בורות מדעית ובורות פילוסופית

במאמץ נואש להציל את החילוניות משיפלותה פרופ' יובל נח הררי אחז בעמדה מתנשאת ("האמת החילונית, ידיעות אחרונות 31 אוג' 17), השופטת-כל כאילו העולם ומלואו הם נחלתו הבלעדית, והציע לחילוניים לחדול התקפה על השאיפה להקנות כמה יסודות יהודיים במערכת החינוך ובמקום זה להציע ערכים 'אחרים'.

ראשית, מגיעה לו תודה עמוקה על הגדרת הצבור החילוני כ'אנשים שלא מאמינים באלוהים, שלא שומרים שבת, שלא אוכלים כשר', יוצא ב"ה שהרוב המוחץ של מדינת ישראל אינו חילוני, ועל פי אחד מערכיו הנערצים על ידו, הערך הדמוקרטי, עליו להתכופף בפני כל ערך דתי!

תוך שימוש מעוות לחלוטין במשל 'העגלות' ששימש להשוואה בין הערכים המקובלים על הצבור הדתי ובין אלו המקובלים על הצבור החילוני, במהלך השיחה שבין החזון איש ובין בן גוריון, הוא התאמץ להראות שהעגלה החילוניות אינה ריקה.

כנראה שהלוגיקה אינה תחום בו מתמחה פרופ' הררי

ובכן אמרתי מעוות, משום שבויכוח בין שתי דמויות אלה הדיון נסב סביב מה כל אחת מהן מכילה מבחינה יהודית, אבל מרגע שאדם מגדיר את עצמו כחילוני, בהכרח עגלתו ריקה מערכים יהודיים! כנראה שהלוגיקה אינה תחום בו מתמחה פרופ' הררי. ולמעשה הוא בעצמו מאשש טענתי, שהרי כערכים 'חילוניים' הוא מונה ששה: האמת, החמלה, השוויון, החופש, האומץ והאחריות. כל יהודי בר דעת עומד משתומם מול חוסר ההבנה היסודית של איש זה. הלא אין בששת הערכים האלה כל ערך יהודי (לפחות בימינו) כי כל גוי עלי אדמות השואף למינימום מוסר, מאמץ רעיונות אלה כעקרונותיו, אז עגלתך ריקה מתוכן יהודי – מר הררי!

ואם תעיז להשיב שערכים אלה מקובלים גם בעולם היהודי הדתי (ואכן נכון הדבר), אז בזה תסתור את עצמך, שהרי הנך טוען בספרך שהדתות לא תרמו דבר, וא"כ תצטרך להודות שהן תרמו את הערכים החילוניים בהן אתה מתיימר לדגול!

היית מקבל אצלי אפס בבחינה

אבל דבריך חמורים לאין ערוך מזאת. הלא כעטור בתואר אקדמי מכובד, אתה מתיימר להיחשב איש מדע, מבלי להבין שהיסטוריה אינה מדע בכלל, אלא צורת הסתכלות סובייקטיבית שלא יהיה לה מעולם ערך של מדע. שהרי מסקנות נחשבות מדעיות רק אם הן ניתנות לבדיקה, ועל זה אתה חוזר להדגיש בספרך ובמאמרך, ובהיסטוריה שום דבר לא ניתן לבדיקה, כי הכל עבר וחלף לו!

בניגוד לך, אני מתמטיקאי במקצועי, על תקן זה, סטודנט המפגין חוסר הגיון משווע כזה היה זוכה לאפס מוחלט בבחינה בלוגיקה!

דיון פילוסופי ירוד

ועתה להיבט ההגותי. אינך מהסס להצהיר ש'המחויבות הראשונה של בני אדם חילונים היא לערך האמת. החילונים לא מבלבלים בין אמת לבין אמונה, ועבורם האמת מבוססת על עובדות, ראיות ותצפיות'. לא אוכל כ"כ לומר ההיבט הפילוסופי, כיון שהרמה האינטלקטואלית שאתה מפגין היא כה ירודה, שאינני יודע איך אוכל לכנות דיון בדבריך 'דיון פילוסופי'.

אפשר ללמד עליך זכות, הנך בא ממדעי הרוח, ולכן אתה משלה את עצמך שיש במדע הכרת ה'אמת', ובורות כזו מאפיינת רק מי שלא עסק מימיו במדעים מדוייקים. כי באלו האחרונים, אין אחד שיעיז להעלות על דעתו שיש במדע אפשרות להשיג אמת כלשהי. איזו ילדותיות מצדך! מהפילוסופיה הקאנטיאנית ועד הפנומנולוגיה האחרונה, כל הזרמים הפילוסופים הצליחו לנפץ כבר את המושג הזה שאתה קורא לו 'אמת' ולשלול את אמיתותו ואת יכולת האדם להשיגו.

ערך בלתי ניתן להשגה

אמנם זה יהיה מצידי קצת לא הגון, אחרי ששללתי ממדעי הרוח את המעמד של 'מדע', שאסתמך עליהם כדי לסתור דבריך. ואכן, אינני זקוק להם בכלל, בפיזיקה, עיקרון האי וודאות של הייזנברג כבר ניפץ לרסיסים כל יכולת אנושית להכיר אמת כשלהי. ובמתמטיקה עיקרון אי ההכרעה של גודל, גם ניפץ אפשרות זו בכל תחומי הלוגיקה המדעית!

הנך רואה שהערך העליון הראשון בו נפנפת הוא בלתי בר השגה וכולו אשליה, אשליה שאפשר להטעות על ידו רק בורים במדע. אם היית ניחן בהשכלה מספקת, היית יודע שממציא המכניקה הקוונטית, נילס בור, היה רגיל להדגיש שאין כל יכולת להתייחס לאובייקטים בפני עצמם, אלא רק ל'תופעות'. ובאשר למחיצה שהקמת בין אמת לאמונה, אינשטיין שהיה קצת יותר מבין במדע ממך, לא היסס להודות ש'להאמין שקיימים חוקים בסיסיים המנהלים כל דבר בטבע, מושתת גם הוא על סוג מסויים של אמונה'.

מה יעשה הררי אם לא נכיר בערכיו?!

ולגבי חמשת ה'ערכים' האחרים של העולם החילוני, לא נתחיל במשא ומתן מהשוק כדי להוכיח שכולם ערכים שצמחו בתודעה האנושית כולה מתוך התודעה הדתית התורנית והאמונית, המגועלה ובזויה בעיני פרופ' הררי. כשקיבלנו אותם על עצמנו בהר סיני.

גם לא נתחיל בדיון פילוסופי, בו קל היה לי לצטט את סרטר ששלל כל מושג של ערך, באשר הוא נחשב כזה רק מתוך הסתכלות סובייקטיבית. בלשון פשוטה יותר: כדי שהתנהגות תיחשב 'ערך' היא צריכה להיות מוכרת ע"י אחרים. לכן נשאלת שאלה: מה יעשה הררי אם לא נכיר בערכיו?! במה ייחשבו ערכים? בעיניו הוא?!

בנוסף לכך, כל מהותם של 'הערכים' משובשת אצלו. 'חמלה' ו'אחריות' דורשים קולקטיב כשלהו כדי שיחשבו כערכים. והלא חוסר האמונה והחופש בהם הוא דוגל שוללים התחשבות בכל קולקטיב שהוא, כיון שכל קולקטיב כובל ולכן שולל חופש! גם לגבי המושג חופש, הוא נזהר לא להשתמש במונח המקובל של 'חירות', כי אז היה נתקל ביציאת מצרים שלא הייתה קיימת לדעתו. כמובן נשאלת השאלה, אם יציאת מצרים לא הייתה קיימת, איך ובמה הוא יהודי?!

ואם נמשיך בנוגע למושג החמלה. איך מחילים אותה על טרוריסט. מושג כמו חופש לאיש העולם התחתון הוא הרס החברה והמוסר. ערך השוויון שמשתמשים בו הרבה הוא מטבע שחוק מהחילוניות המרקסיסטית-בולשביקית. וגם מתמיה של'אומץ' הוא קורא ערך. וכי חסר אומץ לשהידים?! אין לאומץ כל ערך אם לא יוגדר היעד של אומץ זה. ובינינו ובין עצמנו, מי גילה יותר אומץ, היהודי המאמין שנכנס לכבשן האש במשך אלפי שנים כדי להגן על אמונתו, או החילוני כמוך שהיה משתמד ללא כל היסוס כפי שעשו רוב חבריך האקדמאים בספרד הנוצרית של איזבלה?!

הפכת את העגלה

נסיים את הכל בהצהרה נוספת של איינשטיין, שאם יפנים אותה, אין לי ספק שתועיל לו מעט ותוציא אותו מבורות ומפרימיטיביות אינטלקטואלית כרונית: 'כל המעורה באופן רציני בשיטה זו של מחקר, אינו יכול להימלט מהוודאות ששכל מסוים מתגלה דרך חוקי העולם – שכל הרבה יותר עליון מזה של האדם, בפניו, אנו שחקנים צנועים, ומחויבים להרגיש ענווה'. וקצת מענווה זו לא תזיק לו.

אין פלא ששונא ישראל כאובמה שיבח את ספרך, אין לנו סימן ברור יותר מהרקבון שחרוז בדבריך.

פרופ' הררי, העגלה שלך אינך רק ריקה, אלא אף הפכת אותה!

==

הרב ד"ר אליהו זייני הוא ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה.