אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

ביקורת סרטים לדתיים: לאבינג • סיפור גדול שלא עובר טוב על המסך

אם חשבתם שטחנות הצדק זה דבר שעובד לאט - חכו עד שתראו את הסרט לאבינג. עם סיפור טוב ונושא שלא יורד מהכותרות לרגע- לא ברור איך יוצרי הסרט הצליחו להוציא משהו כל כך איטי וחסר עניין. אחרי שהופצצנו השנה מכל כיוון בסרטים בנושא גזענות ואפליה, מתישהו היה צריך להגיע סרט לא טוב

ביקורת סרטים: לאבינג • זוג צבעוני בעולם של שחור ולבן
  באדיבות בתי קולנוע לב

קטונתי מלסכם את המגמות המובילות בקולנוע העולמי, אך כמו כל משפט שמתחיל ב"קטונתי מ" גם אני מתכוון לחוות דעה למרות ה- "קטונתי מ" דלעיל המעיד שזה ממש לא מקומי לעשות זאת.

השנה האחרונה ללא ספק הייתה שנה של רנסנס קולנועי בנושא גזענות ויחסים בין גזעיים – בדגש על הקהילה האפרו אמריקאית. כמעט לא היה רגע שבו לא הוצג לפחות סרט אחד שכזה בבתי הקולנוע, מספיק להזכיר את הסרטים שסוקרו כאן – מדינת ג'ונס החופשית, המירוץ, מאחורי המספרים, וכמובן את הסרט אור ירח שקטף גם בגלובוס הזהב וגם באוסקר את תואר הסרט הטוב ביותר.

אממה? כשכולם עושים סרטים בנושא מסוים, בסוף יבוא הסרט שיבאס, שיגרום לך לחשוב "וואלה, לא כל סיפור מרגש על אפליה שווה שיעשו ממנו סרט. חלאס, מיצינו"…

לאבינג, בו צפיתי השבוע, הוא בדיוק הסרט הזה – סיפור אמיתי ומקומם על אפליה ושנאת שחורים שתרגומו לסרט עלילתי לא עובד טוב בכלל.

 

לאבינג

ציון כללי
לסרט

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
ההולכים

ריצ'ארד ומילדרד לאבינג היו בסך הכל עוד זוג רגיל שמתאהב ומחליט למסד את הקשר ולהתחתן.  אלא שבשנות ה-60 בוירג'יניה היה  פרט אחד בביוגרפיה האישית של כל אחד מהם שהפך את סיפור אהבתם ללא שגרתי ובעצם ללא מציאותי- הפיגמנט.



בסך הכל רוצים להתחתן.  באדיבות בתי קולנוע לב

כן, כמה שהיום זה נראה לנו הזוי ומנותק מהמציאות, במדינות רבות בארצות הברית של לפני לא כל כך הרבה שנים נישואים בין גזעיים היו אסורים על פי חוק. וכך, כאשר ריצ'ארד כורע על ברכיו ומבקש את ידה של מילדרד, שניהם יודעים שהם פתחו תיבת פנדורה לא קטנה. כדי שנישואיהם יהיו חוקיים, הם נוסעים הרחק למדינה בה נישואין מעורבים מותרים על פי חוק וחוזרים חזרה לעיירתם הכפרית, עם חלומות ותוכניות מפורטות לבניית ביתם הצנוע.

זוג צבעוני בתקופה של שחור ולבן. באדיבות בתי קולנוע לב

הלשין מי שהלשין, ובאישון ליל נעצרים בני הזוג בעוון קיום זוגיות משותפת בניגוד לחוק. בעזרת עורך דין מוכשר ומקורב לשופט, הם מצליחים להתחמק ממאסר ממושך, אך עם מחיר כבד בצידו – עליהם לצאת במיידי מגבולות המדינה ולא לחזור אליה במשך 25 שנה – והפרת התנאי תוביל לביצוע מיידי של עונש המאסר. באין ברירה אחרת, הם אורזים את רכושם המועט ויוצאים לגלות כפויה אצל קרובי משפחה מרוחקים.

אך ניתוק זה לא מחזיק לאורך זמן. בני הזוג (אם לדייק גברת לאבינג בעיקר) יוצאים לקרב חייהם מול הממסד, החברה והדעות הקדומות עבור הזכות הבסיסית ביותר- הזכות לאהוב, להקים משפחה ולהזדקן לצד האדם בו בחרתי, לא משנה אם הוא שחור, לבן או אדום עם פסים סגולים.

בסיועם של עורכי דין, עיתונאים, וסתם אנשים מהשורה הרואים במאבקם של בני הזוג מטרה נעלה, יוצאת משפחת לאבינג למערכה קשה, ממושכת ומסעירה שתוצאותיה ירחיקו לכת הרבה מעבר לתא המשפחתי המצומצם שלהם, וההכרעה בסוגיה תשפיע לנצח על כל יושבי ארצות הברית של אמריקה.

נלחמת בממסד בכל כוחה, מילדרד לאבינג. באדיבות בתי קולנוע לב

הסיפור אם כן, מעניין וחשוב. הביצוע לעומת זאת – מאכזב מאוד. השתלשלות העניינים איטית ומייגעת, בימוי הדיאלוגים עשוי לא טוב וההמתנה לשיאים ולקונפליקטים נשארת באוויר עד סוף הסרט – פשוט כי אין כאלה…

קחו לדוגמא את תושבי העיירה שפשוט מזועזעים מהזוג המעורב – היינו מצפים לקטטה אחת, לאיזה בקבוק תבערה עסיסי שיושלך באישון ליל לעבר בית המשפחה, או לפחות לאיזה מבט מתעב בחנות המכולת, אך שום דבר מזה לא קורה בסרט. הבוז והסלידה של התושבים באים לידי ביטוי אך ורק על ידי אנשי החוק שרודפים אחר בני הזוג וממררים את חייהם, בלי שום התייחסות לכל הקהילה וליחסים המתוחים שמתחת ומעל לפני השטח. זו רק דוגמה אחת – ויש רבות כאלה – לכר נרחב מאוד של נושאים שהיו ראויים להתייחסות וייצוג ולא זכו לכך בסרט.

אז מה היה לנו? אחד סיפור היסטורי מעניין שהטביע חותם על היסטורית ארה"ב, שתיים אנשים שרוצים להתחתן והולכים נגד כולם, וערב אחד די מבאס שעבר על אשתי שתחיה ועלי. לפחות דבר אחד טוב יצא מזה-  תרגישו חופשי לבוא לסרט אחרי שווארמה או לחלופין אחרי ארוחה חלבית טובה – מדובר בסרט פרווה לחלוטין.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו