מה למדנו מהמחקר על שוק העבודה הסרוג?

וזכינו לעסוק בחינוך מתוך רוב שמחה

לימודי ההוראה שלי היו הדבר האקדמי הראשון שעשיתי אחרי סיום השמינית.  אדם חכם ממכללת הרצוג אמר לנו אז, חבורת בינ"שים צעירה, את הדברים הבאים: "תעשו עוד תואר אקדמי מחוץ לתחום החינוך, על מנת שתמיד תהיה לכם אופציה נוספת. בהוראה, לא נכון להיות מתוך אין ברירה, אלא מתוך בחירה". בהתאם לכך, דאגתי שברשימת השכלתי יש לא רק תואר בחינוך, אלא גם בתחומים אחרים.

בשעה שכל בני משפחתי משמשים בתפקידים כלכליים במגזר העסקי, הייתי הכבשה השחורה שהלכה לתחום החינוך. בכל מפגש משפחתי עדיין שואלים אותי: "שמוליק, מתי סוף סוף תמצא עבודה?"- מבחינתם, מה שאני עושה זו לא עבודה אלא התנדבות…

הסרוגים מעדיפים חינוך, בריאות וסעד

השבוע פורסם מחקר על נתוני התעסוקה והשכר של הציונות הדתית. הנתונים במחקר שנערך על ידי אריאל פינקלשטיין עבור תנועת נאמני תורה ועבודה, מראים כי השכר החודשי הממוצע של גברים בוגרי החינוך הממלכתי גבוה ב-20.4% מזה של גברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, ואילו השכר החודשי הממוצע של נשים בוגרות החינוך הממלכתי גבוה ב-13.5% מזה של נשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי. בעוד שהשכר הממוצע של גברים שאינם דתיים עומד על 13,423 ₪, אצל בוגרי החמ"ד השכר הממוצע הוא 11,148 ₪.

זאת ועוד, בוגרי החמ"ד מתבלטים בשלושה ענפים כלכליים. ענף החינוך הוא הענף הבולט ביותר: 19.3% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה עובדים בענף החינוך, לעומת 9% מקרב בוגרי החינוך הממלכתי (פי 2.15). שני ענפים נוספים שבהם ניתן לראות השתלבות גבוהה מן הממוצע של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הם ענף הבריאות, הרווחה והסעד וענף המינהל הציבורי: 9.5% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה עובדים בענף הבריאות, הרווחה והסעד לעומת 6.5% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.47), ובענף המינהל הציבורי עובדים 10.5% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי בשוק העבודה לעומת 7.2% מבוגרי החינוך הממלכתי (פי 1.45).

להגיע לחינוך מתוך בחירה

באופן אישי, אני מאמין בעליונותו של תחום החינוך ובחשיבותו הגדולה שעולה על כל תלוש שכר. השיעור הגבוה של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתחומים של חינוך ועשייה ציבורית, אשר מתאפיינים גם בשכר נמוך, תואם ככל הנראה לתפיסות הערכיות של החינוך הממלכתי-דתי ושל החברה הדתית-לאומית. ואולם, דבר אחד אנו  צריכים לוודא: שמי שמגיע לחינוך ולשדה הציבורי, עושה זאת ממקום של בחירה. אנחנו צריכים אנשים עם ציונים מעולים בעלי תארים מתקדמים שבוחרים לכתחילה לחנך את הדור הבא.

לעומת זאת, מי שבא לחינוך כי לא מצא שום דבר אחר, כי זה נח (וזה ממש לא), או כי הציונים שלו איפשרו לו להתקבל רק למכללה להוראה- עדיף שלא יבוא. מבנה לימודי ההוראה המשולבים עם לימודי ישיבה או מדרשה, עשויים להעצים את יכולת הכשרת המורה, אך עלולים להכניס למערכת כאלה שאינם מתאימים, אלא מצאו דרך קלה לתואר.

העובדה שאחוז הציונים הדתיים הנמצאים בתחום החינוך ובשירות הציבור, גדול מזה שבציבור הכללי, הינה סיבה מצויינת לגאווה. תרומתו של אדם לעולם אינה נמדדת לפי תלוש השכר אלא לפי מקצועיותו, מומחיותו והתמדתו. מי שהגיע לתחומים אלה  ממקום של ידע, השכלה והצטיינות, ודאי יראה ברכה רבה יותר במעשיו. גם העולם יתברך בזכותו.

==

שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה.