לפני כארבעה חודשים הודיעה רבקי הישראלי, על החלטתה להתגרש מבעלה יהודה הישראלי, הפצוע הקשה ביותר ממבצע 'צוק איתן'. הפוסט בו הודיעה הישראלי על החלטתה עורר עניין רב ברשת והצליח לגרוף אלפי שיתופים, תגובות והודעות תמיכה ובקורת.

כעת, כשהיא בגיל 26 ואם לשניים (צוריה 4.5 וארז 3), מסבירה הישראלי לראשונה את הקושי שקדם להחלטה ואת הצורה בה קיבלה את תגובות הגולשים.

"בחרתי בחיים"

בראיון שהעניקה בסוף השבוע האחרון למוסף '7 ימים' של 'ידיעות אחרונות', סיפרה רבקי כי "אני מרגישה שזו בחירה בחיים. בחרתי שלא להישאר במקום של העצב וההישרדות. בחרתי להעניק לילדים שלנו חיים של שמחה, ואמא שקמה בבוקר עם חיוך והולכת לישון בלילה בידיעה שהיא עושה את הכי טוב שאפשר בשבילם. בחרתי עבורם חיים נורמליים בתוך מציאות לא נורמלית".

על הרגע בו גמלה בליבה ההחלטה להתגרש, סיפרה רבקי כי "אפשר להגיד שהמחשבה התחילה כשהוא התעורר והבנתי שזה לא הוא, וייתכן שזה מה שיקרה בסוף הדרך. בתחילה זה היה תהליך פנימי לבדוק אם אני שלמה עם הבחירה, אחר כך לראות אם אני מסוגלת להכיל את התגובות למעשה, ומאוחר יותר לשתף את הרב של יהודה ואת המשפחה בהחלטה".

כשנשאלה האם היא לא חוששת ממצב בו הוא יתעורר ויחזור מלעצמו השיבה רבקי: "זה עבר לי המון בראש. ברוב הזמן נאחזתי בזה כדי להישאר. אבל לאט לאט הבנתי שאי אפשר לבנות חיים על סמך משהו שאולי יקרה ואולי לא. צריך לבנות את החיים לפי מה שנראה עכשיו הכי טוב לי ולמשפחה שלי. לפי מה שבנקודת הזמן הנוכחית נראה לי הכי נכון. יכול להיות שבעוד עשר שנים יהודה יתקדם ויחזור לתפקד באיזושהי רמה, אבל כשאתה מקבל החלטות, הן לא על סמך מה שיהיה".

הפוסט שפרסמה בצאתה מבית הדין הרבני

זה לא היה שמח

על ההרגשה של "הרגע שאחרי" בו יצאה מבית הדין אמרה רבקי: "זה לא היה שמח. זה מאוד מורכב. כי היה פה ויתור, ולמרות שאני שלימה איתו ויודעת שהוא הבחירה הכי טובה בשבילי ובשביל הילדים, הפציעה של יהודה לא נעלמה מהחיים שלנו. יהודה קיים. הוא אבא של הילדים והוא היה ויהיה חלק בלתי נפרד מהעתיד שלנו".

"עצוב שאנשים העזו לשבת בבית ולהגיב"

על התגובות שהאשימו אותה בבגידה בבעלה אמרה רבקי כי הקרובים אליה נעלבו יותר ממנה: "לקחתי את זה פחות קשה מחברות שלי ומאנשים קרובים שנעלבו בשמי. לא התגרשתי כדי לקבל תמיכה או ביקורת, בוודאי לא כדי לעורר דיון וירטואלי. הייתי במקום שלם עם עצמי ועם הבחירה שלי, לכן לא כל כך הושפעתי מכל תגובה. זה לא היה נעים, אבל זה לא טילטל אותי. כשפירסמתי את הפוסט, אנשים לא הבינו למה ראיתי לנכון לכתוב את זה. הם לא הבינו שממילא הסיפור מוכר והדברים היו מתפרסמים ואם לא הייתי מביאה את הצד שלי, כל אחד היה לוקח את זה לאן שהוא רוצה".

"היה לי עצוב שאנשים העזו לשבת בבית ולהגיב בלי שום הבנה שהם בעצם לא מבינים כלום. היה לי עצוב שאנשים הרשו לעצמם לשפוט בלי שנחשפו לכל מה שעבר עלינו. אבל אני לא כועסת או פגועה. אני נושאת באחריות על הבחירה שלי ועל המשמעויות שלה. היו אנשים שלקחו קשה את הקטע של אלוקים בפוסט. הם שאלו, למה הפלת את זה עליו? הרי לא התגרשת בגלל אלוקים אלא בגללך. ואני לוקחת את זה על עצמי כמובן, אבל מאמינה שאלוקים היה איתי גם ביכולת לבחור. כאדם מאמין לא יכולתי שלא לראות את אלוקים בכל הסיפור הזה".

על דרכה החדשה ועל העתיד אומרת רבקי כי "כל מה שאני יודעת כרגע הוא שהקדוש ברוך הוא פתח לי פתח. הלכתי דרכו, ומפה והלאה הדרך ארוכה. אחרי שלוש שנים של קושי וכאב, יש בי מקום שרוצה לחזור לשמחת החיים הפשוטה, התמימה. לפעמים אני מסתכלת על הילד הקטן שלי ואני אומרת לעצמי, אם הוא יכול להיות בסיטואציה הזו עם כזו פשטות, כזו שמחת חיים, גם אני יכולה".