אחרי הרמב"ם (שו"ת מהרי"ק סי' ה): "ויהי כהיום אשר קרה מקרה, כי בעוונותינו הרבים פרש צר על בית־הכנסת שבירושלים, וניתץ את 'הבית הגדול והקדוש', נשא ליבם אותם לקרבה אל המלאכה מלאכת הקודש, לסייע בבניין בית־הכנסת של ירושלים עיר הקודש".

בדומה לכך כתב הגאון רבי יעקב חי זריהן, גאב"ד טבריה לפני כמאה שנה, בתגובה למי שראה באגרת המיוחסת לרמב"ם הוכחה לכך שהתפלל בהר הבית: "זה פירושו ברור, כי סמוך בהר הבית היה בית גדול לתפילה, וגם עתה יש בית גדול מאוד… ושם חלונות פתוחים אל האויר [של הר הבית], ועמדתי שם בתוך החלון ובלתי כוונה ירדו רגלי מהחלון אל הקרקע, היינו לפנים מכותל המערבי. וזה הוא 'הבית הגדול', כי משם משקיף על כל שטח הקרקע של בית קדשנו הר הבית והעזרות והכפה הגדולה [כפת הסלע]. אבל לומר שאדוננו הרמב"ם נכנס ממש – ישתקע הדבר ולא ייאמר!" (דבריו הובאו בשו"ת ציץ אליעזר, יא, טו. ובשו"ת יחוה דעת א, כה).

חשוב לדעת שהנסיון להיתלות באגרת הרמב"ם הנ"ל, כמקור לעליה להר איננו חדש. כבר לפני עשרות שנים דנו גדולי ישראל באגרת זו והסבירו (כעין הדברים דלעיל) שאין בה שום סתירה להלכה הנהוגה כבר דורות רבים בירושלים שלא להיכנס כלל להר הבית. עיין בשו"ת ציץ אליעזר (שם, ובחלק י' סי' א' אותיות נד-נז), ובשו"ת יחוה דעת (שם), ובתשובות ומכתבים לבעל מנחת יצחק (עמ' מו).

הכותל המערבי – המקום אליו "באים כל היהודים להתפלל"

כארבע שנים אחרי כתיבת האגרת הנ"ל כותב ר' בנימין מטודלה (ספר מסעות של ר' בנימין ז"ל, עמ' כד) על הר הבית: "הוא היה מקום המקדש, ובנה עליו עומר כיפה גדולה ויפה, ואין מכניסים שם הגויים שום תמונה, אלא שבאים שם להתפלל. ולפני אותו מקום 'כותל מערבי'… ולשם באים כל היהודים להתפלל". אם כן, מוזר הדבר שהרמב"ם לא ילך למקום ש"שם באים כל היהודים להתפלל", אלא יסכן עצמו בכניסה למקום שספק אם ניתן להיכנס בו על-פי הדין ואף יש סכנת חיים בדבר.

אותו "כותל מערבי" המוזכר בדברי ר' בנימין, הוא "הכותל המערבי" המוכר לנו, דהיינו חומתו המערבית של הר הבית אליה באים מיליוני יהודים בשנה להתפלל ולהתחבר למקום המקדש. זיהוי זה מתבקש מתוך השוואה לכתבי מבקרים נוספים באותה תקופה שעמדו לפני הכותל המערבי, כפי שהראה בדייקנות הגר"ז קורן בספרו "חצרות בית ה'" וגיליון "מעלין בקודש" הנ"ל.

כמו כן ישנן עדויות היסטוריות על "בית תפילה ומדרש" שבנו היהודים צמוד להר הבית מצד מערב. ראו באריכות במאמר החוקר ב"צ דינבורג (ציון ג תרפ"ט), אשר במסקנתו כותב כך: "על יסוד כל העדויות שבררנו, נסמן בקרוב את תולדותיו של אותו 'בית תפילה ומדרש' שעמד על הר הבית. מקומו היה מסביב לכותל המערבי, על יד שער השלשלת… 'הכותל המערבי' שימש בתור עמוד למתפללים וכו', ועם כבושה של ארץ ישראל נבנה הבית [כנסת] מחדש… הזכרון על בית כנסת זה היה חי זמן רב, ורק החורבנות בארץ וכו' השכיחו את הדבר". ומוסיף שם ומעיר: "יש לשער, כי ספורו של הרמב"ם (או המיוחס לו) על כניסתו 'לבית הגדול והקדוש' וכו' מתייחס למקומו של אותו בית תפילה".

אמור מעתה: "ו' בחשון – יום עליית הרמב"ם לכותל המערבי". אכן, גם ל'כותל' יש לעלות. להתרומם ולהקשיב למה שהוא מספר לנו על השכינה העומדת אחר כותלנו, ועל עצמנו. עלינו לעמול עוד עמל רב וללמוד מסודו של הכותל המערבי.

ויהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה בימינו.

==

הרב אבי קלמן הוא חבר ארגון "מורא מקדש"

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
22 תגובות - 17 דיונים מיין לפי
1
ישר כוח, סוף סוף הסברה טובה!
ישראל | 29-10-2017 11:38
תודה לרב אבי על ההסברה היפה. יותר מידי ממציאים וחוזרים על טעויות בדבר הזה, וחשוב מאוד לדייק בדברים ולבררם. וגם ישר כוח לארגון מורא מקדש שהרים את הכפפה. אנא כתבו והסבירו עוד ועוד.
2
ישר כח לארגון מורא מקדש!
יונתן | 29-10-2017 12:24
סוף סוף בא מישהו ומעמיד את הדברים על דיוקם. כבר שנים שלא ידעתי איך הפסק של הרבנות הראשית לדורותיה מתישב עם השמועה שהרמבם עלה. ולא ידעתי שכבר ענו עליה בשותים
3
בהיר, מפורט. ישר כח
צור חלמיש | 29-10-2017 12:27
איפה ניתן להשיג את החוברות שלכם?
4
לא מדוייק לענ"ד
א. | 29-10-2017 12:57
אף אחד לא מורה הלכה לרבים מהאיגרת. הלכה מורים ממקורות ההלכה בהם ברור שמותר לעלות להר הבית (לאיזורים מסויימים כמובן). אמנם יש בכך חיזוק מסויים אם אמנם הרמבם עלה להר הבית, אבל ודאי שלא על זה עומד ההיתר. לכן גם הטיעון שאין לנו את מורא המקדש שהיה לרמבם, הוא - במחילה - לא לעניין. איפה בהלכה כתוב שמותר לעלות להר הבית רק עם מדרגה X של מורא מקדש?
דוד בא נלמד את המקורות
חיים | 31-10-2017 19:28
נתחיל בגמרא עד הראשונים ותופתע מה שתגלה הגמרא אומרת במפורש שמותר האוסרים היום מחדשים כל מיני פלפולים כדי לאסור
הלכה לומדים מהמקורות ומגדולי הפוסקים ולא מדעת מיעוט
דוד | 29-10-2017 14:28
העולים להר הבית סומכים על היתר של רבנים מסוימים שהולכים נגד רוב מניין ובניין של חכמי הדור לדורותיהם. לא כך קובעים הלכה לרבים בעניין חמור כזה (חשש כרת) ועוד מעודדים עוד יהודים לעשות זאת, יהודים תמימים הכמהים למקדש, כאילו מדובר במצווה הכי דחופה וחשובה שחסרה לנו היום... לדעתי זו זילות מקדש נוראית
5
פילפולי הבל
אשר | 29-10-2017 14:19
פתאום שזה נוגד את ההשקפה מפסיקים לדקדק ברמבם, גם באיגרותיו הוא מעיד שהלך בבית אלו ברגש,
6
צודק, צריך להשאיר לערבים לשחק כדורגל בקודש הקודשים
עולה להר | 29-10-2017 16:41
שכנעת
7
בטוח שכן
חיים | 29-10-2017 16:55
קודם כל לאירוע הזה יש יותר ממקור אחד יש גם מכתב של הבן של הרב הראשי של עכו להרמבם שכותב אני ואתה ואבי בבית אלוקים הלכנו ברגש הכותל המערבי שלנו היא קבור בימי ר' בנימין הנוסע ככל הנראה הוא מתכוון לכותל העזרה (הרמה כמו בתשובות הרדבז) כל ההוכחה שלך ושל הפוסקים שהבאת שהוא לא עלה זה כי זה ספק אסור זה להתעלם מהפסק המפורש של הרמבם עצמו במשנה תורה שמותר תחליט למה הוא נכנס לאל אקצא כמו (מדרום להר הבית המקודש) כמו שכותב הרב יעקב חי זריהן או לבית של המחכמה כמו שכותב החוקר
8
כל הכבוד
אודי | 29-10-2017 18:16
סוף סוף עושים סדר בבלגן
9
זיוף חמור של דברי רבותינו
חיים | 29-10-2017 20:52
הציטוט המלא של הרב בנימין הנוסע ולפי אותו מקום כותל מערבי והוא אחד מן הכתלים שהיו קודש הקדשים וקוראים אותו שער הרחמים ולשם באים כל היהודים להתפלל לפני הכותל בעזרה אכן לא הכותל שלנו (שהיה קבור בזמנם ולא התפללו שם יהודים עד לפני כ300 שנה) אלא כותל העזרה אפשר לנהל דיון הלכתי אבל בבקשה לא לסלף את דברי רבותינו הראשונים על ידי הוצאתם חוץ מהקשרם
הערה
יוסף | 02-11-2017 23:27
איך בדיוק לפי הבנתך מתקשר 'שער הרחמים' לקודש הקודשים? כידוע שער הרחמים נמצא בקיר החיצוני של הר הבית.
10
יש פה כמה אי דיוקים
חיים | 29-10-2017 20:59
א אין ספק בדעת הרמבם דבריו מפורשים במשנה תורה להיתר ולכן לבנות מכך שלדעתך אסור שהרמבם לא עלה (מסתבר שהוא לא היא נכנס לספק איסור) זה לא נכון הבית הגדול והקדוש הוא ביטוי חזלי למקדש וכי עולה על דעתך שבברכת המזון הבית הגדול והקדוש הוא הכותל? גם בתשובה של הציץ אליעזר הוא אומר שמודבר על אל אקצא שטח שכיום נקרא בפי כל הר הבית אך אינו אלא בניין הפתוח להר לואמר שכוונתו לכותל זה זיוף חמור הוא אומר אחרי הכותל ופתוח להר מצידו הדרומי
11
עדוע שהמכתב מזוייף
קובי | 30-10-2017 3:51
בהמשכו ישנו תיאור של עלייה לקברי מערת המכפלה.ידועה דעתו של הרם בנידון שאסר להכנס בכללצלבית קברות.
מערת המכפלה שונה
חיים | 31-10-2017 19:21
מערת המכפלה בניגוד לסתם קברים יש מקור חזלי להתפלל שם (כלב בן יפונה) גם במערה לא נכנסים לבית קברות אלא עומדים בבניין ליד
12
איזה קדושה יש בכלל בכותל מעבר לקדושת ביכנ"ס?
תמוה מאוד | 30-10-2017 8:05
הרי הכותל הוא רק קיר חיצוני להר הבית. בעזה יהפוך מהרה לחניון אוטובוסים לעולים להר ולמקדש
אין שום קדושה באבנים מכל סוג שהוא
אין | 04-01-2018 18:05
כן בהר הבית אין שום קדושה. קדושה יש בחיים עצמם.
13
השל"ה כתב שספק במיקום המקדש בהר הבית זה כפירה בתושב"ע
יהודי | 30-10-2017 9:29
אף המהריט עלה להר הבית וכך כתב בתשובה: וצריך להודיע בזמן הזה בעוונותינו... אם מותרים אנו ליכנס שם... ואכ תורה יוצא לזמננו זה, שמותר ליכנס שם כשיטבול... לפנים בהר הבית, וכאשר זיכני ה' לעלות וליראות שם את פני ה'. — מובא בדרך הקדש ו, א (זה היה מסוכן כי החוק המוסלמי אסר זאת כמבואר בחתס יוד רלו וברדבז סוף מעשה הקרבנות וידוע על נזיר נוצרי שהוצא להורג על ידי המוסלמים על כניסתו להר הבית) כך טוען האדמור מקלויזנבורג, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, מחבר שות דברי יציב: הנה ידוע שבכל הדורות היה שריד בית מקדשנו הכותל המערבי פתוח לרווחה לכל איש מזרע ישראל באין שום מעכב ומונע... כן גם בנוגע להר הבית והמקומות הקדושים סביב, שבדורות הראשונים לא היה מי שיעכב בעד בני ישראל את הכניסה אליו, והיו מי שעלו להתפלל בהר הבית עד הגבול שהיה ידוע להם בבירור ששם מותר לטמאי מתים לגשת ולהתקרב, וכפי שמעיד הרמבם באגרתו. אולם ככל שנקפו השנים, באו אומות העולם ושלטו בזרוע על כל מקום המקדש וסביבותיה ועל הכותל המערבי... ושוב לא נתנו לבני ישראל עוד מדרך כף רגל בכל הר הבית ומנעו בעדם עלות בהר ונגוע בקצהו. ההיתר חעלות להר הבית אינה קשורה לשאלה ההיסטורית - האם הרמבם נכנס להר הבית כמו שנכנס המהריט. או שהתכוון לאיזה בית כנסת עלום בירושלים שכינו אותו כמו בית המקדש, שאף אחד לא שמע עליו כמו שמממציא המנחת יצחק. זאת שאלה היסטורית, לא הלכתית שהרי הרמבם מתיר במפורש, פשטות דברי הרמבם שהוא עלה להר הבית , ואין בכך חידוש וכתגובת האבני נזר יוד סימן תנב והדבר מביא לידי גיחוך לחייב על מחנה לוי' כרת כך למשל היה פשוט לקלויזנבורגר בספרו דברי יציב, וכפי שכתב במאירי שכך היה המנהג, (המקום נקרא בית הגדול והקדוש יעקב קראו בית אלוקים קודם בנייתו) ונראה שגם המכחישים דבריהם נאמרו רק כדי למנוע מהציבור לעלות למגדר מילתא שלדעתם מותר לשקר למגדר מילתא. הרדבז בפירושו לסוף מעשה הקרבנות עולה שבזמן הצלבנים היה יותר שייך מבחינתם להיכנס להר הבית שלא היו מקפידים כל כך, בנוסף הרמבם כותב שנכנס תחת סכנה וכנראה אכן לא היה נראה כיהודי
14
מרגלא בפומיה דמרן החת"ס לתלמידיו,
החותם בדמע | 31-10-2017 11:39
אני מרשה לכם לומר חדות שלי בשמכם, רק אל תאמרו חדות שלכם בשמי... הכותב כאן, כפי שהעירו רבים, לא רק שמסלף דברי רב מטודילא ומשמיט דברים חשובים (דבר המעיד על פגם באישיותו, מידותיו ומעלתו התורנית), אלא מסלף את דברי הרמבם. מילא היה יוצא חוצץ על הקביעה כי אגרת זו ניתנה מרבנו משה, (וכמובן היה נותן הוכחות לדבריו, ללא הבלי ודברי סרק), אך לומר על הרמבם שהוא לא התכון אדם שמעלתו בשפה העברית ודקדוקו בה אין שני לה מלבד לרבנו הקדוש, זהו חטא חמור ועוולה כלפי רבנו. דומני שעל הכותב לבקש מחילה עם עשרה בנא כיון שביזה ברבים את רבותנו הראשונים. יואיל נא לילך עם חבריו לארגון נורא מקדש (הטעות במקור) ויבקשו מחיחה על קברם (אםמיש בארגון עשרה חברים כמובן.
15
ציטוט מדוייק להפליא
אביעד | 04-11-2017 19:20
רבי בנימין מטודילה זיעא ולפני אותו מקום כותל מערבי, אחד מהכתלים שהיו במקדש בקדש הקדשים, וקוראין אותו שער הרחמים, ולשם באים כל היהודים להתפלל לפני הכותל בעזרה וקוראין אותו שער הרחמים...
16
השגה
כוסף | 09-07-2018 3:01
אם אחרי הסבר לטקסט מסויים, קוראים שוב את אותן מילים והפשט לא מסתדר יש חשש גדול שאבדנו את הכיוון , האם כשאנו אומרים בברכת המזון הבית הגדול והקדוש אנו מתכוונים לבית תפילה מן המאה ה...? או לכותל המערבי?! לפנינו ציטוט מדוייק של אותו ביטוי! שיטת הרמבם שמקריבין אעפ שאין בית היא היא החיזוק לכך שניתן להיכנס לבית הגדול והקדוש גם כשאין בית פיזי! ונאמן לשיטתו זו מספר הרמבם שאכן נכנס לשם! ומדוע יחפש הרמבם את הקיר החיצוני עם כל קדושתו בשעה שהינו נמצא במקום הקודש עצמו?
17
הר המור מזייפים גם את הרמב"ם
מאיר | 20-08-2018 13:09
עליבות נוראה שכזו לא ראינו גם אצל נטורי קרתא. לשקר ולסלף כך דברי תורה? נורא!