סרט לאחרי ט' באב: דנקרק • הורג את המלחמה

דנקרק

בתחילת מלחמת העולם השנייה, נשלחו לצרפת מאות אלפי חיילים בריטים. במאי 1940, כתוצאה ממתקפת בזק של הגרמנים על צרפת וקריסת קו ההגנה הצרפתי, מצאו עצמם כ- 400,000 חיילים בריטים נצורים וחסרי אונים על רצועת חוף ליד העיירה דנקרק.

מסיבות שאינן ברורות עד היום, השהה הצבא הגרמני את המתקפה הקרקעית על רבבות החיילים הבריטים חסרי האונים והסתפק בהפצצות מן האוויר על הכח החשוף וחסר ההגנה.

כדי להיחלץ ממצב עגום זה, הוציא לפועל מפקד הכח העצום הזה, הגנרל גורט, את מבצע "דינמו" – מבצע חילוץ אדיר בו פונו לאנגליה תוך שבוע ימים כ-340,000 מחיילי הכח על ידי יותר מ-900 אוניות, יאכטות וסירות קטנות של אזרחים בריטים שגוייסו בצו חירום, הגרסא הבריטית למכונית המגוייסת, "שוט לשלום, המדחפים בפנים".

אם פתחתי את הסקירה ההיסטורית בציטוט מנאום מפורסם של צ'רצ'יל, הרשו לי לפתוח את דעתי על הסרט בנאום נוסף שלו – " לא אוכל להציע לכם דבר מלבד דם, עמל, דמעות ויזע, צפויה לנו תלאובה קשה שבקשות".

אין לי שמץ של מושג מה זה תלאובה, קשה או קלה, אבל יש לי שמץ של מושג לגבי הסרט שאותו בכלל לא אהבתי.

מרוב נסיון להציג את המבצע באור אחר, אומנותי ומתוחכם, סגנון אחר של סרט מלחמה, הכל די מתברבר. גם מלחמות, מסתבר, אפשר להרוג.

הבימאי עטור השבחים כריסטופר נולאן (טרילוגיית "האביר האפל") מתמקד בסרט בשלושה מישורי זמן המתרחשים בשלושה מיקומים- שבוע, יום ושנה על החוף, בים ובאוויר.

כשהוא מדלג בין הזמנים והמיקומים מציג לנו נולאן את שלושת המרכיבים העיקריים של סיפור היסטורי זה- החיילים על החוף, הסירות האזרחיות שהתנדבו להגיע דרך הים להצלת הכוחות הנצורים, וטייסי חיל האוויר המלכותי שבחירוף נפשם ונכונותם ללכת עד הסוף, הגנו ממש בגופם על כל המבצע.

כל מרכיב בנפרד עובד איכשהו. הדרמה על החוף על שלל נסיונות ההישרדות של החיילים, הסירה האזרחית והמתנדבים שעליה בה – מתמקד המימד המיימי לצד מראות הספינות הבריטיות המותקפות וטובעות, וקרבות האוויר שנותנים תחושה מאוד ריאליסטית על טכניקת הקרב האווירי המיושנות של אז.

אבל הסינכרון ביניהם, המעבר הלוך ושוב מזמן לזמן ומסיפור לסיפור, הרצון להציג מוצר קולנועי מתוחכם ומתחכם – כל אלה לא עובדים. ניסיתם להיות מתוחכמים? זה באמת מרגיש ככה, ואני באתי בכלל לצפות בסרט מלחמה היסטורי.

זה סרט שמתאים הרבה יותר להקרנות אקדמאיות ורב שיח בנושא, מאשר לקולנוע מסחרי של יולי אוגוסט.

בקיצור, אם אתם לא פסלון עשוי זהב בשם אוסקר, הסרט פחות מכוון אליכם.