ביטול מתווה הכותל ואישור חוק הגיור בממשלה חוללו סערת רוחות אדירה בארץ, ומורת רוח גדולה בקרב הזרמים הלא אורתודוכסים ביהדות ארה"ב. כאן וגם שם הזהירו מפני קרע עמוק בין ישראל לבין יהדות ארה"ב ומפני אובדן התמיכה של יהודי ארה"ב בישראל.

אינני מתכוון להכניס ראשי בעצם הוויכוח, האם נכון לבטל את מתווה הכותל ולמנוע הקמת רחבת תפילה שוויונית במקום, והאם נכון להפקיד את הגיור בלעדית בידיה של הרבנות הראשית ולשלול את סמכויות הגיור מגופי גיור פרטיים בארץ ובחו"ל. יש, בלי ספק נימוקים טובים למצדדים בשתי ההחלטות ויש נימוקים הראויים להישמע גם בפי השוללים.

אבל אי אפשר שלא למחות על נימות צורמות ומקוממות בטיעוניהם של בעלי טורים ימניים,בעיקר, שתקפו את הקהילות הלא אורתודוכסיות בארה"ב על שהעזו, רחמנא ליצלן, להודיע כי ישקלו את המשך התמיכה בישראל ואף ישקלו להפסיק את התרומות לה.

אני עומד בראשות המועצה האזורית שדות נגב שבעוטף עזה ולא מיותר לציין כי כלל היישובים בתחומי המועצה הינם דתיים. דתיים אורתודוכסים, אם יש צורך להדגיש. במשך עשרות שנים מקיימת שדות נגב שותפות מרגשת ואמיצה עם הקהילה היהודית בפילדלפיה ואני מדגיש: קשרים עם יהדות פילדלפיה, שבה קהילה רפורמית וקהילה קונסרבטיבית. אלה הם קשרים של שותפות, שותפות גורל, שותפות של אמת שהוכחה בימים הקשים מאוד שעברנו כאן, בעוטף עזה.

הזהות הדתית של חברי הקהילה היהודית בפילדלפיה מעולם לא העסיקה אותנו ובוודאי שלא הייתה למחלוקת ביננו לבין שותפינו האהובים מעבר לים. בביקורים ההדדיים אנחנו חשים שותפות גורל, אהבה רבה וסולידריות יהודית חמה.

בימי הלחימה הקשים, קודם ב'עופרת יצוקה' ואחר כך במבצע 'צוק איתן', הגיעו לכאן ראשי הקהילה כדי לתמוך ולעודד. הם ביקרו במקלטים והיו איתנו תחת אש, פשוטו כמשמעו. התרומה שלהם לנו הייתה מרגשת והיא כזאת גם בימי רגיעה. זאת שותפות יהודית! זאת ציונות עם כל הנשמה. שותפות ללא תנאי!

לכן הכעיסו אותי כל כך בעלי הטורים והפוליטיקאים הדתיים ששוללים את זכותן של הקהילות הלא אורתודוכסיות למחות על החלטות הממשלה בישראל. מעציבים אותי במיוחד דברים כמו אלה שכתב בעל טור ידוע נגד תורמים יהודים בארה"ב שהודיעו כי ישקלו אם להמשיך ולתרום לישראל בעקבות הפגיעה בהם. וכך הוא כותב: "אל תאיימו עלינו, אל תסחטו אותנו. אם תפסיקו לתרום, נסתדר בלעדיכם".

כישראלי, כיהודי, כידיד אמת של ראשי הקהילה בפילדלפיה, נעלבתי וכעסתי. הקשר של יהודי ארה"ב איתנו כבר מזמן איננו באמצעות התרומות הנדיבות. לא רק דרכן. יהודי ארה"ב, מכל הזרמים, הם ידידי אמת שלנו, שותפים שווים. הם תורמים לנו ומסייעים בדרכים שונות – גם בכסף, גם בהשפעה שלהם בארצם. ואנחנו כאן, מצדנו, מסייעים להם. מי שמעמיד את היחסים שלנו עם אחינו היהודים בארה"ב  על התרומות, עושה עוול. ליהודי אמריקה חשוב הקשר איתנו, לא פחות מכפי שלנו חיוני הקשר איתם.

מדי שנה, ביום הזיכרון לחללי צה"ל, בטקס ההתייחדות בבית העלמין הצבאי המשותף לנו ולנתיבות, בין הזרים שאנחנו מניחים למרגלות אנדרטת הזיכרון לבנים שנפלו, שמור זר אחד לנציגת הקהילה בפילדלפיה, בשמם של בני הקהילה. היא שותפה לכאב ולמשא הכבד של השכול שאנו נושאים כאן.

לא חייבים להסכים עם הרפורמים והקונסרבטיבים שנפגעו מהחלטות הממשלה. אבל אי אפשר להתכחש לתחושה הקשה שלהם ובשום אופן אסור להיגרר לעימות מכוער כמו זה שאליו הידרדר הדיון בנושא. הרפורמים והקונסרבטיבים הם אחינו ועלינו להקשיב להם, להבין לליבם ולפתור את המחלוקת שעוררו ההחלטות על חוק הגיור ומתווה הכותל, ברגישות ובאהבה.

כי המחלוקת הזאת תפגע לא רק בהם. גם בנו.

=======

הכותב הוא ראש המועצה האזורית 'שדות נגב' שבנגב המערבי