הרב שלמה אבינר בהתייחסות ראשונה לחשיפת 'סרוגים' כי רווקות מבוגרות הן העומדות מאחורי המודעה הקוראת לגברים נשואים לשאת אישה שנייה.

כותבי המודעה מביאים שלוש סיבות כדי לשאת אישה שנייה: 1) מצוקת הנשים המבוגרות. 2) הנצחון הדמוגרפי. 3) להציל את הגברים מעבירות. ושלושת הנימוקים האלה לא שייכים.

לגבי הטיעון הדמוגרפי, ודאי שאנחנו רוצים הרבה ילדים בעם ישראל, אבל אסור להתייחס לאשה כמכונה לעשיית ילדים. האישה לא צריכה לפתור את הבעיה הדמוגרפית. זה נכון, שהיא רוצה ילדים מתוך תשוקה פנימית, והתשוקה הזו מולידה ילדים, אבל אי אפשר להסתכל עליה כמכונה.

האישה היא לא מכשיר לסיפוק גברים

לגבי הצלת הגברים מעבירות של הרהורים וכו'. הם כנראה מתכוונים לגברים שמשתעממים עם הנשים שלהם והולכים לרעות בשדות זרים. גם כאן אנחנו אומרים שאישה היא לא מכשיר בשביל הגבר לסיפוק יצרים. אשה זה יחס של כבוד, הערכה, חיבה וכו'. נכון שיש בנישואים גם קשר גופני, אבל זה לא העיקר.

הטיעון הזה מזכיר לי את הכנסיה הפרוטסטנטית שהתירה לכמרים שלה להתחתן, כדי להציל אותם מהכשלונות של הכמרים הקתוליים. האם אשה זה בשביל להתגבר על יצרים?! חלילה. אם יש לבעל יצרים, שיעשה תשובה.

הוצאת דברים מהקשרם

גם פתרון למצוקת הרווקות לא ייעשה על ידי נישואים לגבר נשוי. שתי נשים בבית אחד זה מתח. לא במקרה התורה אומרת "כי יהיה לאיש שתי נשים, האחת האהובה והאחת שנואה".

הארגון מביא מקורות גם של הרב עובדיה יוסף, שחרם דר' גרשום, לא חל על ספרדים. זה אמנם נכון שהרב עובדיה יוסף מזכיר את זה, אבל הוא לא אמר את זה הלכה למעשה. בקיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, ובשובע שמחות של הרב עובדיה יוסף הוא לא מזכיר שמותר.

הרב דב שטיין בעד לשאת שתי נשים: הגבר הוא לא רכוש בלעדי של האישה

אי אפשר להוציא מתוך דיון הלכתי, היתר של מקרים חריגים. ישנו היתר לשאת אישה שנייה, במקרה של אישה חולת נפש שאינה כשירה לקבל גט, או אישה שבעלה רוצה לגרשה והיא תובעת סכומי עתק שלא מגיעים לה. על המקרים האלה דיבר הרב עובדיה יוסף. אבל מעולם לא שמענו שהוא התיר באופן גורף לשאת שתי נשים.

בכלל, איך ר' גרשום מאור הגולה, אוסר לשאת אישה נוספת, אחרי שבתורה מובא שמותר? מתרץ הרב צבי יהודה, ששתי נשים הן אחת אהובה ואחת שנואה. מה מסופר על שרה והגר, איזה מתח היה בין רחל ולאה. אז אם יש מתח, למה בכלל להתחתן עם שתי נשים? כי הייתה סיבה מיוחדת יוצאת דופן.

ההיסטוריונים אומרים שהיהודים לא לקחו שתי נשים אלא במקרים נדירים מאוד. הדיון לא צריך להיות האם חרם דרבנו גרשום מתייחס גם לספרדים ותימנים או לא, אלא למה שקרה בשטח, ובאמת לא התחתנו. גם אם אומרים שבתימן נשאו שתי נשים, זה לא אומר שבתימן לא היו נשים אומללות. אני רוצה לראות אשה שתסכים לאשר דבר כזה, להכניס עוד אישה הביתה?! זה לא אנושי.

להתגמש ולא להיות בררנים

הרווקות המבוגרות, זו בעיה, אבל ההצעה הזו היא לא הפתרון. צריך לשבור את הראש כדי לחפש גברים רווקים שרוצים להתחתן. נכון שרווקים מבוגרים אין הרבה, אבל יש גם אלמנים וגרושים שלא אשמים בגירושין. לא אבדה תקוותינו.

מי שמבוגר לא צריך להיות בררן, וגם הרווקות צריכות להתגמש קצת. באה אלי פעם אישה ואומרת, מצאתי בחור טוב, אבל הוא רוצה שאני אהפוך לחב"דניקית. אז אמרתי לה, עדיף להיות חב"דניקית נשואה על פני קוקניקית רווקה.

היום, בקושי אדם מסוגל לשמח ולמלא את חובותיו כלפי אשתו. הוא בקושי מצליח להבין ולעזור לאשה אחת, והרוב כמעט ולא מצליחים מחוסר יכולת או מחוסר חינוך להסתדר עם אישה אחת, אז יקחו שתי נשים?!

הדבר הזה לא מציאותי.