"ויחן שם ישראל נגד ההר"- רש"י: כאיש אחד בלב אחד".

ואני, רק כמה שאלות:

באמת היינו שם, בתחתית ההר, "כאיש אחד בלב אחד"? כולם הגיעו? כולן הוזמנו? לא היו סינונים ומבחני קבלה, לא היה תקנון שהבהיר מראש מי רצוי ומי פחות? לא גבו תשלום מופרז בכניסה, כאמתלה וניסיון לסנן את מי ש"פחות מתאים"?.

גם בעלי גוון עור שונה הגיעו ועמדו באותה שורה? הם לא התבקשו לעמוד מאחור או לפחות להיות קצת פחות בולטים (רק כדי שהשם הטוב של המקום לא ייפגע..)?

קשה לי להאמין שבני עניים ובני עשירים הוזמנו לאותה השעה. בוודאי שלא תושבי גיאוגרפיות שונות ומרוחקות. הרי המנטליות כל כך שונה!! ובכלל- איך אפשר לדבר באופן דומה למי שמחויב כל כולו ובאופן טוטלי לקוצו של יוד, לבין מי שהוא רק "חובב מסורת" וזהותו הדתית טרם התגבשה במלואה?

לכולם התאפשר במידה שווה, לשמוע ולקבל את הדברים, מבלי להתחשב ברקע וביכולות הקודמות שלהם? מבלי לוודא שהם מסוגלים להבין את השפה באופן זהה? לא חששו שהם יסלפו או יטעו בהבנה?

היו או לא היו- אזורי רישום? מהם התנאים שהציבו מראש למי שמעוניין להגיע, והוא מבחוץ? אילו תעודות או המלצות הוא נדרש להציג? האם הוכחת יהדות או שורשים משפחתיים הספיקו או שגם מבחן בע"פ על ידע בהלכות שבת? דבר תורה מתאים לפרשת השבוע? ציון בהתנהגות בתפילה?

לא יכול להיות שלא היו שם כמה שהיו יותר "מקומבנים"? שקיבלו כרטיסים למושבים היותר קדמיים, כי הם הגיעו מאורגנים כקבוצה איכותית לדתיים משכילים… בטוח שמי שהיה לו רקע או חזות שמצדיקה אידיאולוגיה חברתית, ראוי יותר שיקבל מקומות טובים, כדי שיוכל להשפיע "מבפנים". או לפחות- להפיץ את האור ולגרש את השממה הרוחנית, של אלו שלא זכו לדבוק במשנה החינוכית של התנועה.

ומה לגבי אלו שיכולת ההבנה שלהם שונה? ומה עם אלו שאינם מסוגלים לשמוע באופן בהיר וצלול? והאם הצליחו להנגיש את האירוע, כדי שגם מי שזקוק לסיוע מוטורי יוכל להתקרב?  ומה עם אלו שלא הייתה להם את היכולת לעמוד ולהקשיב בדממה? ואילו שנזקקו להמחשות של המתרחש?  ומי שלא עמד בהצלחה במבחן הנפשי של המאורע הגדול? שלא הבין את הקודים ההתנהגותיים המצופים ממנו? אולי היה עדיף שיישאר במקום סגור, ולהוריד מהמארגנים מראש את הפדיחה שעלולה לקרות..

והשאלה שהכי מטרידה- מה היה על ההפרדה? לא יכול להיות שלא כתוב על כך כלום במפורש. הרי לא ייתכן שגברים ונשים עמדו יחדיו לקבל את התורה? הרי מעמד של קדושה הוא בהכרח כזה שקבוצה אחת עומדת מקדימה והשנייה מאחור. לא יתכן אחרת. ומקסימום- קבוצה אחת תישמע ואח"כ תדווח לאלו שנשארו בבית או מאחור. הרי כל אחד ואחת צריכים לשמוע לפי "דרגתם", ואת התורה המתאימה להם. והיא כידוע, שונה בין המינים. הרי "בית יעקב" ו"בית ישראל" קיבלו את זה שונה. ואין אלו יכולים ללמוד את התורה של אלו. או שמישהו כאן לא עקב אחרי ההוראות המפורשות של עצמו?

ואולי- אם במעמד הר סיני זה כן עבד, ובאמת כ-ו-ל-ם היו שם… אולי גם אנחנו מסוגלים לכך?

חג שמח!

=======

אורית לסר היא ראש תחום חינוך בתנועת נאמני תורה ועבודה.