עיתונאי 'הארץ' גדעון לוי, ניסה להסביר את הדברים שכתב היום (ראשון) בטורו בעיתון תחת הכותרת 'כבר לא הדגל שלי'.

בראיון לגבי גזית ברדיו ללא הפסקה 103FM, אמר לוי: "הדגל בשבילי הוא מאור משמעותי. הוא היה פעם דבר שהייתי מאוד גאה בו. את המאמר כתבתי בכאב. אני לא יכול להזדהות עם דגל המתנוסס בכפיה בשטחים כשהוא לא דגלם של רוב התושבים שם. אני לא יכול להתגאות בדגל שמיכאל בן ארי וחבריו מתעטפים בו. אני מתבייש בו. הדגל היה נכון כל זמן שהמדינה הייתה יהודית ודמוקרטית. מרגע שהוא התחיל להתנוסס על שטחי כיבוש הוא הפסיק להיות הדגל שלי. הוא דגל של עם הכובש עם אחר. אין לי דגל אחר אבל הוא לא דגלי".

מיכאל בן ארי, חבר הכנסת מטעם האיחוד הלאומי לשעבר השיב לו בכעס: "אתה שונא ישראל, אתה אנטי ציוני. אנחנו חזרנו לארצנו ויש אדמות גנובות שהאויבים שלנו גנבו לנו. בית לחם היא עיר יהודית. ירושלים היא העיר שכל יהודי בגלות נשא עיניים אליה בעוד שהערבים נשאו עיניהם למכה. האנטי ציונות של גדעון לוי נראית בכתבה אחר כתבה. הדגל הוא הסמל של מדינת ישראל הריבונית אחרי 2000 שנות גלות. גירשנו את הכפר הערבי והקמנו את אוניברסיטת תל אביב. גירשנו את ערבי עין חוד והקמנו את עין הוד. עם ישראל חזר לארצו כדי לשים את הדגל בארץ האבות שלנו, בחברון, בבית לחם. אלו לא שטחים כבושים. פלסטין מבחינת חבריו של גדעון לוי היא מהים ועד הירדן".

 

לוי מצידו השיב לבן ארי ואמר: "הדגל הזה לא צריך להיות הדגל של כל היהודים אלא של כל אלא שחיים תחת שליטת ישראל כולל מיליוני פלסטינים וערבים ישראלים. הדגל נכפה עליהם בכוח. הוא לא יכול להיות של אנשי מצפון. אני לא יכול לתמוך בדגל שמונף מעל אדמות גנובות, התנחלויות, ג'יפים של צה"ל שעוצרים פלסטינים ללא משפט הוגן. זהו דגל הכיבוש. דבריו של מיכאל ממחישים את הסיבה שהדגל לא יכול להיות דגלי. אני לא מזדהה עם דגל גזענות או דגל אפרטהייד ולא חשוב איזה צבעים הוא".

לסיום הוסיף מיכאל בן ארי: "אם אנחנו לא נניף את הדגל שלנו בכוח ובגאון אנחנו נמחק. אני מייחל שנניף את הדגל בשמחה גאווה וגם בתקיפות מול מי שרוצה לחסל את מדינת ישראל. אני גאה בדגל הזה ושמח שגדעון לוי לא מניף את הדגל".