על רקע הדו"ח החריף של מבקר המדינה שהתפרסם אתמול על הטיפול הלקוי בקשישים סיעודיים, בו הוטחה ביקורת קשה כנגד המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה, התקיים היום (שני) בכנסת דיון מיוחד בנושא בוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ קארין אלהרר ובהשתתפות מבקר המדינה יוסף שפירא.

יו"ר הוועדה ח"כ אלהרר אמרה בפתח הדיון כי הדוח בו דנים הוא "דוח מטלטל". זה דוח שחושף הזנחה פושעת של הקשישים בישראל לאורך שנים. "לצערי נאלץ להזכיר לנו מהם החובות המוסריות שלנו כחברה ומהם עמודי התווך שלנו, כי לפי הממצאים הקשים פה לגמרי שכחנו".

"גולת הכותרת של הכשלים הללו היא אחת – היעדר פיקוח ואכיפה של המשרדים הממשלתיים, ובעיקרם הביטוח הלאומי, על יישום חוק הסיעוד. הדוח הזה חושף התנערות של המשרדים מאחריות באופן שיטתי. שמעתי בקדנציה הנוכחית על לא מעט מהפכות שמטרתן להפחית את הרגולציה, ודווקא בגלל דוחות כאלו עמדתי הפוכה", הצביע אלהרר על עמדתה.

אלהרר מצביע על הרעה חולה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם בדיונים כאן- "הבירוקרטיה המסואבת והעובדה הפשוטה שמשרדים ממשלתיים לא יכולים לעבוד יחד. הדבר הזה ייפתר רק אם משרדים ממשלתיים יכנסו לעובדי הקורה ויממשו את סמכותם כרגולטור באופן המלא ביותר."

המוסד לביטוח לאומי והן משרד הרווחה מתנערים מהאחריות המוטלת לפתחם

מבקר המדינה העיד על הדו"ח כמכונן וחשוב מאוד שחייב לשנות את המציאות העגומה שנחשפת בין עמודיו.

לשם מימוש זכות הייסוד של הקשישים אין די בהקצאת משאבים אלא לפקח על איכות הטיפול ולוודא שהרשויות הרלבנטיות לוקחות אחריות. הן המוסד לביטוח לאומי והן משרד הרווחה מתנערים מהאחריות המוטלת לפתחם. כפועל יוצא מכך הקשישים ובני משפחותיהם נותרים חסרי אונים.

אין מדובר רק בליקוי מנהלי אלא  בליקויים בעלי השלכות חמורות כלפי הקשישים שמגיעים לעתים עד הזנחה, שחמורה במיוחד כאשר מדובר בקשיש חסר ישע שאינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, בריאותו ושלומו. אין מדובר רק בליקוי פסיבי. אחד מכל חמש קשישים נפגע בפועל מטיפול לא מקצועי שאיננו תואם את מצבו הפיזי והמנטלי. זה נתון מזעזע שלא ניתן להשלים עם קיומו. בנוסף, ישנה תופעה חמורה ורחבה של גניבת שעות, זה קורה מכיוון שהקשישים ובני משפחותיהם הם בגדר לקוח שבוי ומוחלש. הממצאים מדברים על הקושי הרב של בני המשפחה שנושאים בנטל הכבד לרבות הנטל הבירוקרטי. למרבית המשפחות את היכולת הפיננסית והרגשית ולא תמיד הילדים גרים באותה עיר.

המבקר קרא כנגד הממשלה וטען כי, "לא יהיה די בתיקון הליקויים אלא יש צורך להוביל שינוי בתודעה המוסרית של ממשלת ישראל ושל כל הגופים שעוסקים בכך."

עוד ציין המבקר כי בניגוד לדו"חות הרגילים בהם האגף המיוחד במשרד שעוסק בפיקוח על תיקון לקויים חוזר למבוקרים לאחר שנה, בדו"ח הזה יתבצע פיקוח על תיקון הליקויים בכל שלושה חודשים.

המצב במשפחות חמור פי עשר ממה שנכתב בדו"ח

בועז עטרה, בן להורים סיעודיים סיפר בדמעות: "המצב שלנו כבני משפחה, חמור פי עשר ממה שכתוב בדו"ח. אתם עדיין לא נמצאים בבירוקרטיה של בן שאבא שלו הגיע לבית חולים עם אירוע מוחי ומאז לא מתפקד. אתם לא מבינים לאן המדינה לוקחת אותנו. העולם שלנו הפוך לגמרי.

ההורים שלנו בנו את המדינה הזו, לא יכול להיות שעובד שהגיע מהפיליפינים יקבע אם מגיע להם גמלת סיעוד. לא יכול להיות שאני אהיה שבוי של חברת השמה. לא יכול להיות שחברת הסיעוד תקבל 55 ₪ ואמא שלי תקבל מתוכם 40. לא יכול להיות שאני בהתנדבות יושב שעות על גבי שעות בטלפון ואענה לאזרחים איך להשיג מטפלת ואיך לבנות תלוש שכר. לא יכול להיות שבתלוש יהיה סעיף נסיעות כשהמטפלת גרה אצל ההורים שלי בבית. לאן היא נוסעת?

אתם פשוט קשרתם אותי ולא נותנים לי שום אפשרות אחרת. ישנם קשישים שמוכרים את ההיתרים שלהם לעובדי ניקיון ומעסיקים עובדים בלתי חוקיים כדי להתקיים. אתם לא איתי בכלל, כמה שהדו"ח הזה חמור אתם פשוט לא מבינים איזה כשל יש כאן."

 

הגשת הדו"ח לוועדה אתמול. (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

כתב אשמה חמור כלפי שר הרווחה

ח"כ מאיר כהן קרא לשר הרווחה לקחת את הדו"ח כמו שהוא ולהפוך אותו לתכנית עבודה. "הלקונה הגדולה היא במתח התמידי בין ביטוח לאומי למשרד הרווחה. 6 מיליארד ₪ זה הון תועפות, אי אפשר להגיד שהמדינה לא עושה כלום, אבל לצערי הפיקוח הוא רפה לגמרי ואפשר לשנות את היחס. בנוסף צריך לקחת אחריות על ההכשרה, המדינה לא יכלה לפתור את עצמה רק בהעברת הכסף."

גם ח"כ איציק שמולי השתתף בישיבה, העיד על כך שכל עמוד בדו"ח- זה כמו אגרוף בבטן.  "הדוח הזה מתאר מסכת של התעללות וייסורים שעוברים הקשישים הסיעודיים כל יום. המערכת מתישה אותם, המחדלים שלה הורגים אותם, והממשלות לא נוקפות אצבע. מול גנבת השעות חייבת להיפתח חקירה פלילית, את מבחני התלות המשפילים והמיותרים חייבים היו לבטל מזמן והכי חשוב להעביר כבר במושב הקרוב את הצעת החוק שלי לביטוח סיעוד ממלכתי שיקל את הנטל הכלכלי שפשוט מפרק משפחות."

"ה דו"ח כואב וחשוב כי הוא מראה לנו איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו חייבים לעשות. זה כישלון של כל ממשלות ישראל לדורותיהם, אמר ח"כ אברהם נגוסה בועדה, והוסיף, "צריך לבדוק ממה נובעת העובדה שהקשישים לא ניצלו את השעות שעומדות לרשותם? מי צריך להיות האחראי על הכשרת הקשישים? אם חברות הסיעוד לוקחים סתם אנשים מהרחוב ונותנים להם לטפל בקשישים זה דבר פלילי."

ח"כ מירב בן ארי הגביה גם היא על הדו"ח, וטענה כי הוא "דוח קשה ומורכב. 1 מכל 5 קשישים נפגעים מהטיפול של הביטוח הלאומי, שמענו על "גניבת שעות" של עובדים, על הקושי הגדול של המשפחות להתמודד עם הטיפול בקשישים ובעיקר על קהל שבוי ומוחלש. האנשים האלו הם אלו שהקימו את המדינה שלנו כשהיו בשיא כוחם ולנו כחברה יש חוב מוסרי כלפיהם שאף קשיש לא ישאר חסר אונים וללא טיפול ותמיכה".

בביטוח לאומי עובדים על מכרז חדש שייתן את המענה להרבה מהכשלים שהוצגו בדו"ח

נציגת המוסד לביטוח לאומי בדיון, אורנה זמיר- מנהלת אגף הסיעוד, הגיבה לטענות הקשות כי הם,  "עובדים על מכרז חדש כדי לתת מענה להרבה מהכשלים שהוצגו בדו"ח. בחוק ההסדרים האחרונות, נקבע שזה יהיה תחת החשב הכללי אז זה קצת עיכב את זה אבל השר דוחף לקידום המכרז. זה יקבע התנהלות נכונה יותר מול החברות. הוא יסדיר גם את ההכשרה של המטפלות.

עוד הוסיפה זמיר כי, המוסד נקט הרבה צעדים בשנים האחרונות כדי לשפר את המצב. יש בעיות שלא יפתרו דרך המכרז כמו מטפלות שמשחקות עם השעות. סיימנו פיילוט של חובת רישום נוכחות בצורה אחרת ולא לאלץ את הקשיש לחתום על טופס, אלא העובדת תצטרך לעשות את זה דרך מוקד טלפוני. אנחנו מקווים שזה יצמצם את הנושא הזה. חייבים לבנות מערך חדש של בקרה על מנת לוודא שהטיפול ניתן לקשיש כפי שאנחנו מצפים. יש לנו מערך מתנדבים שעושים ביקורי בית כפתרון ביניים, אבל צריך מערך בקרה על ידי אנשי מקצוע."

ח"כ מאיר כהן בתגובה, "לא צריך שום מכרז, צריך רק לוודא שמיישמים את הסעיפים של המכרז הקיים. הדו"ח הזה לא סיפור של כסף אלא סיפור של אחריות."

יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר סיכמה את הדיון: זו לא רק החובה שלי כיו"ר הוועדה אלא החובה שלנו כאזרחים לדאוג שהמצב הזה ישתנה, אין מצב שאנחנו נאפשר שבשנת 2035 המצב יהיה גרוע פי 2. אנחנו צריכים תכנית סדורה. המצב החוקי היום נכון לפני 30 שנה, מכיוון שיש תמורות כל הזמן אנחנו צריכים לדעת לצפות פני עתיד. אי אפשר להתעורר אחרי 30 שנה. צריך תיקון ליקויים שימנע את הצורך מהקמת ועדות על גבי ועדות.