היום בכנסת: חוק החרם עולה לקריאה שניה ושלישית

מליאת הכנסת תצביע היום (ב') בקריאה שנייה ושלישית על הצעת החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, של חברי הכנסת זאב אלקין וח"כים נוספים.

הצעת החוק קובעת אחריות אזרחית (ולא פלילית) על כל אדם או ארגון המפרסם קריאה להטלת חרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על מדינת ישראל .

על פי הצעת החוק, יהיה הנפגע רשאי לתבוע את המפרסם בגין הנזק שנגרם לו. בנוסף, יהיה רשאי בית המשפט לחייב את עושה העוולה בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק.

סנקציה נוספת היא מניעת השתתפות המחרימים במכרזים למכירת מוצרים ושירותים של המדינה. כשבנוסף לא ייחשבו המחרימים כמוסד ציבורי לעניין מס הכנסה, וכן לא יהיו זכאים לקבל כספים מהמועצה להסדר ההימורים, ולהטבות לפי חוק עידוד השקעות הון או כל תמיכה אחרת מתקציב המדינה.

החוק מעורר בעיות חוקתיות ומשפטיות, בשאלה האם הוא עומד בכללי המשחק הדמוקרטיים. בשעות האחרונות מתנהלים דיונים בין יו"ר הכנסת והיועץ המשפטי של הכנסת, אייל גבאי, בשאלה האם ניתן להעלותו להצבעה. נראה שבסופו של דבר החוק יעבור בכנסת, בעיקר לאור העובדה שועדת החוקה כבר אישרה אותו לפני כשבועיים.

למנוע חרם תרבותי ואקדמי

מטרת החוק, היא למנוע מארגונים שמאל, בעיקר, לקרוא ולהוביל חרם על ישראל או על ההתיישבות ביהודה ושומרון בעולם.

בשנים האחרונות, בעיקר בעידוד ארגוני שמאל, החלה תופעה של חרם על מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון, בעיקר במדינות מערב אירופה. כתוצאה מכך, שקלו מספר מפעלים לעזוב את איזור התעשייה ברקן בשומרון, ולעבור למקומות אחרים, בתוך תחומי הקו הירוק.

החרם האחרון שקיבל כותרות הוא חרם האמנים על היכל התרבות באריאל, שזכה לביקורת ציבורית נוקבת ולאיום בהסרת תמיכה ממשלתית מתיאטראות שיסרבו להופיע בעיר. חרם האמנים, היה הזרז שהוביל לקידום הצעת החוק ולתמיכה הנרחבת בו.

חרם מסוג שלישי הוא החרם האקדמי הן על ישראל, בדמות חוקרים או אוניברסיטאות שמסרבות לשתף פעולה עם אנשי אקדמיה ישראליים, בעיקר באנגליה. גם את המרכז האוניברסיטאי באריאל, ביקשו בעבר להחרים.

בשמאל מגנים את החוק

חברי כנסת מסיעות העבודה, קדימה, מרץ והסיעות הערביות התנגדו בתוקף לחוק, וטענו כי החוק אנטי חוקתי ופוגע באושיות הדמוקרטיה. גם קדימה, שבשנה שעברה תמכה בחוק, החליטה להסיר את ידיה מתמיכה בו וככל הנראה תתנגד.

יו"ר גוש שלום, אורי אבנרי, לא הסתיר את הפחד שלו מהחוק: "אם יעבור החוק, תיהפך פעולה צרכנית לגיטימית וחיונית זאת לבלתי חוקית. אנו נהיה חשופים לתביעות משפטיות של מתנחלים וחברות התנחלותיות אשר יוכלו לרוקן את קופתנו ולשתק את פעילותנו."

לעומתם, חברי הכנסת מהליכוד, הבית היהודי, האיחוד הלאומי וישראל ביתנו, תמכו בחוק וטענו כי על המדינה להגן על האינטרסים שלה ולמנוע מחברות וגופים ציבוריים, להטיל חרמות על מוסדות המדינה ועל גופים שונים או על אזורים המצויים בשליטתה של מדינת ישראל, אך ורק בשל זיקתם למדינת ישראל.

יצוין, כי הצעת החוק המקורית, דיברה על כך שגוף שיפרסם קריאה להטלת חרם  על מדינת ישראל, יואשם בעבירה פלילית. אולם, במו"מ בין חברי הכנסת המציעים למשרד המשפטים, סוכם על עוולה אזרחית בלבד.