בין התגובות שהתקבלו בעקבות פרסום הראיון עם העיתונאית יפעת ארליך, כאן ב'סרוגים'. התקבלה תגובה מאת אישה בשם עדי הטוענת שהיא בין הנשים ששיתפו את דפנה בקשיים האישיים שלהן ונפגעה לגלות שיפעת קיבלה את הרשות מנתן לגשת לכל השיחות האישיות במייל של דפנה, עבור הכנת הספר 'מה יקרה אם אמות מחר בבוקר'- המספר על חייה של דפנה מאיר שנרצחה בפתח בייתה בישוב עותניאל בחודש שבט אשתקד.
"אני אחת הנשים שכתבתי לדפנה ושיתפתי אותה בקשיים בתחום האינטימי עם בעלי" כתבה עדי בתגובה לכתבה "לא שיערתי שביום מן הימים נתן (שלדעתי גם לו לא היתה זכות לקרוא את מצוקותיי) ייתן לאישה זרה לקרוא מה עובר עלי. הוא לא ידע שיפעת ארליך מכירה אותי, וכך חשף את כל מה שאישי בשבילי לעיניים אחרות. מאז שיצא הספר אני מרגישה נבגדת".
על אף שהראש שלה עמוס כרגע בהכנות לחתונתה, בתה של דפנה- רננה מאיר הגיבה לעדי, והזמינה אותה ליצור עימה קשר. "היה מאוד חשוב לי להדגיש בפניה שבאמת אף אחד לא קרא את הבעיות האישיות שלה או של נשים אחרות שהתייעצו עם אימי". מספרת רננה לסרוגים.
"הסודיות היתה אצלה מעל הכול" דפנה מאיר הי"ד
"מעולם אמא שלי לא נתנה לנו לגעת בנייד שלה וסודיות הייתה אצלה וגם אצלנו אחרי מותה מעל הכל" מספרת רננה. "האמת לא קראתי את הספר על אמא, אבל השבתי לתגובתה, כי ברור לי שהמשפחה שלי לא היתה מפרסמת משהו אישי או קוראת דברים אישיים".
על תהליך כתיבת הספר מספרת רננה לסרוגים, כי העבודה של יפעת היה בעיקר מול אבא שלה, נתן. "למען האמת, לא עניין אותי כל כך להיות מעורבת בתהליך הכתיבה לספר, את חלק מתכתובות שהתפרסמו בקבוצות כבר הכרתי. אך אם חלילה נפלה טעות, אנחנו כמובן נבוא ונתנצל".
את חושבת שתקראי את הספר על אימך בקרוב?
"אני חושבת שיש מצב שאקרא את הספר בעתיד, אך לא בעתיד הקרוב מסיבות אישיות".
גם מחברת הספר, יפעת הגיבה לתגובתה של עדי בחשבון הפייסבוק שלה "אכן קיבלתי את הסיסמא למייל של דפנה. זה לא עניין של מה בכך, אבל לא היתה שום דרך אחרת. זו היתה אחריות אדירה.
לא קראתי תכתובות מהסוג הנ"ל. חלילה וחס. התרכזתי בדברים שדפנה כתבה בעיקר בקבוצות. וגם שם נזהרתי מאוד. אין לי מושג מי היא אותה אישה, שטוענת שהכרתי אותה. זו הראיה שהיא יכולה להיות מאוד רגועה…"
