בשבוע האחרון סערו הרוחות בחברה הדתית בניסיון להבין את השינוי במדיניות החמ"ד בהרכב מערכת השעות של בתי-הספר היסודיים. עד כדי-כך רב הבלבול שהמהלך הותקף הן כסימן להתחרדות והן כסימן לחילון.

אך כמי שעוקב אחר מדיניות ראש החמ"ד מזה שנתיים, וכמי שהייתה לו ה"זכות" להיות מראשוני ראשי ועדי ההורים שפגשו בו בתחילת כהונתו, ברור לי שמהלך זה מצטרף לשניים קודמים, ומבטא גישה עקבית והרסנית: מנהלת החמ"ד בראשותו של ד"ר ליפשיץ מתנערת מאחריותה ותפקידה בקביעת מדיניות ברורה ואחידה, ומפקירה החלטות אלו למאבקי הורים המובילים לפירוקם של יותר ויותר קהילות.

הרקע למדיניות זאת היא בהחלטת החמ"ד להכניס אליו את הפורשים שהקימו מסגרות פרטיות וכינו עצמם "תורניים".

במקום לקבוע מדיניות ברורה וכללים מחייבים ומפורטים, ראש החמ"ד בחר בדרך הפוכה. בשלושה נושאים מרכזיים, ראש החמ"ד טשטש את הכללים, הגמיש אותם, וציפה מההורים להתכתש ביניהם ולהכריע בשיטת כל דאלים גבר.

הנושא הראשון הוא בגיוס מורים. ליפשיץ הגמיש את ההגבלות ואפשר הכנסת תקני הוראה ללא תעודות מוסמכות בתקנים חדשים של רבני גנים, רבני יום שישי וכדומה. על משרות אלו אין פיקוח של ממש, אין כללים ותעודות מחייבות והן הפכו לנושא מתמיד של מאבקי הורים על זהות רבנים אלו והיקף התערבותם בבית-הספר

הנושא השני הוא ההפרדה המגדרית. למרות פניות שלי ושל ועדי הורים רבים למנהלת החמ"ד לבירור הנחיות המערכת בעניין ההפרדה המגדרית, ד"ר ליפשיץ התעקש שהדברים יוכרעו בשיטת כל דאלים גבר.

לאחרונה נוספה קהילת ההורים של בית-ספר מורשה בפ"ת, לרשימת הקהילות שליפשיץ פירק סביב נושא זה.

כעת מוסיף ליפשיץ רובד נוסף בהתנערות החמ"ד בקביעת מדיניות. מנהל החמ"ד פירסם כידוע תקנות חדשות בעניין מערכת השעות, והכריז בעל-פה על הציפייה שלו שהמנהלים יתאימו אותו לפי צורכי הקהילה.

אמור מעתה: אם עד היום היו קהילות ההורים עסוקות במריבות ומאבקים על זהות רבני הגנים ורבני יום שישי, ובמלחמות על ההפרדה המיגדרית בבתי-הספר, הרי שכעת הם ימצאו עצמם מתווכחים גם על מערכת השעות.

יש לצפות שבשנת הלימודים תשע"ב, יתפרקו כמה קהילות נוספות בישראל, כמובן הכל לשם שמים.