יאמרו רבן דקרו?! הרהורים בעקבות רצח הבבא אלעזר

באגדות החורבן המתוארות במסכת גיטין, מתאר התלמוד גם את יציאתו של ר' יוחנן בן זכאי מירושלים העומדת על סף חורבן.

אחיינו של ר' יוחנן היה אבא סקרא ראש בריוני ירושלים, או במילים מודרניות, מנהיג המורדים. הפגישה החשאית שנערכה ביניהם, נעשתה מן הסתם לטובת שני הצדדים, גם כדי לא לסבך את אבא סיקרא, עם הרב שנחשב מתון.

העצה שנותן אבא סקרא לריב"ז היא להדמות למת, וכך יוציאו את גופתו אל מחוץ לחומות ירושלים. אלא שהשומרים ביציאה מהעיר, שאינם בסוד העניינים, מבקשים לדקור את ריב"ז כדי להיות בטוחים שהוא אכן מת.

על כך מזדעקים רבי אליעזר ורבי יהושע שני תלמידיו של ר' יוחנן, שמוציאים אותו מירושלים בתמיהה: "יאמרו רבן דקרו?!".

שלא תחשבו שהשומרים הם מל"ו צדיקי הדור, מדובר בחברי כנופיית המורדים, ששרפה את מחסני המזון של ירושלים, ובכך גרמו במו ידיהם לרעב הנורא בעיר, המתואר בקינות ובאגדות החורבן.

אצל המורדים, אין סנטימנטים מיוחדים לחיי אדם, והם לא בחלו בחיסולי חשבונות אישיים, שנגמרו בשפיכות דמים.

אך גם אצל אנשים כאלה, היו קווים אדומים, למשמע התמיהה של תלמידי ריב"ז "יאמרו רבן דקרו", מבינים גם השומרים כי יש קווים אדומים.

קו אדום: לא נוגעים ברבנים

אם גופתו של גדול הדור תצא מירושלים כשהיא דקורה, יבינו הרומאים מחוץ לחומות, כי הקו המוסרי האחרון של היהודים נפרץ, ואפילו את הרבנים שלהם הם מוכנים לבזות בשביל המרד. בריוני ירושלים, הבינו את הנקודה הזו, ושמרו על הכלל, שלא חשוב מה קורה, ברבנים אסור לגעת.

הרצח הנורא של ר' אלעזר אבוחצירא, על ידי יהודי חרדי, הוא חמור לא רק בגלל ההשלכה של רצח אדם גדול וקדוש, אלא גם ובעיקר בגלל שיהודי רצח רב. מימי בית ראשון, אז נרצחו נביאים על ידי מלכים, לא נרצח רב על ידי יהודי. אשר דהן, לא רצח רק את הבבא אלעזר, אלא הוא פגע בכבוד התורה של עם ישראל כולו.

הכרסום בכבוד התורה בזמן האחרון, התחיל בהשתלחויות בתקשורות נגד רבנים. בהמשך התווספה לפגיעה בכבוד התורה המעצרים המבזים של הרב דב ליאור והרב יעקב יוסף, נגמר בפגיעה יותר חמורה של רצח הרב והמקובל.

ימים אלו של בין המצרים, ישנה חשיבות גדולה לתקן את מעשה הרצח הזה, בראש ובראשונה על ידי הרמה מחודשת של כבוד התורה וכבוד הרבנים.

==

תודה לשוקי זוהר שסייע בהעלאת הדברים לכתב.