משה פייגלין: קחו חלק במאהלי המחאה נגד מחירי הדיור

השבוע עמד בסימן מחירי הדירות בישראל

מי שאחראי יותר מכל אדם אחר החי כיום בישראל, למחירי הדירות המטורפים הוא נשיא המדינה – שמעון פרס – שושבינו הראשי של הסכם אוסלו.

ההסכם הנואל ההוא – יסודו בשקר. ההסכם קבע שלב הארץ שייך לעם אחר וצמצם את כל עתודות הבניה של ישראל לאזור המרכז. כך נותקה מדינה שלמה מעתודות הקרקע האמיתיות לבניה.

מי שהוביל את שלילת הלגיטימיות מהסכמי אוסלו, היתה תנועת 'זו ארצנו' שההישג הגדול ביותר שלה היה אמירת האמת החקוקה בשמה – 'זו ארצנו'. ציבור עצום שיצא לרחובות הראה שפרס וחבורתו לא ייצגו את העם – ודאי שלא את רובו.

אולם משקיבלו עליהן ממשלות הליכוד שעלו לשלטון על גלי המחאה, את הסכמי אוסלו, הפכו ההסכמים הללו ל"בלתי הפיכים" והוטמעו בכל תוכניות המתאר והבניין העתידיות. גדר ההפרדה סימנה בפועל את הגבולות מבלי לקבל על כך אישור מהציבור.

על אף כל זאת, המשיכה הבניה בשטחן המצומצם של ההתנחלויות הקיימות לספק אחוזים ניכרים מעתודות הבניה למגורים בישראל, כפי שמראה תחקיר העיתון 'גלובס'.

אלא שאז הגיע ההקפאה והורידה את השיווק לבניה ביש"ע כמעט לאפס.

ניתן להראות את הקשר הישיר בין שקר אוסלו והקפאת ההתנחלויות, למצוקת הדיור ההולכת וגוברת היום בישראל.

לשנות את כללי הנדל"ן

מצוקת הדיור בישראל נובעת מכך שלמדינה יש מונופול כמעט מוחלט על הקרקעות. זהו למעשה מצב הפוך לרצון הבורא שציווה לחלק את קרקעות הלאום בהגרלה לכל משפחות ישראל, עם כיבוש יהושע וצייד את עמו בכללי שמירה ונאמנות קפדניים מאוד בין האדם היהודי לנחלתו.

בישראל – האדמה שייכת לממלכה, כמו אצל פרעה וההיפך מאשר אצל יהושע.

מנהל מקרקעי ישראל הוא מונופול ללא שום פיקוח, שמסיבות השמורות עמו – אינו משחרר קרקעות לבניה ומגדיל כל העת את הפער בין התחלות הבניה לבין מספר משקי הבית המתווספים בכל שנה.

פתרון אמיתי צריך לשנות מצב זה מן היסוד, למצוא דרך להעביר את הבעלות על הקרקעות לידי הציבור ולתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. כשהשוק חופשי, אזי במקום בו יש קונים יש גם מוכרים ולא כמו היום כשהשוק הוא למעשה של קונים בלבד.

מחאת הדיור היא הזדמנות

למעשה מחאת האוהלים היא במובן מסוים הענות לקריאתנו: "דרישה ציבורית בעזרת הפגנות והעלאת הנושא על סדר היום, תוך מעקב קבוע אחר טיפול הממשלה בבעיה, תניע את הממשלה לפעולה אמיתית שתביא בע"ה לפתרון המשבר." (מתוך דברי הסיכום בדף העמדה של מנהיגות יהודית)

הויכוח האם השמאל מנסה להשתמש במצוקה זו כדי לפגוע בשלטון הליכוד, הוא חשוב, אבל לא רלוונטי מבחינתנו. המצוקה היא אמיתית והפתרון נמצא בידינו. התובנה שצריך להגדיל באופן משמעותי את היצע הדירות נקלטה בדרג רה"מ ושר האוצר שקראו את דף העמדה שפרסמנו. אולם עדיין לא נוצר הלחץ הציבורי שיפנה את הבנייה לאזורים בהם נמצא הפתרון.

אזורים אלו נמצאים היום תחת הקפאת בנייה מטעמים פוליטיים. כאשר מיכאל פואה ביקר במאהל המחאה והסביר לציבור שהיה במקום (בעזרת המגאפון שניתן לו על ידי המארגנים, וחלוקת החוברת שמנהיגות יהודית הוציאה) שהפתרון למצוקה נמצא בשיפולים של הרי יהודה והשומרון, הוא זכה לתגובה חמה ואוהדת

היו כמובן גם כאלו שלא אהבו את הרעיון, אך הם היו מעטים וחסרי משמעות. עלינו לנצל את המחאה ולנתב אותה לפתרונות אמיתיים. קריאתו של חברנו ראש מועצת השומרון מר גרשון מסיקה לרה"מ לפתור את מצוקת הדיור על ידי בנייה ביהודה ושומרון, היא דוגמא מצוינת לדרך בה צריך לפעול.

בזמן משאל המתפקדים על גוש קטיף, כשהיינו במצוקה, פנינו לציבור ובקשנו את עזרתו – נענינו באהבה. עתה המצוקה משותפת לכולנו, זו ההזדמנות לפעול במשותף לטובת עם ישראל.

==

משה פייגלין הוא ראש 'מנהיגות יהודית' בליכוד. המאמר פורסם במסגרת העדכון השבועי של התנועה.