הצעת חוק: שופטי העליון ייבחרו על ידי הציבור

"בשום מקום בעולם אין מצב שבו לשופטים יש שליטה על תהליך מינוי השופטים", כתבה בעבר השופטת רות גביזון.

גביזון היא אחת מני רבים שעל אף כישוריהם בתחום המשפט (גביזון היא פרופסור למשפטים וכלת פרס ישראל בתחום המשפט), הדלת לבית המשפט העליון, ננעלה בפניה על ידי הנשיא דאז אהרון ברק.

במאבק ציבורי שנוהל עד לפני כחמש שנים, עלה שמה של גביזון כמועמדת, אך אהרון ברק הניח את כל כובד משקלו כדי לטרפד את מינויה.

בישראל, מינוי שופטים לבית המשפט העליון, נעשה בועדה לבחירת שופטים, המורכבת משר המשפטים, שני נציגים מהכנסת, ומשופטי בית המשפט העליון, כשדרוש רוב מיוחס לאישור כל שופט.

בימין ובציבור החרדי, עלו טענות קשות על תהליך בחירת השופטים, בכך ששופטי בית המשפט העליון מממנים בעיקר את הקרובים אליהם מבחינת ההשקפה, מה שיצר לבית המשפט העליון דימוי של קליקה סגורה.

כעת מבקשים חברי כנסת מימין ומהמפלגות החרדיות לשנות את תהליך בחירת השופטים. יוזמה של יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כץ, ושל ח"כ ניסים זאב מש"ס אליה הצטרפו עוד שני ח"כים מיהדות התורה ועוד שלושה מש"ס, מבקשת לשנות את סדרי המשפט בארץ.

על פי הצעת החוק, ייבחרו שופטי בית המשפט העליון באמצעות בחירות כלליות בקרב האוכלוסייה, בחירות שיתקיימו במקביל לבחירות לכנסת.

בדברי ההסבר להצעת החוק, "בחירת השופטים משקפת את רצון העם בסוגיות פוליטיות ובסוגיות אחרות, כמו מידת החמרה בעונשים, סוגיות משפחתיות ועוד".

הסמכות שיש לשופטי העליון לפרש ולבטל חוקים מאפשרת להם "לקבוע מדיניות שתשפיע על כל אזרחי ישראל בהתאם לתפיסת עולמם הפרטית". על כן ראוי כי הציבור יכריע, את מי הוא רוצה שיקבע בעבורו את ההחלטות האלה.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי כי "על-פי תוצאות הבחירות תורכב רשימת מועמדים לתפקיד שופט בית המשפט העליון; נתפנתה משרתו של שופט מתום מועד הבחירות ועד למועד בחירות הבא אחריו, ימלא את מקומו עד למועד הבחירות המועמד ששמו נקוב בראש הרשימה".

הצעת החוק תעלה בקרוב לקריאה טרומית בכנסת, וגם אם היא תעבור, נראה כי היא לא תגיע לשלבים סופיים של חקיקה.

על הטענות, שבית המשפט יהפוך מגוף ממלכתי לגוף פוליטי, משיבים חברי הכנסת, כי בחירת השופטים, לא תעשה על ידי הציבור, אלא באמצעות הועדה, רק מינוי השופטים לבית המשפט העליון, היא שתעשה לפי סדר שייבחר הציבור.