קטונתי מלסכם את המגמות המובילות בקולנוע העולמי, אך כמו כל משפט שמתחיל ב"קטונתי מ" גם אני מתכוון לחוות דעה למרות ה- "קטונתי מ" דלעיל המעיד שזה ממש לא מקומי לעשות זאת.

השנה האחרונה ללא ספק הייתה שנה של רנסנס קולנועי בנושא גזענות ויחסים בין גזעיים – בדגש על הקהילה האפרו אמריקאית. כמעט לא היה רגע שבו לא הוצג לפחות סרט אחד שכזה בבתי הקולנוע, מספיק להזכיר את הסרטים שסוקרו כאן – מדינת ג'ונס החופשית, המירוץ, מאחורי המספרים, וכמובן את הסרט אור ירח שקטף גם בגלובוס הזהב וגם באוסקר את תואר הסרט הטוב ביותר.

אממה? כשכולם עושים סרטים בנושא מסוים, בסוף יבוא הסרט שיבאס, שיגרום לך לחשוב "וואלה, לא כל סיפור מרגש על אפליה שווה שיעשו ממנו סרט. חלאס, מיצינו"…

לאבינג, בו צפיתי השבוע, הוא בדיוק הסרט הזה – סיפור אמיתי ומקומם על אפליה ושנאת שחורים שתרגומו לסרט עלילתי לא עובד טוב בכלל.