שבע נקודות ביחס לדברי הרב טאו נגד סמוטריץ'

מה הרב טאו באמת אמר?

א. מי שהקשיב בעיון להקלטה שהתפרסמה, ולא ניזון רק מכותרות מעוותות שגורמים בתקשורת מפיקים בכדי לייצר אייטם, שמע במפורש, שהרב טאו לא קרא לחה"כ סמוטריץ' פרובוקטור, אלא הביע את החשש, שפרובוקטורים יאמרו דברים כאלו, בכדי לחבל במאבק על דמותו של צה"ל.

ב. כאשר תלמיד חכם, ובוודאי אם הוא ממנהיגי הדור, מזהה לפי 'דעת תורה' שלו, שיש עניין שחשוב להתייחס אליו בגלל נזק גדול שטמון בו, אין זו זכותו לבטא את דעתו, אלא זוהי חובתו. 'לא תגורו מפני איש'.

כאשר גמד כמוני שומע דברים של תלמיד חכם, ובוודאי אם הוא ממנהיגי הדור, שאינם מובנים לו, אם הדבר אכן מטריד אותו והוא רוצה להבין, החובה מוטלת עליו ללכת לברר את הנושא עם אותו תלמיד חכם (או מישהו מתלמידיו המובהקים). אלא אם כן, כל מטרתו היא לנגח ולהתנצח תוך התייחסות שטחית ברמת הכותרות, הטוקבקים והפוסטים.

ג. לכן, מי שלא מובן לו, איך מתיישבים דבריו של הרב טאו כנגד הרעיון לדחות את מועדי הגיוס עם אמירתו בשיעורים האחרונים שצריך מרי אזרחי, והוא אכן רוצה להבין זאת, מוטל עליו ללכת ולשאול.

אגב, מי שמכיר את שיעוריו של הרב טאו יודע, שהוא מקפיד מאוד לדייק במושגיו, ולצורך כך הוא פותח לא פעם מילון בכדי שהמושג יהיה מדויק. במילון אבן שושן, המושג 'תנועת מרי' מוגדר כך – 'תנועה עממית של התנגדות פסיבית או אקטיבית לממשל השליט'. לאיזה סוג בדיוק של מרי אזרחי התכוון הרב טאו? כדאי לשאול אותו.

יש להילחם בשלילה שבצה"ל

ד. לגבי היחס לצורות השונות של המאבק כנגד מה שעובר על צה"ל, הדברים בהקלטה אמנם קצרים אך חדים. ישנו הבדל מהותי בין היחס לצה"ל ולמשימותיו המקוריות לבין היחס לרוחות השליליות המשתלטות עליו.

ה. צה"ל הוא צבאה של מדינת ישראל, שהיא במהותה חלק יסודי של ראשית צמיחת גאולתנו, גם אם יש גורמים שמנסים לקחת את מדינת ישראל ואת צה"ל למחוזות נוראיים. מתוך כך אני מבין, שלפי הרב טאו אין מקום לשום פגיעה בצה"ל עצמו, וכן לא במשימותיו המקוריות, קרי – קיום מצוות מלחמת מצווה של ירושת הארץ ושל עזרת ישראל מיד צר. לכן באותם דברים חיוביים שצה"ל מבצע, שהם מהות עניינו, אנחנו ממשיכים להשקיע במסירות נפש ממש.

ו. ביחס לשלילה שמתרחשת בצה"ל לעומת זאת, יש להילחם מתוך אותה הדאגה והאחריות לעם ישראל ולמדינתו. ולכן, כאשר חייל או קצין נדרשים לבצע משימה, אשר מהווה חלק מהשחתת צה"ל, ברור שאי אפשר לבצעה, גם אם הדבר כרוך במחיר אישי כבד, כמו כלא או הדחה.

ז. במפורש שמעתי בתקופה האחרונה מהרב טאו חילוק ברור בין קריאה לסרבנות (שחה"כ סמוטריץ' כמובן לא קרא לה), שהיא סוג של המרדה, לבין הבהרה שיש דברים שנוגדים את התורה והמוסר, שאין יכולת ואפשרות לבצעם. חילוק עדין? זהו בדיוק תפקידם של תלמידי חכמים – למתוח את הקו והגבול, ולהבהיר מה נכון ומה לא. "כל מדות חכמים כן. בארבעים סאה הוא טובל, ובארבעים סאה חסר קרטוב אינו יכול לטבול בהן" (מנחות פרק יב, משנה ד).