
העיר האבודה Z
"עדיף לחיות 80 שנה מאשר למות במשך 120" משפט קצר וקולע זה ששמעתי פעם מאדם שסולד מכל תרבות האכילה הבריאה ומעדיף ליהנות מהאוכל, מתאים גם לתיאור הצפייה שלי בסרט העיר האבודה Z.
בדרך כלל, אני מאוד נהנה מסרט שאורכו עולה על שעתיים. אין חיפזון, הדברים מתפתחים לאט ובטוח וחווית הצפייה מקבלת שדרוג ככל שחולף הזמן ואני שוקע עמוק יותר בעלילה. אך כמו כל דבר טוב, יש בזה סיכון… אם נפלת על סרט ארוך ולא טוב, ולא שפר גורלך להיות אזרח מן השורה שיכול לצאת באמצע, אזי נגזר עליך כמבקר קולנוע לסבול עד הדקה האחרונה.
העיר האבודה Z, שהיה נראה לי כסרט הרפתקאות ארוך ששווה ללכת אליו, התגלה למפרע כמלכודת מוות קולנועית של 140 דקות.
העיר האבודה Z

פרסי פוסט ( צ'ארלי הונאם) הוא קצין בצבא הבריטי של ראשית המאה ה- 20, שלמרות מקצועיותו ונסיונו הרב לא מצליח להתקדם בצבא – עקב היסטוריה משפחתית בעייתית.
רגע לפני שהשלים עם אי קידומו, הוא מקבל הצעה שיכולה להזניק אותו קדימה ולא פחות חשוב- לנקות מכאן ולהבא את שם משפחתו: לעמוד בראש משלחת מחקר בריטית שתחדור לעומק ג'ונגלים שרגל אדם לבן לא דרכה בהם מעולם, על מנת למפות את הגבול בין בוליביה לברזיל.

פורסט ההרפתקן נענה לאתגר, משאיר מאחור את אשתו ובנו הקטן ויוצא למשימה אשר ממנה, כך הוא מקווה, הוא יחזור כחבר מן המניין בחברה הגבוהה.
בדרך הוא חובר להנרי קוסטין (רוברט פטינסון, "דמדומים" ) חייל במיל' בכוחות המיוחדים ונווט בחסד ועם צוות מקומיים הם יוצאים למסע רצוף סכנות כגון מחלות טרופיות, חיות טרף ושבטים פרימטיבים ותוקפניים.

המשלחת מבצעת את משימתה בהצלחה אך כאן רק מתחיל הסיפור עבור פוסט. לאור סיפורי המקומיים וממצאים ארכאולוגיים שהוא מזהה בעומק השטח, הוא מבין שתרבות עתיקת יומין שיגשגה כאן בעבר. הוא חוזר לאנגליה כגיבור אך מסרב לנוח על זרי התהילה ומתעקש – למרות זלזולו של הממסד המדעי באותה תקופה – לחזור, לאתר ולחקור את התרבות העתיקה הזו.

עמידתו העיקשת מול הקולגות שמתנהגים כמו האדם הלבן הקלאסי שמזלזל אוטומטית באפשרות שהיתה תרבות לפניו, משתלמת לבסוף והוא מארגן מימון ותמיכה להוציא משלחת לחקר האזור.

הסרט מגולל באריכות ארוכה במיוחד את קורות המשלחת (וזו שלאחריה) על שלל נסיונותיה לאתר ילידים, ממצאים, והוכחות שיהיה אפשר להציג למדענים הרחק בבית.
לאורך כל הדרך בולטת עשקנותו הכמעט אובססיבית של פורסט להמשיך למרות כל הקשיים לעומת חלק מחברי המשלחת האחרים.
יש מצב שהספר שמתאר על הסיפור האמיתי הוא מעניין ומרתק, הסרט לעומת זאת הוא ארוך הרבה מעבר לצורך, מתאפיין בחזרתיות משעממת ועושה עוול לגיבורי הסיפור שמה שנזכור מהצפייה בסרט זה שהוא היה מתיש.
לסיכום – ההתחלה המבטיחה ורצופת הנופים המדהימים התגלגלה לאט ובטוח לסרט משמים ושטוח. הקיצר – תקראו את התקציר בשביל הידע ההיסטורי ותבחרו סרט אחר.

סרוג לא יכול להנות מסרטים כאלה....