שרת המשפטים איילת שקד השתתפה כנציגת הממשלה בטקס יום הזכרון בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, בו נכחו גם הוריו של סגן הדר גולדין הי"ד.

בנאומה הזכירה את גבורתם של סא"ל אהוד אלעד שנפל במלחמת ששת הימים וזכה לציון לשבח. בנוסף ציינה את חברו של בעלה, טייס מטוס קרב שנפל בתאונה מבצעית. ולסיום חיבקה גם את משפחת גולדין, והבטיחה להחזיר את הדר לקבורה.

שקד בכפר סבא: "נחזיר את הדר הביתה"

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2017/05/שקד-כפר-סבא-יום-הזיכרון.mp4]]]

כאן, בבית העלמין הצבאי בכפר סבא, חלקה שתיים(2), שורה שמונה(8), קבר שש עשרה (16) נח למנוחות עולמים גיבור ישראל, סְגַן אלוף אֵהוּד אֵלְעָד זכרו לברכה.

ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, שעט אהוד בראש הטנקים המסתערים על שיך זוויד שבסיני. בהסתערות זו נפגע בידו ובפניו מהאש המצרית. אבל אהוד סירב לעצור. במקום להתפנות ולקבל טיפול רפואי, הוא המשיך להוביל את מרכבות השריון עד למוצב ג'ירדי, שם ספג הטנק שלו פגיעה ישירה שהובילה למותו. ילד-גיבור בן שלושים ואחת שנשא את גורל המערכה עַלֵי שָכֵם.

לאחר המלחמה, העניק הרמטכ"ל דוד אלעזר ציון לשבח לאלמנתו של אהוד, חווה, על מסירותו של בעלה ופיקודו האמיץ תחת אש.

סיפור גבורתו של אהוד, שבחודש הבא נציין חמישים שנה למלחמה שבה נפל, הוא אחד מהסיפורים של בניכם ובנותיכם, ילידי העיר כפר סבא והסביבה, ששירת חייהם נקטעה בדרך רצופת הדמעות, למען אחיזתנו בארץ אבותינו, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו.

חיילות וחיילים שקרנו עתיד, שבערה בהם התקווה ליצור, לאהוב ולבנות. בנות ובנים שהותירו אחריהם בית שנעטף יגון, הורים הלומי צער וגעגועים שאין להם קץ.

ביום הזיכרון, ליבה של מדינה שלמה נודד לביתכם בכאב ובשותפות גורל. אנחנו מאמצים אתכם בחיבוק חם. זוכרים את כל הנופלים שאינם. ואת כל האנשים המופלאים שיכלו להיות. וכשם שאנחנו מעלים על נס את דמותם של הנופלים, כך אנחנו נתבעים, בכוחה של התקווה, לבנות חברה שתהיה ראויה לדמותם. חברה שתבסס את עצמאותנו ותבצר את אורנו. חברה שתדביר מתוכה את האפליה, תטפח את האחדות, את הסולידריות ואת ערך השירות למדינה כערך עליון. חברה אשר תילחם בנחישות בכל אויבינו, ותנצח במאבק שלמענו הנופלים לחמו – ולמענו נפלו.

המאבק הזה עדיין רחוק מסיומו.

קו ישיר מחבר בין קורבנות הטרור במאורעות של שנות השלושים, דרך המערכות הצבאיות ועד פיגועי התופת ומעשי הטרור, שלא פסחו, לדאבון הלב, גם על העיר כפר סבא. סוכני המוות והמרצחים המתועבים לא עוצרים גם בימים אלו. ידיהם מבקשות לזרוע מוות בכל מקום שבו אורות הדמוקרטיה מאירים.

אני עומדת כאן היום כנציגת ממשלת ישראל, ומתחייבת שגם אם יארך הזמן, גם אם ארוכה היא הדרך, אנחנו ננצח. אף ארגון, אף אויב אכזרי ככל שיהיה, לא יערער את פלדת הנחישות של ישראל ואת אמונתנו בצדקת הדרך.

לכם, חיילי צה"ל הניצבים כאן היום, לחבריכם הפרוסים גם בשעה זו לאורך גבולותינו, נאמר היום שאנחנו גאים בכם ובעמידה האיתנה שלכם. אין לי ספק שאם אויבינו ינסו שוב להעמיד אותנו בסערת האש, המסירות שלכם היא שתרחיק מלחמה מן הארץ . הרוח שלכם היא שתוביל את עם ישראל לחוף מבטחים. הרוח הזו – היא הרוח שפיעמה בלב הנופלים.

בזכותה הצלחנו להכריע את אויבינו. ולבנות מדינת מופת ביכולתה הביטחונית. בכושרה הכלכלי. ברמתה המדעית ובאופייה הדמוקרטי.
זוהי התקווה בת שנות אלפיים ליום שבו יתגשם הפסוק מספר מלכים א: "ושלום, היה לו מכל-עבריו–מסביב. ויישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו"

מלאי כוחות מדמותם של הנופלים, ומהקשר החם אתכם, בני המשפחות נוסיף להבקיע כל דרך, לעשות כל הדרוש, האפשרי ומעבר לכך, עד שהתקווה הזו תהיה למציאות.

יחד אתכם שולחת מכאן תפילה להחלמתם המהירה של הפצועים, הנושאים על גופם את מחירה הכואב של המלחמה ולשובם במהרה של בנינו הנעדרים ואלו שמקום קבורתם אינו נודע, ובהם גם אהובינו, סגן הדר גולדין בן העיר כפר סבא. לאה ושמחה גולדין היקרים, אנחנו אוהבים אתכם, אתם גיבורים. נחזיר את הדר הביתה.

לקראת סיום ובנימה אישית, מקום זה אינו זר לי. פה טמון טייס חיל האוויר, רב סרן עמיחי איטקיס. עמיחי נטמן לצד אחיו, קצין חיל הים, סגן משנה ברק איטקיס שנפל שתיים עשרה (12) שנים לפניו. עמיחי, או איטקיס כמו שאנחנו קוראים לו, היה חבר של בעלי, שלנו, בטייסת העטלף.

בעשרה בנובמבר, אלפיים ועשר (2010) בלילה חשוך וקריר, המריא מטוסם של עמיחי ושל הנווט, רב סרן עמנואל לוי (מנו) זכרם לברכה, מבסיס רמון, לטיסתם האחרונה. הם הובילו רביעיית סופות. הם הובילו את בעלי. אריאלה, חיים, מיטל וקרן היקרים – מחבקת אתכם, אוהבת אתכם.

בשם ממשלת ישראל אני מצדיעה לכם ולכל יקירי האומה שנפלו למען נזכה לחיות כאן בחופשיות ובביטחון בארצנו, שנה אחר שנה. יהי זכרם של הנופלים חי וקיים לעד בקרבנו. לא כבה ולא יכבה נרם. יהי זכרם ברוך.