דו"ח נציב קבילות החיילים מאשר את הטענות של צו 1

נציב קבילות החיילים (נקח"ל) האלוף במיל' יצחק בריק, מפרסם היום (א') את הדין וחשבון שלו, בנוגע לקבילות שהוגשו לפניו בשנה האחרונה.

פרק מיוחד בדו"ח הנקח"ל עוסק בגדודים המעורבים – אותם יחידות קרביות בגבול עם מצרים וירדן, המורכבות מלוחמים ולוחמות. כזכור, דובר צה"ל הקודם תא"ל מוטי אלמוז ניהל קמפיין של ממש, למען הגדודים האלה, אך ממצאי המבקר מעלים שאלות קשות על תפקודם.

להורדת הדו"ח המלא – לחצו כאן

הגדודים המעורבים – חוסר מוטיבציה לשירות

"במהלך השנה האחרונה גדל מִספר הפניות והקבילות שנדרשתי להן בשל ההחלטה להקים שלושה גדודים מעורבים מגדרית )נוסף על גדוד ה"קָרָקָל") אשר יוכפפו ל"מערך הגנת הגבולות" ו"האיסוף הקרבי", אשר מטרתם להגן – על גבולות מדינת ישראל." פותח הנקח"ל.

"מצאתי כי מרבית הקבילות שהתקבלו הינם בתחום יחסי מפקד פקוד, ובפרט בנושאים, כגון יחס מתנכל, נוּקשות יתרה, התעלמות מפקדים מתלונות בתחום הפרט ואי כיבוד הנחיות של גורמי הרפואה ובריאות הנפש".

עוד כותב המבקר: "משיחותיי עם החיילים ועם המפקדים במהלך בירור הקבילות התרשמתי כי המכנה המשותף לכולם הוא מוטיבציה נמוכה של הלוחמים מייד עם הצבתם בפלוגות ההכשרה, שבסמכות מערך הגנת הגבולות, וכן פער בין ציפיות – הלוחמות לבין המצב הקיים, במהלך ההכשרה, בכלל, ולאחר הצבתן בגדודים המבצעיים, בפרט."

המבקר ממשיך ומציג כיצד חלה ירידה במוטיבציה לשירות כבר בשלבי ההכשרה הראשונית. הגורמים לכך קשורה גם לסגל הפיקוד שבעצמו חסר מוטיביציה (מ"כים וקצינים שנפלטו מיחידות חי"ר רגילות), ממשימות לא הגיוניות, מסרגל מאמצים שאינו מותאם לבנות, ומשחיקה נוכח פעילות חד-גונית למשך יותר משנתיים.

בין השאר קבלו הלוחמים והלוחמות על כגון התבטאויות לא ראויות מצד המפקדים; השפלה וטרטור; אי כיבוד המלצות גורמי הרפואה; התעלמות מבעיות הפרט וכדומה.

"מבדיקה שבדקתי, באתי לכלל דעה כי מפקדים אשר סיימו את תפקידם ביחידות אלו בטרם עת, מסיבות ערכיות ונורמטיביות, הביעו את מורת רוחם מההחלטה להציבם בגדודי "חי"ר קל גבולות" כבר בתחילת תפקידם. משמעות הדבר ליחידות שעליהן פיקדו היא לעיתים הרסנית, עד כדי קושי רב לשקם את הפלוגה )נֶשֶר רב, בעיות בריאות, פער מבצעי, היעדר מוטיבציה, בעיות משמעת עד כדי רפיון מבצעי בטיחותי ואי עמידה במשימות)."

אי שמירת השילוב הראוי

עוד כתב הנקח"ל ביחס למה שזעקו עליו בציונות הדתית, והושתקו על ידי דובר צה"ל – פקודת השילוב הראוי שהפכה לפקודת השירות המשותף.

"במהלך ביקוריי ושיחותיי עם הלוחמים ועם הלוחמות וכן עם סגלי הפיקוד, למדתי כי למעט התאמות הציוד הקרבי וקביעת סרגל מאמצים שונה )שינויים שהוטמעו( יש פער בתשתיות הנדרשות למימוש פקודות הצבא בנושא – השילוב הראוי, כגון כניסת מפקדים בנים למגורי בנות כדי לערוך מסדרי בוקר, להדריך או לשוחח שיחות אישיות ללא התראה מוקדמת, תוך פגיעה בפרטיות – החיילות. גדולה מזו, הלוחמות נאלצות להתקלח במקלחות ובתאי השירותים של הבנים בשל מספר זעום של מקלחות ושירותים ביחס למספר הלוחמות."

משבר ערכים בקורסי הפיקוד

סוגיה נוספת הקשורה גם היא להחלטות חד צדדיות של צה"ל נגד עמדת הציונות הדתית, קשורה לסגירת ענף תודעה יהודית. ההשפעה כבר ניכרת בשטח, כשפרק שלם של דו"ח הנקח"ל עוסק בערכים, נורמות ו"רוח צה"ל" בקורסי הפיקוד וביחידות צה"ל.

"אני מתרשם כי בקורסי הכשרת המפקדים מודגש בעיקר פיתוח המקצועיות, ופחות מודגשת הקניית כלים פיקודיים ומנהיגותיים, המחנכים להטמעת ערכים ונורמות. קצין החינוך והנוער הראשי ובאי כוחו העוסקים בכך אינם מחליפים את המפקדים, אשר עליהם מוטלת החובה לעסוק בכך באופן שוטף

על המפקדים לחתור "לגעת" בחייליהם וליצור בקרבם מוטיבציה, הזדהות, השתייכות ליחידה ותחושת משמעות וערך לשירות. זו אומנות הפיקוד והמנהיגות. לדאבוני, לעיתים מפקדים אינם יודעים כיצד ליצור בקרב חייליהם את תחושת המוטיבציה, השייכות וההזדהות עם היחידה ועם מפקדיה מאחר שאינם תמיד יודעים כיצד לעשות זאת."

עוד הוסיף הנציב: "בשיחותיי הרבות עם מפקדים צעירים עולה לעיתים כי נושאים מעין אלו אינם מעסיקים את מפקדיהם ואינם נכללים בחוות הדעת שהם מקבלים, ועל כן לא בהכרח נמצאים על סדר יומם."

מסקנת הנציב היא להקים למעשה גוף כמו "תודעה יהודית" שנסגר: "לפיכך, אני ממליץ כי תיבנה תוכנית עבודה רב שנתית בתחום הערכים, הנורמות ו"רוח צה"ל", ובה ייקבעו הכללים, התכנים והנהלים המחייבים את פעילות היחידות והקורסים בתחומים האלו. הנושא בנפשנו. כדי להימנע משחיקת נושא תשתיתי זה, עלינו להיערך לחיזוקו ולמניעת שחיקתו באופן מנוהל ומתוכנן, על ידי בניית תכנית ערכים רב שנתית, כאמור".

פקודת גידול הזקָנים בצה"ל

פרק ארוך נוסף מקדיש נציב קבילות החיילים לפקודת הזקן, לפיה הועברה הסמכות להתיר גידול זקן לחייל, מרב היחידה לקצין שלישות פיקודי. גם פקודה זו הסעירה את הציונות הדתית, ולבסוף שונתה במידת מה.

הנקח"ל, מתייחס להטמעת הפקודה, שלוותה באי סדר ובאי-בהירות. "ממועד פרסום ההנחיות החדשות למתן היתרים לגידול זקָנים בצה"ל ועד לכתיבת שורות אלה הוצפתי בקבילות בנושא. כעת, משהתרשמתי לעומק מהסוגיה ומשחלפה לה תקופת "חֶבלי הלידה", מבקש אני להצביע על הפערים ביישום ההנחיות ועל הבעייתיות המובנית בהנחיות עצמן."

"כצפוי, היו בתחילה "חֶבלי לידה" קשים אשר נבעו מבלבול ומחוסר ודאות בנוגע לטיב ההנחיות, ואשר הביאו בתורם לפגיעה בכבוד החיילים ובפרט בחיילים אשר גידול זקן הוא חלק מהותי מאישיותם."

כך למשל מונה המבקר שני מקרים בהם דרש מפקד יחידה מכל החיילים להתגלח עד שיוברר למי יש פטור, וזאת בניגוד לפקודת הצבא, שגרסה ההפך. בקבילה אחרת הסביר מפקד גדוד לחייליו כי ימליץ על אישור בקשות לגידול זקן לחיילים דתיים ולבעלי ליקויים רפואיים בלבד, ובכך קבע כלל גורף אשר, כשלעצמו, מנוגד לפקודות המורות להקפיד על בחינה פרטנית של כל בקשה לגופה.

בקבילה אחרת נאמר לחייל כי בקשתו, שזה לא מכבר אושרה, נשללה ותיבחן מחדש בשל "הנחיה מלמעלה", ולפיה רק עשרה אחוזים מכל חיילי האגף שבו הוא משרת יורשו לגדל זקן מאיזושהי סיבה. שוב משתמע, בניגוד לפקודות – ולרוח ההנחיות אשר אינן מגדירות מכסת אישורים, ובלבד שכל האישורים יאושרו ברוח הפקודות.

הנציב התערב – התופעות הופסקו

"לאור התערבותי הופסקו תופעות אלו, ושכיחות אלה בשורות הצבא ירדה ירידה של ממש בזכות חידוד והסברה נכונה של ההנחיות, של האיסורים ושל הדגשים בהליך הגשת הבקשות ומתן מענה מדוקדק לשאלות ולפניות של מפקדים "בשטח" מטעם הגורמים המוסמכים בענף המשטר והמשמעת אשר באגף כוח האדם. עם זה, התופעות לא נעלמו באופן מוחלט, וצפויה לצה"ל עוד עבודה במיגורם."

בהמשך קובע הנקח"ל כי הפקודה לא הייתה מספיק ברורה, ומקרי הפרט החריגים לא הובררו די צרכם.

"מעבר לכך, רק קציני השלישות הפיקודיים וראשי המטה של הפיקודים והזרועות מוסמכים לבחון את הבקשות לגידול זקן. אולם הסמכה זו פורמלית בלבד, ונעדרת ממנה הסמכה מהותית לבחינת הבקשות. רוצה אני לשאול מה מותר קצין השלישות או ראש המטה בבואו לבחון בקשות לגידול זקן? כדי לבחון אם זקנו של חייל אכן הוא חלק מאישיותו אין צורך בניסיון צבאי עשיר, אלא במיומנויות הנחוצות לבדוק אם זקן הוא מרכיב מהותי בדמותו ובאישיותו של חייל כלשהו מיומנויות אשר מחייבות היכרות עם החייל עצמו או עם – הגורמים הקרובים אליו ומכירים אותו."

למעלה מזה, ריבוי הבקשות לגידול זקן ומיעוט הגורמים המוסמכים לבחון אותם יוצרים מצב עניינים שבו הם אינם יכולים לבחון כל בקשה לגופה – בצורה מעמיקה ורצינית ולהמשיך בתפקידם הצבאי העיקרי. לפיכך, החיילים נתונים כיום במצב בו לגורמים המוסמכים אין את התנאים לבחון את בקשותיהם מבחינה מהותית, והעומס שבתפקיד זה מביא לעיתים לידי בחינה בלתי מעמיקה של הבקשות.

מי שפועל כל העת לאיסוף תלונות מחיילים דתיים בצבא בכלל ובגדודים המעורבים בפרט הוא ארגון 'צו 1' שהוקם לפני כשנה לאור ריבוי התלונות של חיילים דתיים ומסורתיים על שינוי מגמה ביחס של מפקדי צה"ל על שמירת הערכים והדגשים ההלכתיים.